לפני שנה. 16 במרץ 2023 בשעה 14:21
שלך המפלצת הזאת.
את באה למערה שלה, בחשש וצורך עז.
להאכילה בדמך, במיץ תשוקתך, בחלומותייך.
והיא מריחה הכל.
יודעת, מזהה ,
טורפת.
מסתערת בלי רחמים. לוקחת הכי עמוק הכי חזק. הכי נכון. בלי להתחשב בך, מרגישה כל כך נלקחת מנוצלת,
נטרפת.
מזינה אותך כשמזינה את עצמה.
תשובי למערה שוב ושוב ושוב רק תחכי לשוב. לתת לה את עצמך.
ימים אחר כך תשאלי , במעלית, בעבודה,במשפחה, מדוע לחייך אדומות ולמה את מאושרת?
תחייכי בלי לענות
ותלחשי לעצמך.
כי אני שייכת.
