לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 15:37
כשהלב מנסה לברוח
לכאן
כי לא רוצה לכאוב יותר
זיכרונות מציפים,
כל הרגעים הקשים צפים ,
ממש צפים
לא מבקש שיצופו,
הגעגוע לחבר שלא הפסיק להצחיק
התחנונים הצעקות והריח
ואז השקט הסופי.
גופה על אלונקה
הליכה בלי מילה. דמעות בחושך, הבנה מה קרה.
והלב נקרע.
יום קשוח מידי.
לקפוץ ממשפחה למשפחה.
געגועים לאחים.
מנסה להסיט מחשבות
נכנס לכאן כותב...
לא באמת עובד.
יום קשוח, לא ניתן להתחמק.
יש רגעים שכלום לא עוזר, שפשוט צריך לעבור ביחד.
יום עצוב.
יעבור.