מסתובב סביבך ערום
עם מטריה
את כל כך יפה,
טיפות הגשם מתנפצות על בטנך הרזה
הגשם מחליק מפטמותייך על כל יופי שדייך הפעמונים, אגסיים לא גדולים, כמו שאני צריך, כל כך החצופים.
את רועדת אך לא מקור.
פטמותייך זקורות כלכך. זה כן מהקור (:
מחייך
מצלם לי את הרגע ללב.
ערוותך החלקה, שטופה במי גשם הזורמים בין שפתי פותך הטעים.
אלוהים זה מחזה שהיקום צריך להכיר.
שלמותך הפיסולית
יצירת הגשם שלי.
ממושמעת לא זזה
מרוגשת
ממצמצת, כי הגשם בענייך.
מרחם עלייך ודואג שיהיה לך נעים.
אז מתישב על פנייך,
עכשיו אין טיפות בענייך.
אני טוב אלייך.
פני לכיוון גופך.
לחייך מתחממות מישבני
את נושמת את כולי.
לשונך טסה בצמאון לפי הטבעת שלי
(יודעת שתמיד מנקה לפני עם הסבון האדום של חדרי הניתוח, כי באמת שומר עלייך)
לשונך מענגת כל כך ננעצת לתוכי
בלי מילה
מאושר
מאושרת
הגוף הגשום הזה שלי ואת כל כך נלקחת עכשיו.
פתאום מרגישה חום על החזה
חום נעים כל כך
מבינה שמשתין עלייך כשיושב לך על הפנים
השתן שלי רותח מעלה הדים, מתנפץ ונוזל על שדייך העדינים על בטנך ואל תוך נשמתך
זה נעים לך
את מלקקת חזק יותר מרימה אגן קטן לשמיים
אנחנו פסל מושלם.
צריך לשים אותנו כמזרקה בכיכר העיר..(;
יקראו לה כיכר השלמות.
הגשם שוטף הכל כל כך מהר
יודע שבחיים לא היית כך בחוץ בגשם
קם.
מפסק רגלייך
מביט
נבוכה.
ילדה קטנה שאת.
שם לשון בין השפתיים החיצוניות והפנמיות שלך
רותחת
עוצם עיניים וממתין
הגשם ממלא את פי
את כולך מערכת ניכוז מדהימה.
אמרתי לך שיש לי בך הרבה שימושים.
טעים מרווה ומרגש.
נעמד על רגלי.
לוחש לך - "על הברכיים בבקשה".
אוהב להיות מנומס איתך
את מיד עושה. ממושמעת.
פיתחת פה להכניס את הדוגמן. עוצר אותך.
רק לפתוח פה בבקשה.
יוצא לך חיוך גם לי.
אוהב את החיוך שלך
פותחת פה יפה.
נעמד למול הגשם כשידי מנקזות הגשם מתחתית הבטן לזין שלי בצורת משפך (שלא יברח לעבר הרגליים).
כולי נרטב הגשם זולג מהחזה שלי לבטן אל הזין אל תוך פיך שמתמלא לו במהירות
את בולעת מה שיכולה, חלק נוזל על החצופים שלך אל בין שני רגלייך.
עוד פסל יפיפה
את הפסל הזה נעניק לכיכר בניו יורק - אי אפשר פעמיים מכזאת אומנות במדינה אחת.
מבקש אותך לעמוד, להתכופף ולגעת בדשא בלי לכופף ברכיים
תוכלי לספר לאמא ששנות הריקוד שלך השתלמו שאת ממש משתמשת ליעוד הנכון ביותר בגמישותך, לאומנות.
כפות רגלייך בדשא כפות ידייך בדשא
ואני מאחורייך מביט בערוותך
נפעם
רטובה כל כך שם ולא מהגשם
חודר בבת אחת
ידייך לא זזות מהדשא. מחזיק אגנך חזק. שלא תיפלי
ושאנעץ שוב ושוב ושוב
את האומנות שלהלן - אשים במרכז הסלון.
הגשם מתחיל להחלש
ואת כל כך ערומה וגומרת וגומרת ומאושרת
הייתי מת לגמור בצרורות כמוך, אין צדק ביקום.
עוצר בלי לגמור.
כל דבר בעיתו.
היית ילדה טובה.
ובוא נודה על האמת...
קופאות לי הביצים(:
מזל שאני מחליט מה עושים.
"גשי לגקוזי הרותח בבקשה"
ברצון את עונה בחיוכך.
ורצה.
ומאז בכל גשם את שואלת אותי במתיקות
אם בא לי קצת...
לפסל.
