חלום מתגשם

קמתי ביום שני בבוקר התארגנתי מהר והלכתי לבית של גבירתי כדי לא לאחר אפילו שזה בוקר ואני לבד שם ואפילו שאתמול היא אמרה שהיא לא באמת כעסה עלי שלא באתי עד שהיא התקשרה. לא ידעתי מה היא רוצה שאני אעשה ולמה אני צריכה לבוא מוקדם אבל החלטתי שאני אסדר את הבית ואחכה שהיא תתקשר להגיד לי. הגעתי לשם ופתחתי את הדלת ופתאום היא עמדה מולי ככה וחייכה ואני קפצתי מרוב בהלה. חשבתי שאולי אני מדמיינת אבל היא עמדה שם באמת והסתכלה על השעון שלה ואמרה "משרתת... הגעת" ואני בקושי הצלחתי להגיד "כן גבירתי" וקיויתי שאני לא מאחרת. היא חייכה ואמרה "הפתעתי אותך?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא היה לי נעים שאני מגיבה ככה לזה שהיא עומדת מולי כי אני תמיד שמחה לראות אותה ורק נבהלתי כי לא ציפיתי לזה. גבירתי ליטפה לי את הראש לשניה ולקחה את התיק שלה ואמרה "בואי. הולכים" ופתחה את הדלת לצאת. אני הלכתי אחריה ועדיין לא הבנתי מה קורה פה וכשהיא נעלה את הדלת שאלתי אותה "לאן הולכים גבירתי?". במעלית היא אמרה לי "את לא זוכרת שעשינו אתמול רשימה של אנשים שצריך לקנות להן מתנה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" אז היא אמרה "אנחנו הולכים לקניון. לקחתי יום חופש".

הלכנו לקניון והיא הוציאה את הרשימה והתחילה להעלות רעיונות מה לקנות לכל אחד. נכנסנו לחנויות וכל הזמן היא שאלה אותי מה דעתי על דברים ובהתחלה היה לי קשה להגיד כי חשבתי שאני צריכה לנחש מה היא חושבת ומה היא אוהבת אבל אחרי כמה פעמים שהיא אמרה לי שהיא באמת רוצה לדעת מה דעתי התחלתי באמת להגיד לה מה יפה ומה לא יפה. אני סחבתי את רוב השקיות והיא הלכה כמו מלכה אמיתית והובילה אותי לכל החנויות. באמצע הקניות היא אמרה לי שהיא תמיד חשבה שיש לי חוש אסתטי מפותח ובגלל זה היא מתייעצת איתי ולוקחת אותי לקניות. זה מאוד החמיא לי ולא ידעתי איך להודות לה. הייתי מחבקת אותה אם זה לא היה באמצע הקניון עם מלא אנשים מסביב והצטערתי שאני לא מספיק אמיצה לעשות את זה. קנינו הרבה מתנות ולפעמים הרגשתי שאנחנו כמו שתי חברות שהולכות יחד אבל כשזה קרה לי מהר תפסתי את עצמי והזכרתי לעצמי שאני המשרתת שלה ואפילו כעסתי על עצמי שאני חושבת אחרת.

אחרי כל המתנות היא עצרה והסתכלה על הפתק לבדוק שהיא לא שכחה אף אחד ואז היא חייכה ואמרה לי "עכשיו נשאר רק לקנות מתנה בשבילך". זה ריגש אותי אבל ישר אמרתי לה שהיא לא צריכה לקנות לי מתנה והיא קצת נראתה מופתעת ממה שאמרתי ושאלה למה לא. הסתכלתי מסביב וכשחשבתי שאף אחד לא שומע אמרתי לה די בשקט שהמתנה שלי זה להיות המשרתת שלה. הייתי מאוד מרוצה מזה שאמרתי את זה כי זה נשמע לי כאילו סוף סוף הצלחתי אולי להגיד לה איך אני מרגישה. היא חייכה וליטפה לי את השיער כמו שהיא עושה תמיד ואמרה לי "חמודה זה מקסים מה שאמרת אבל אני רוצה לקנות לך מתנה לחג. את מרשה לי?" והרגשתי קצת טיפשה כי הבנתי שזה מגוחך שאני צריכה לתת לה רשות למרות ששמחתי על מה שהיא אמרה. נכנסנו לחנות בגדים והיא הסתכלה על כמה דברים ואני לא העזתי להגיד שום דבר והייתי בשקט. בסוף היא בחרה שמלה שחורה מאוד אלגנטית ונתנה לי ואמרה "לכי תמדדי את זה". נכנסתי לחדר ההלבשה ויצאתי עם השמלה. עמדתי מול הראי והשמלה נראתה לי צמודה מדי וקצרה מדי למרות שהיא היתה מקסימה. גבירתי עמדה מאחורי וסידרה לי את הכתפיות ואמרה "את מקסימה" ואני הסמקתי וניסיתי להגיד לה שאני שמנה מדי והשמלה היא בשביל בנות עם גוף יפה אבל היא אמרה שוב "את מקסימה וזאת השמלה שלך לחג" כמו שהיא יודעת להגיד עם הקול שלה שמשתק אותי ולא יכולתי להתווכח.
היא שילמה על השמלה והמוכרת ארזה אותה יפה ונתנה לנו. כשיצאנו מהחנות כל כך רציתי להודות לגבירתי על זה כי באמת לא חשבתי שהיא תקנה לי מתנה וזה היה כל כך יפה מצידה. אמרתי לה "גבירתי..." והיא עצרה והסתכלה עלי ואז פשוט חיבקתי אותה ולא היה אכפת לי שיראו וישמעו ואמרתי לה "תודה על המתנה גבירתי אני אוהבת אותך". היא ליטפה לי את הראש ואמרה "בבקשה מתוקה. אני בטוחה שתהיי הילדה הכי יפה בראש השנה" וזה הפך לי את הבטן כשהיא אמרה את זה.

אחר כך ישבנו ואכלנו ושתינו קפה ובאמת היתה אווירה רגועה כשדיברנו שם. היא שאלה אותי דברים שלא דיברנו עליהם בחיים כמו על הצבא ועל חברות שלי ואפילו על האקס שלי. לא היה לי אכפת לספר לה אפילו דברים אישיים להיפך זה גרם לי להרגיש שהיא מתעניינת ושאני נותנת לה דברים מעצמי. שוב הרגשתי מוזר שמגישים לנו ושאני לא צריכה כל הזמן להביא דברים ולקחת ולרחוץ כלים. כל הזמן הרגשתי כאילו אני צריכה לקום ולעשות משהו. כבר לא הייתי רגילה לראות את גבירתי שותה ואוכלת בלי שאני משרתת אותה.

אחרי שישבנו שם קצת היא אמרה "נשארה עוד מתנה אחת" ושאלתי אותה למי והיא אמרה "לאמא שלך". לרגע נבהלתי כשהיא הזכירה אותה כאילו שהיא אמרה שאמא שלי פה. כשאני עם גבירתי אני שוכחת את כל העולם אפילו כאן בקניון ופתאום היא הזכירה את אמא שלי וזה הפתיע אותי למרות שאני יודעת שהן מכירות. התחלתי לגמגם קצת והיא אמרה "מה? לא מגיע לה? אחרי שהיא הביאה לי אותך?" וזה היה מוזר שהיא אמרה את זה ככה. רצה לי תמונה בראש של אמא שלי שכאילו מביאה אותי לגבירתי ואומרת "הנה הבת שלי אני מקווה שהיא תהיה משרתת טובה" וזה היה מפחיד. לא היה לי יותר מדי זמן לחשוב על זה כי נכנסנו לחנות אחת למרות שכבר היינו בה קודם. גבירתי שוב התייעצה איתי ועכשיו זה היה לי עוד יותר מוזר כי כל הזמן ידעתי שזאת תהיה מתנה לאמא שלי. היא בחרה סט יפה כזה של קערות להגשה ולקח להם המון זמן לעטוף את זה עם פצפצים ופרחים יבשים וסרטים.
אחר כך נכנסנו למכונית וגבירתי הביאה אותי ישר הביתה. שאלתי אותה כמעט בבכי אם היא לא רוצה שאני אבוא אליה ואשרת אותה והיא ליטפה לי את הראש ואמרה לי שעזרתי לה מספיק היום ושהייתי נהדרת. שאלתי אותה אם אני אוכל לבוא אליה מחר אפילו שזה יום חופשי שלי כי מאוד רציתי והרגשתי שהיום לא עשיתי כלום. היא אמרה "נראה. נדבר מחר" ואני חיבקתי אותה שוב ואמרתי "בבקשה תני לי לבוא מחר גבירתי... אני אהיה טובה". לפני שהלכתי היא נתנה לי את המתנה שלי ואמרה שאם כבר קנינו חבל שנחכה עד ראש השנה ואמרה לי שוב שאני יפה. הסמקתי ואחר כך במיטה הרגשתי כמו שיכורה מכל היום הזה והתפללתי שהיא כן תגיד לי לבוא מחר או אפילו עכשיו באמצע הלילה.