אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הערות שוליים במסע המופלא

מסע מופלא הוא גם בראש לא רק במציאות :)
לפני 17 שנים. 19 באפריל 2007 בשעה 6:46

תוצאות של עייפות ועודף Thc בדם...

"אני רוצה"

אינו שווה

"אני לא יכולה לחיות בלי זה"

את רוב חיי ביליתי לפי העיקרון של "אני לא יכולה בלי זה", כלומר להיכנע להתמקרות זו או אחרת, שוקולד, סיגריות, גברים, כאב וכו'.
והיום הבנתי שבתקופה אחרונה אני חיה ע"פ העיקרון "אני רוצה" וזה מספיק בשביל שאני אעשה את זה.


לפני 17 שנים. 14 באפריל 2007 בשעה 0:30

שלום ,
זו האני החדשה,
אז זהו שאני הרבה הרבה יותר ממה שחשבת לפני זה
הטריק הוא שאת צריכה לחפש את זה לבד, בלי עזרה של מישהו,
בהצלחה!

נ.ב. ההודעה הזו תשמיד את עצמה בעוד 5 שניות

לפני 17 שנים. 8 באפריל 2007 בשעה 9:02

במסגרת התחדשות כללית, חג הפסח שבא עלינו לטובה ושעמום ....
החלטתי לעשות סדר בבית 😄
מדהים עד כמה פרטים כמו סיכות מתספורת החתונה שלי יכולים להעיר את כל הזיכרנות,
מדהים ש6 שנים אני סחפתי אותם מדירה לדירה, כל פעם לא היה לי עומץ לזרוק אותן, עפילו אחרי גירושים, היום הם הגיעו לפח, יחד עם כל התמונות הישנות, ועוד פרטים לאספנים,
עכשיו יש מקום לשטויות קטנות חדשות שבעוד כמה שנים יזכירו לי את התקופה של עכשיו 😄

חג שמח לכולם, תעשו ניקיון זה עוזר :)

לפני 17 שנים. 7 באפריל 2007 בשעה 17:29

אם אתה מסתכל לתוך העיניים של מישהו אחר ורואה את עצמך, זה אומר שמצאת נפש תאומה לא?
ומה קורה עם הצד השני רואה את רק העישונים שלך?

לפני 17 שנים. 6 באפריל 2007 בשעה 21:06

הסצינה הזו מ"מטירקס" לא נותנת מנוחה,

אם הייתי יכולה לבחור, מה הייתי בוחרת?
חיים וניליים שקטים? בלי לחשוב בלי להריש דחפים מוזרים.
או חיים שיש לי, הרבה עוצמה, הרבה ריגוש, הרבה שיברון לב....
כל יום מתחיל ונגמר אחרת, רגע אחד אני בהיי ובשניה אחרת אני בדאון,
רגע אחד אני משתכרת מעצמי ומרגישה כמו ערפד עם דם טרי על השפתיים,
יום אחד אני קורנת, זורחת ומרגישה שאני יכולה לעוף ורגע אחד אני מרגישה כמו שלג של אתמול, שלולית קטנה

לפני 17 שנים. 4 באפריל 2007 בשעה 14:20

איך משהו שיכול לגרום לי כל כך הרבה הנאה, התרגשות וכיף, משהו שגורם לי להרגיש בחיים,
לפחות פעם בשבוע גורם לי להרגיש בבור ללא תחתית,
היופי בלהיות תלויה בך, הקסם בלהיות שייכת לך, מדליק וממכר,
הייאוש, שנאה, חוסר שליטה בתגובות שלי מלהבין שאין לי ברירה

לפני 17 שנים. 30 במרץ 2007 בשעה 7:10

עוגת שוקולד מרקיז דה סד עם גלידת וניל,
תחושה של חופש טוטאלי הנובע מהרגשה של שייכות,
שני דברים שאין קשר ביניהם אבל ביחד יוצרים the perfect sense

לפני 17 שנים. 27 במרץ 2007 בשעה 22:52

ערפל בחוץ, בלבול בראש, צריבה בלב, במערת מישהו שר על sweat surender,

תיאום כימת מושלם, הוא רק כימת מושלם, כי כמו תמיד קיבלתי משהו שרציתי אבל לאו דווקא בזמן ובצורה שרציתי,
אנו אמורים להיות מוגדרים במשאלות שלנו וגם להיזהרן מהן.....

כמה שזה נכון, תזהר ממשאלות שלך

לפני 17 שנים. 26 במרץ 2007 בשעה 19:27

זה נחמד לנהל שיחה מדליקה דימיון שניה לפני שנכנסים לפגישה,
זה נחמד לחייך חיוך מסתורי כשקוראים הודעות טקסט בנייד, מטריף שמישהו שיושב לידי יכול לחשוב שאני כותבת משהו דביק בסגנון "כן בובי גם אני התגעגתי אלייך!", כשבעצם אני מדמיינת את עצמי קשורה לעץ :),
זה נחמד להתחיל פגישה מעצבנת עם סומק בלחיים וברק בעניים ולדעת שכולם חושבים שאני פשוט מתלהבת מהפרוייקט שלהם.

זה קצת בעייתי לדמיין את האידיוט שמבלבל לי את המוח, קשור ואני מצליפה בו, והוא מסתכל אליי מלמטה למעלה,זה עוד יותר בעייתי להתחיל לחשוב עד כמה הוא היה נהנה מזה, זה קצת יותר בעייתי כי מרוב שאני שוקעת בזה אני דיי בטוחה שפעם תהיה לי איזו פליטת פה,אבל הכי בעיית...
שהברק בעיניים משתנה וכולם מרגישים את זה.

לפני 17 שנים. 23 במרץ 2007 בשעה 8:08

הבלוג הזה אינו שידור חיי של החיים שלי 😄
[b]