לפני 17 שנים. 2 באוגוסט 2007 בשעה 13:29
ראיתי את הסרט הזה בפעם הראשונה כשהייתי בת 10, דיי עשה לי טראומות לראות ילדים קטנים נופלים לתוך מטחנה....
בסיבוב השני מאוד אהבתי , שיננתי את השירים ונהייתי מעריצה, בתיכון כשאף אחד לא ידע מה זה ואני יכולתי לזהות את הסרט לפי 3 דק ראשונות המורה שלי אמר שלדור שלי כנראה יש עדיין תקווה
ביום שלישי הייתי בהופעה
מדהים להבין שיש עוד אנשים שמתחברים לזה כל כך עד הסוף, בלי להשאיר מקום לציניות בלי להשאיר כלום בעצם, פשוט לצעוק בכל רם, שיש יותר מידי רוע בעולם.
מרגש , הצהרה שהייתה על השקופית במהלך ההופעה,
מה שנותר לקוות , שיהיה פעם יותר טוב
"ואנו ניפגש שוב" 😄
