|
|
|
יש רגעים שאני מבינה שאין דבר שאני לא אעשה,
יש שניות שאני חושבת שאם תגיד לי שידליק אותך לראות אותי קופצת מהגג אני אעשה את זה,
יש רגעים שאתה הוא כל עולמי, אין כלום חוץ מזה, מה שמפחיד ומהנה באותה מידה הוא העובדה שאני נהנית מזה.
ויש רגעים בהם אני מרגישה עוד לקוחה מרוצה,
עוד אחת שאתה לאו דווקא תזכור את הפנים שלה אלא רק את התחושה,
השאלה היא ... האם זו אני או אתה?
הרגע בו הכול מושלם,
הרגע בו אני עוברת את הפחד ומשחררת שליטה
הרגע בו לא נשאר כלום לעצמי -הכול שלך
הרגע בו אני מבינה שאני כעצמי לא קיימת יותר
הרגע בו הלכתי לעיבוד, הפסקתי את הקיום
הרגע בו אתה לוקח את הכול
הרגע בו אני כבר לא פה , הקשר היחיד הוא הידיים שלך
מרגע זה אני לא יכולה לחזור
אין משהו יותר טוב מלצאת בבוקר לרחוב עם חיוך מסופק ומסתורי,
לראות אנשים רצים לעבודה, נלחצים בגלל הפקקים ובזמן הזה לדעת מה עשיתי אתמול בלילה.
אין משהו יותר טוב מלהיכנס לפגישת עבודה מעצבנת על הבוקר ולשמוע מכולם שהיום אני יפה מתמיד ושלווה מתמיד 😄
אין יותר כיף מלחשוב על התגובה של כל הסנובים שסובבים אותי אם היו שומעים בזכות מה אני כל כך יפה ושלווה היום.
יום מקסים לכולם
השתקפות שלי במראה, מציגה את אותו האדם שהיה שם אתמול, אנשים שמסביבי רואים את אותו האדם, חוץ מדבר אחד קטן - המבט שלי, הוא השתנה ולעולם לא יהיה כפי שהוא היה אתמול, המבט מסתכל עליי עם גיחוך - "אני יודע מה עשית אתמול בלילה, ואני יודע שאת רוצה עוד"!
אתמול ידעתי בדיוק מה הולך לקראת, וידעתי שאני רוצה את זה, אבל לא ידעתי עד כמה אני אהנה מזה. אני לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן ליצור איתך קשר ואני לא יודעת איך יכולתי לבלות כל כך הרבה זמן בלי להרגיש אותו, בלי להרגיש כל כך חלשה מולך אבל יחד עם זאת כל כך אישה! כל כך פגיעה ומושפלת אבל כל כך חזקה.
לא הייתי יכולה לנחש שהרגשה שאני שייכת למישהו יכולה כל כך לשכר אותי ולהטריף אותי, לא הייתי יכולה לדמיין שאני אהנה מזה שאתה מכאיב לי, שאתה משפיל אותי.
אתה מכאיב לי, ואני רוצה לצעוק, אבל באותו הזמן אתה גם לוחש לי בעוזן כמה אני מטריפה אותך, ועוצמה כזו אף פעם לא הרגשתי.
אז שלום לאני הישנה, שלום וברוכה הבאה לאני החדשה, נראה לי כי זו התחלה של ידידות נפלא.
