ומכל המנגינות,
הרגע הנצחי, בו אני ננעץ בתוכך...
השניה בה האיבר הקשה כל כך שלי מפלס לו דרכו לעומקך. בלי התחשבות.
נלחץ בעוצמת אגני ומעיף את שפתייך לצדדים.
מרחיב לקצוות קירות נפשך,
מחליק בלי לרחם אל עוצמת נשמתך.
הרגע בו את מרגישה כל כך נחדרת,
מלאה בי, בעוצמתי.
מביטה בי, ובגוף הגברי הזה שנועל אותך בלי יכולת לזוז.
עוד לפני שקיבעת בזכרונך כיצד הפשלתי תחתוניך וליבך רעד.
הרגע בו מחזיק את ידייך חזק כל כך ומביט אל תוך עיניך ורואה את משמעות מה שעושה לך.
ואת חשופה, בלי מגנים,
גופך העדין והיפה כל כך עירום וכנוע לתשוקת חיי.
רגע הכי פשוט וונילי, (עוד לפני נפלאות הבדסם)רגע כל כך עוצמתי .
הרגע בו מגרונך נשמעת אנקת הפתעה, זעקה, עונג , תשוקה,.
הרגע בו את כל כך קטנה, עדינה, נלקחת.
הרגע הנצחי הזה עת כיפתי מפלסת דרכה ועד שאשכי חובטים בגופך.
נצח.
בו כל האויר מתרוקן ממך.
ליבך, התרגשותך, תחושת הפיסוק והחדירה, חשה שקורע אותך, ממלא עד בלי די, ואת מתמכרת לתחושה המלאה הזאת שיוצר בך.
נשימותייך הקצרות
מערבולות של תחושות בחלל החזה.
אם רק היה ניתן לאגור את עוצמת האנרגיה ברגע הזה...
היו לנו שתי שמשות בכדור הארץ.
