מאדאפאקה

ללילך,זאת שאני קורא לה ניצן למרות ששמה מיכל,הייתה אתמול יום הולדת.לכבוד זה היא נסעה למשרד הפנים בטבריה ורקדה בעירום על השולחנות,ועכשיו היא לא תלבש יותר אדום לעבודה.או לפחות זה מה שהיא סיפרה לי,לא הייתי שם בעצמי.אחרי זה ישבתי וחשבתי על האור הגדול.

לילה שלם ישבתי עם אבא שלי,מצאתי קטשופ במקרר,אז הוא הביא צ'יפסר חשמלי וקילפנו תפוחי אדמה.ישבנו לראות סרט כחול בערוץ הסרטים בכבלים.אולי אילו היינו עושים את זה לפני חמש עשרה שנה,ולפני הכל,לפני שאמא חזרה לגיל הילדות היינו יותר וורבליים ביחסים ביננו.
עכשיו כל מה שנשאר זה שתיקה,וצרבת.

שמות באים בקבוצות,או שאולי זה ככה רק אצלי,דווקא כדי לבלבל.שייקספיר וההיא מערימת הקליפות אמרו כבר ששם הוא רק תווית,אבל הראשים המדברים אמרו בדיוק ההיפך.אוה בוב. HERE SHE GOES AGAIN אמר התקליט הישן. שרון ואני נסענו לחיפה להביא את התקילטים הישנים שלה לבית החדש.אחרי זה היא הזדיינה עם החברה של השותף שלה לדירה,ואני הלכתי לאכול תנינים.

לפני חצי שנה יצאתי הרבה,עם כל אשה שרק הסכימה לצאת איתי.אחרי שהיו שלוש בשם קרן (שלוש קרנות פנדל,כמו שהיינו אומרים כשהיינו קטנים) וחמש שרונות,ואחרי זה ארבע בשם גלי הגעתי למסקנה שצריך לחשוב פחות ומאז אני נותן שמות בעצמי.

חייט המחמד שלי הגיע אתמול לביקור.אחותו ישבה עם אחי.הם מכירים מגיל אפס ועכשיו שניהם לומדים ריתוך,הוא בקרית אונו והיא במכללת הדסה בירושלים,הדסה היא אסתר. חייט המחמד שלי פגש חלאה טכניונית וסיפר לי פרטים על זיונים שכבר קראתי בספר גרוע.

בסרטים תמיד מחמיצים את הפרטים הכי סקסיים,מעולם לא ראיתי את המבט בעיניים של הבחורה כשהיא מתלבשת אחרי,תמיד פתאום היא לבושה,והם ישנים ביחד.

אחרי שמניקים שנה ועשרה חודשים הפה צריך שיפוץ טוטאלי.אור עברה שתי עקירות כירורגיות,אז ישבתי אצלה שלושה ימים וטיפלתי בילדים.אחרי זה נסעתי הביתה.היה לה קול מוזר בטלפון,שאלתי אותה אם היא עישנה משהו,והיא אמרה שזה בסך הכל תערובת של קודאין,נובוקאין ושני רגיעונים.היא ממש נשמעה בחלום.כנראה שהיא מאוהבת,או שזה יום השנה לאמא שלה.חיבוק יועיל למראה אבל לא ימלא את הריקנות בשמש.

וסבא שלי גם.אחרי חמישים שנה אנשים נהיים דומים,או שלא...