|
|
|
1. תקשורת
2. גבולות
3. ספונטניות זה אוברייטד
4. כדאי לדבר על הדברים לפני שעושים
5. החיים האמיתיים זה לא פורנו
6. ככל שמיישמים את העקרונות 1-5 ככה האקט משתפר ומשתבח עם הזמן
7. תכנון נכון מוביל לספונטניות
שנים של מערכות יחסים רעילות
יוצאת מאחת נכנסת לאחרת
ואז זה הכה בי חזק
שום מודעות שבעולם לא תעזור לי
הסדר עדיפויות שלי עקום
בלי תשתית ומערכת תמיכה חזקה
שאינה רומנטית
אני נידונה ללופ הזה לעד
עכשיו האתגר לבנות אותה מ-0
וכמה שאני מקנאת באנשים שקיבלו אותה
כחלק מהקלפים שחולקו להם בלידה
עם כל הכבוד לזוגיות
לבנות משפחה שלא תלויה בקשר דם
זה כמה רמות מעל
שיהיה לי בהצלחה
משהו שהבטחתי לעצמי
להשאיר את ליבי פתוח
למרות שכל כך קל פשוט לסגור
להפסיק להכניס את הראש שלי ״למיטה חולה״
ואני מניחה שגם הסיפור שאני מביאה איתי
גם הוא ״מיטה חולה״
נכון שהכרנו רק לפני שבוע
והיום כבר הרגשת בנוח להגיד לי
אני מרגיש חרא
אפשר לבוא אלייך
נכון שלא הייתי מוכנה לכובד התיק שלך
למרות שאני כבר מנוסה
אני לא נמשכת לגברים שהכל אצלם ורוד בחיים
תמיד יש קאצ׳
לפחות נתת לי שבוע לחיות בבועה ורודה שבניתי
ולמרות הכל
הלב שלי פתוח לרווחה
אני יודעת שזה קצת קשה להכיל
בחורה מטינדר מוזרה שנכנסת ללב בשניה
כזאת שקל לספר לה על השדים שלך
מבלי לתסתכל עלייך
מה דפוק בך אחי
כי גם אני
התיק שלי כבד
מלא בחוויות קשות
וזה לא הופך אותי לפגומה
ההפך הוא הנכון
אני יצור שלא פוגשים כל יום
הקשר איתי הוא אינטנסיבי
מלא בחוויות מכל הסוגים בכל הצבעים
אני יודעת שזה לא הז׳אנר לכל אחד
וגם אני היום לא מוכנה לתת את הלב שלי
לכל אחד בלי סלקציה רק כי אני בודדה
הלב שלי פתוח
והגבולות ברורים
כל כך הרבה מים עברו בנהר
שהוא הצ׳אט ואצאפ שלנו
אהבה
תשוקה
שמחה
פגיעות
כאב
כעס
זלזול
לעג
והנה אני פותחת את הצ׳אט
שוב
יש בי חלק שרוצה לשלוח לך את הסרטון צלילה מהיום
לחלוק איתך את ההתלהבות
אבל משהו בי נמנע
לא רוצה את התגובה שלך
מנסה לצמצם חיכוכים מיותרים
ואולי זאת הציניות
שאיתה אני כבר לא מזוהה
תוך כדי כתיבה אני רואה את זה ברור
השיקוף שהוא אתה
הציניות שלי
שהיתה לי שמיכת הגנה עבה
במשך תקופה יותר מדי ארוכה
איזה יכולת מופלאה יש למוח שלנו
לפנטז אשליות
להתנחם בהן
ולשקוע בתוכן
להעביר חיים שלמים
ואז פוף
הדבר שאני הכי אוהבת בעצמי
זה לא משהו פיזי
כי פיזי זה זמני
התחת הזה שלי שתופס מבטים
עוד כמה שנים כבר לא יראה אותו הדבר
גם הבטן השטוחה
יום יבוא ותינוק בתוך רחמי ימתך אותה
ואז מה אעשה?
אז החלטתי שאני אוהבת את עצמי
בכל צורה שהיא
גם ברגעי הכעס והתסכול
מדברת לעצמי יפה
גם כשמרגישה שעשיתי טעות
לא אקלל את עצמי לעולם
אני לא מטומטמת
נולדתי יפה
וזאת אולי בכלל קללה
אנשים לא מבינים את התסביכים
הרי כולם רוצים להיות יפים
ומה את בכלל מדברת
קיבלת מתנה
מה את מתלוננת
ולמרות היופי
אנרגיה וביטחון עצמי
זה משהו שלקח לי זמן לפתח
להצליח לראות מה שכבר מבחוץ רואים
ולא לאפשר לאחרים לנצל אותי
שנים אני עובדת על עצמי
על הביטחון העצמי שלי
כדי לא להיות עלה נידף ברוח
לא להקשר לאנשים
כי נטישה זאת לא אפשרות
אלא הנחת יסוד
זאת לא שאלה של אם
זאת שאלה של מתי
אני מתרגלת את להכיל
את הכאב שבא עם זה
מתפדחת להביע את הכאב
או ההתבאסות שלי
פעם הרגשתי שמשהו בי לא בסדר
עבדתי קשה כדי לדעת
שאני משתדלת
להיות כנה, ישרה
גם אם לפעמים זה לא פוליטקלי קורקט
אני משתדלת אף פעם לא לגזלט
לא להעלם בלי להודיע
להיות ברורה בכוונות שלי
גם אם לפעמים זה לא נעים
איך אני אוהבת את האנשים
האלה שמלאים בעצמם
האלה שיקחו קרדיט על כל דבר
גם אם תרומתם מוטל בספק
במקום לקחת אחריות
אלה שמקטינים כל סיטואציה
ולא מבינים מה הבעיה
אצלם אין דרמה בחיים
זה כולם מסביב המגזימים
איך אני אוהבת נרקסיסטים
כל יום אני צריכה להזכיר לעצמי
שיש מטרה
שלא סתם הנשמה שלי בחרה
בחיים האלה
בלי משפחה חמה ואוהבת
זה כאילו כל החושך ביקום קיים בתוכי
ואני צריכה להשלים איתו
להיות רגישה ולתת לו מקום
לטבוע בתוכו
ובאיזשהו מקום אפילו לאהוב אותו
אני רוצה להתנגד
יש חלקים שלא מוכנים להשלים
אני לבד כל כך לבד
וזאת לא אשמתי
אם אני עושה מספיק זום אאוט
יש בי חלק שאפילו מוחמא
מהטרגדיה וכמות הכאב שאני צריכה לשאת
ובאותה נשימה אני מתוסכלת ומותשת מהבחירה
כל יום לאט לאט
פורחת בי השלמה
לומדת להנות מהחושך
לא בורחת
מחבקת את עצמי
שמה גבולות ברורים
יודעת את ערך החוויות והמקומות החשוכים
שאני מבקרת ביום יום
יודעת שככל שיותר חשוך
רואים טוב יותר את הכוכבים
איזה תחושה זאת אבל
הרבה בטוחים שזאת תחושה שמרגישים
רק כשמישהו מת
אבל לא מכינים אותך
שאפשר להרגיש את הקרע הזה בלב
גם בנוגע לאנשים שחיים
רק שהם חיים בעולם מקביל משלך
בתדר אחר
ההשלמה הזאת
לא לנסות בכוח להביא אותם אל העולם שלך
ולא לכעוס שהם לא רוצים
אני יכולה רק להזמין
ולהשלים שאני ביקום מקביל
ואולי דרכנו לא יפגשו לעולם
וכמה חמלה לעצמי
ולהרשום לעצמי להתאבל
להרגיש דחויה
להרגיש בודדה
לבקש עזרה
להפסיק להכחיש
או לכעוס
לנשום עמוק ולרגיש את הקרע
להפסיק להיות קשה עם עצמי
משהו בי מצא נחת
השלמה במצב שלי
ופתאום אפילו יש תקווה
אור בקצה המנהרה
לא ברחתי מהכאב
נתתי לעצמי לשקוע
אני לא הוזה או ממציאה
אני לבד בעולם
ויש לי את עצמי
זה הקלפים שלי
