לפני שנתיים. 18 באוקטובר 2022 בשעה 16:41
תיכנסי לחדר,תביטי בי
ותורידי עיניים לרצפה ,
ואשתוק.
תרצי למות מהשקט.
תתקרבי. בצעד מהוסס.
כשענייך מתמקדות בסדקים שבין המרצפות.
וליבך דופק . שועט. הולם.
ואשתוק
עוד צעד מפוחד .
צמודה.
מריחה אותי, מצומררת.
לוקחת לריאות בלי רשות.
אותי.
רועדת. נעים לי שכך מתרגשת.
תרימי מבט כל כך מבוייש.
נעים לי שכך מבויישת.
ובלי מילה אוריד לך כתפיה ואחשוף את שדיך הימיני.
מרגיש כמה מתאפקת לא לבכות.
ואצבוט לך בפטמה.
חזק.
ממש חזק
ותעלי על אצבעות רגלייך מכאב שמפלח כל עצב בגופך
הכאב יגיע לפי הטבעת שלך
לכפות רגלייך
לשפתייך.
זרמים ירטיבו תחתונייך
ותתרגשי
ולא מתאפקת , דמעות יורדות
תלחשי כמה שאת אוהבת.
אלחש לך למקום.
ותרדי על ברכייך תפתחי לי את הגינס ותורידי
ואפך בין הביצה ורגל
ואת כל כך מאושרת.
כמה שהתגעגעתי.