לא פעם ולא פעמיים נפלתי לתוך המלכודת דבש הזאת
״אני בנשואים מאפשרים״
ואולי באמת יש כאלה שבאמת באחת כזאת
עם אישה שמאפשרת
אבל מניסיוני, המציאות מראה שהרוב המוחלט
מחליט על החלק המאפשר באופן חד צדדי
ואני לא רוצה להכליל חלילה וחס
השאלה אולי המעניינת יותר לשאול מה לי
השנות ה20 לחיי לחפש עם נשוי (בנישואים מאפשרים כמובן)
ועוד בשנות ה50 שלו, הוא יכול להיות אבא שלי
אבא שלי, כנראה זאת בדיוק הנקודה
דדיז אישיוז
השיער האפור, החוכמת חיים כביכול
לגמרי מתעלמת מהעובדה שקרוב לוודאי
אני בכלל בצד השני של הבגידה
ואיך הוא חוזר הביתה
נשכב לצד אישתו במיטה
כשהוא יודע שהוא משקר לה
יצא לי להיות בצד הבוגד ואני יכולה להגיד
זה מרגיש נורא
זאת וואחד נורת אזהרה
אני תמיד שומעת
״בשביל הילדים, אני לא אפרק את החבילה״
עכשיו, זה לא שאני רוצה
וכאישה לאישה הדבר האחרון שאני רוצה
זה להיות הבחורה ששברה את המשפחה
אבל זו צביעות לשמה
אתה הולך לישון ליד אישה
שאתה משקר לה במצח נחושה
והיא עוד האמא של הילדים שלך
בעיניי זה לא נתפס
אבל בואי רגע אל תהיי טהורה
איפה את הסתכלת
3 שנים שיתפת עם זה פעולה
ואפילו שלישיה מאולצת ביחד איתה
האמת שלא קישרתי את הקשר שלי איתו
להתנהגות שלו מולה
חייתי בסרט שאני שונה
אבל אני בדיוק כמוהה
לא רוצה להסתכל לאמת בעיניים
וגם לי היה נוח
לא להתחייב
לחיות את חיי
בידיעה מוחלטת שהקשר הזה יספק
ככל הנראה לא מעט כאב
אבל אהבתי אותו
או לפחות ככה חשבתי
הלוואי והיה לי אבא
אמיתי כזה
שהעביר את השנים של הילדות
בלשחק איתי, בלגונן עליי
אבל לא היה ולא יהיה
לא מחפשת אבאלה