סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 17 שנים. 13 באפריל 2006 בשעה 7:54

התעוררתי בבוקר והדלת של גבירתי עוד היתה סגורה ולבשתי את הבגדים של אתמול כדי להיות מכובדת ולהיראות טוב גם כשאני רק משרתת את גבירתי וכשרק שתינו בבית. רחצתי שיניים ופנים וסידרתי את החדר שלי ואז גבירתי התעוררה והכנתי לשתינו קפה והיא אמרה לי שנשב במרפסת ובינתיים סידרתי מהר את המיטה שלה. היגשתי את הקפה עם עוגה למרפסת ואז היא שאלה אותי אם ישנתי עם הבגדים האלה ואמרתי לה שלא והיא שאלה למה לבשתי אותם שוב ואמרתי לה שרציתי להיות מכובדת גם כשאני רק איתה בבית והיא אמרה "ללבוש את הבגדים שעבדת בהם אתמול זה מכובד בעיניך?" ואז הבנתי שזאת באמת היתה טעות ופתאום הרגשתי קצת מלוכלכת למרות שהבגדים לא היו מלוכלכים ואמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה שאני אלך לשים אותם בכביסה ושאני אלבש בגדים אחרים ורצתי מהר לעשות את זה וחזרתי לגבירתי וביקשתי שוב סליחה והיא אמרה לי להביא את הלק ולשים לה ואני רצתי שוב לאמבטיה והבאתי את הלק והאציטון והכל ושמתי לה בזמן שהיא שתתה קפה ועישנה והשתדלתי לא לרעוד למרות שעוד קצת רעדתי ממה שהיה קודם.

היה נראה לי שבגלל זה הלק לא יצא מוצלח וכבר רציתי לבקש סליחה ולבקש לעשות הכל מחדש אבל גבירתי דווקא חייכה ואמרה שהיא מרוצה וביקשה שאני אחזיר את הכל למקום ואז היא אמרה לי לאכול את העוגה ואכלתי והיא הסתכלה עלי וזה היה קצת מביך אבל אמרתי לעצמי שזאת גבירתי ואני לא צריכה להיות נבוכה וכבר הייתי במצבים הרבה יותר מביכים מולה והיה חשוב לי להראות לה שאני מרגישה נוח איתה אז אכלתי את העוגה ככה כשהיא מסתכלת עלי ולאט לאט הרגשתי יותר בסדר עם זה אפילו שהיא הסתכלה וחייכה ככה כמו שאם זה היה מישהו אחר הייתי נורא נבוכה ומרגישה לא נעים. אחר כך גבירתי ביקשה את הטלפון ונתתי לה והיא דיברה ואני בינתיים סידרתי ושטפתי את הכוסות והצלחת והחזרתי את העוגה למטבח ואז גבירתי אמרה לי שהיא יוצאת ושאני אסיים הכל ואז אני יכולה ללכת הביתה ואני כבר די סיימתי אבל רציתי להישאר עוד קצת והיא התלבשה ויצאה ואני שוב סידרתי את כל הבית ואפילו סידרתי מחדש את המיטה שלה כי פתאום הרגשתי שמיהרתי קודם כשעשיתי את זה ורק אחר כך הלכתי הביתה.

בצהריים סבתא שלי באה אלינו ואכלנו יחד צהריים ואחר כך עוד עזרתי לאמא שלי לסדר את הבית ולקפל את הכביסה ודיברנו קצת ואז היא הלכה לנוח וגם אני הלכתי לחדר וכתבתי קצת ואז שכבתי במיטה ונרדמתי וכשהתעוררתי כבר היה ערב אבל עוד הייתי קצת עייפה והלכתי להתקלח ואז ישבתי עם אמא שלי בסלון וראינו טלויזיה והיה ערב כזה שקט והיה לי זמן גם לחשוב על דברים.

לפני 17 שנים. 6 באפריל 2006 בשעה 5:25

בבוקר התארגנתי מהר ויצאתי לשיעור נהיגה ודווקא הייתי נורא מרוכזת והיה לי שיעור ממש מוצלח כי כל החושים שלי היו חדים ולא חשבתי על כלום ולא שקעתי בחלומות וממש הרגשתי שיש לי ביטחון כבר על הכביש ואחר כך כשהגעתי לבית של גבירתי עדיין הרגשתי איך כל הגוף שלי כזה ער וחד ומלא מרץ. ניקיתי וסידרתי קצת את הבית ואז בישלתי לגבירתי די הרבה דברים ובצהריים גבירתי התקשרה וסיפרתי לה על השיעור שהיה טוב וסיפרתי לה שאני מבשלת והיא אמרה לי לא לשכוח לאכול ואחרי האוכל לקנות קצת כיבוד ולהכין גם עוגה כי יהיו אורחים בערב. אכלתי ממש מהר וסידרתי את המטבח מכל הבישול וירדתי לקנות כיבוד וקניתי גם גלידה כדי להגיש עם העוגה ואחר כך התחלתי להכין עוגת תפוחים וכל הזמן הסתכלתי על השעון אבל עבדתי ממש מהר וגם בצורה מדויקת וטובה והרגשתי שיש לי המון מרץ ושזה יום מוצלח כזה.

אחר כך סידרתי שוב את כל הבית ואז גבירתי הגיעה והכנתי לה קפה והיא שאלה אם הכל מוכן ואמרתי לה שכן וירדתי על הברכיים כשהיא שתתה את הקפה ועשיתי לה מסג' ברגליים ונישקתי אותן ואחר כך היא הלכה להתקלח ואני סידרתי את הסלון שוב והתחלתי להכין את הכיבוד לאורחים. כשגבירתי יצאה מהאמבטיה היא ביקשה שאני אייבש לה את השיער ואסרק אותה ואני אמרתי לה תודה על זה ואז היא אמרה לי להתקלח וללבוש בגדים יפים ואני התקלחתי מהר וכשעמדתי מול המראה נזכרתי שאני צריכה להישקל ושאני צריכה להגיד את זה לגבירתי וכשיצאתי אמרתי לה את זה אפילו שידעתי שצריכים לבוא אורחים ואולי אין זמן והיא אמרה "תביאי את המשקל מהר" ואני הבאתי את המשקל ואת הפתק וקצת התרגשתי ועליתי על המשקל וראיתי שירדתי עוד חצי קילו וגבירתי אמרה לי כל הכבוד ואני רשמתי את זה ואז היא אמרה לי להתלבש ואני התלבשתי מהר והראיתי לה את הבגדים שבחרתי ושאלתי אם זה מספיק מכובד והיא אמרה שכן ושאלה אם הכל מוכן לאורחים ואמרתי לה שכן ושאלתי אם היא רוצה לבדוק אבל היא אמרה שהיא כבר לא צריכה לבדוק אחרי כל דבר ושהיא לקחה אותי בתור משרתת בדיוק בשביל שהיא לא תצטרך לרוץ ולהתרוצץ בעצמה ואני אמרתי סליחה כי הבנתי שזה נכון ושאני חייבת להיות יותר בטוחה בעצמי ובאמת לתת לגבירתי את החופש הזה להיות גבירתי.

אחר כך הגיעו שתי חברות שלה ושתיהן כבר יודעות שאני משרתת שלה אז הרגשתי ממש טבעי ונוח והיגשתי קפה ואת הכיבוד שקניתי ואת העוגה עם גלידה והן ראו את המשחק ואני ישבתי במטבח והכנתי דברים וסידרתי דברים ומדי פעם גם ישבתי וסתם חיכיתי. אני מרגישה שגבירתי מתחילה ממש להיות מרוצה ממני ושאני עושה את הדברים כמו שצריך ושבאמת יכול להיות שבקרוב גבירתי כבר תיתן לי לגור אצלה למרות שהיא לא מדברת על זה וגם אני לא שואלת על זה אבל יש לי איזו הרגשה ככה בבטן או בלב שזה באמת קרוב וההרגשה הזאת נותנת לי עוד יותר מרץ לעבוד קשה ולהראות לה שזה מגיע לי.

אחרי שהחברות של גבירתי הלכו היא אמרה לי לסדר הכל ושאז אני משוחררת והיא הלכה לחדר וסגרה את הדלת שלה וניסיתי להבין אם היא כועסת עלי או סתם עייפה או רוצה להיות לבד כי היא לא אמרה לי כלום על משהו שעשיתי לא בסדר והיא דווקא נראתה מרוצה ממני וגם אני הרגשתי טוב מכל מה שעשיתי כל היום. סידרתי מהר את הבית ואז הלכתי לחדר שלי והחלפתי בגדים וקראתי קצת במיטה אבל לא הצלחתי להתרכז בקריאה ובעיקר חשבתי על כל היום ועל זה שאני באמת מרגישה שמחה.

לפני 17 שנים. 4 באפריל 2006 בשעה 6:03

בבוקר באתי לבית של גבירתי הכי מהר שיכולתי כי כבר התגעגעתי לשם ורציתי להרגיש שאני משרתת אותה ואני אוהבת את ימי רביעי אפילו שגבירתי לא שם כי אני עובדת קשה כל היום ואחרי שאני מסיימת לנקות אני ממש רואה את ההבדל ואיך הבית נקי ומסודר ומרגישה בכל הגוף את זה שעבדתי. ניקיתי את הבית של גבירתי הכי טוב שאני יכולה ובאמצע עשיתי הפסקה לאכול אבל אכלתי מהר וישר המשכתי לנקות ולסדר ואחר כך קיפלתי את הכביסה וגיהצתי מאוד בזהירות את הבגדים של גבירתי ובדקתי המון פעמים שכל הבית מסודר ושלא שכחתי כלום.

בערב גבירתי הגיעה והכנתי לה קפה והיא בדקה את הנקיון שלי והלב שלי דפק ונורא התרגשתי מזה וגם קצת פחדתי שהיא תגלה שלא עשיתי משהו כמו שצריך וכל הזמן שאלתי אם זה בסדר ובסוף היא אמרה שהייתי טובה והתישבה בסלון עם טלויזיה ועם הקפה וסיגריה ואני עשיתי לה מסג' ברגליים עד שהיא אמרה שהיא הולכת להתקלח ובינתיים סידרתי שוב את הבית ושטפתי את הכוס של הקפה. כשגבירתי יצאה מהאמבטיה הכנתי לנו ארוחת ערב ואכלנו יחד ודיברנו ואחר כך גבירתי עישנה ושתתה יין ואני שטפתי את הכלים וסידרתי את המטבח ואת הסלון ואז גבירתי אמרה לי להתקלח ולהחליף בגדים ובינתיים היא ראתה טלויזיה וכשיצאתי היא בדקה את הבגדים שבחרתי ושאלה אותי אם הבית מסודר ואם סידרתי גם את האמבטיה ואז היא אמרה לי לשבת איתה וישבתי על הרצפה והיא אמרה לי שאני משוחררת ושסיימתי לעבוד ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא ליטפה לי את הראש וראינו יחד קצת טלויזיה ואז היא אמרה לי ללכת הביתה ואני שוב אמרתי לה תודה ונישקתי לה את היד ובדקתי מהר שכל הבית מסודר ונקי ופתאום הלב שלי דפק לא יודעת למה ורק בדרך הביתה הוא נרגע קצת.

לפני 17 שנים. 1 באפריל 2006 בשעה 8:46

בבוקר ניסיתי שוב לכתוב ביומן ולבדוק אם אני יכולה ואם אני מצליחה. ניסיתי להירגע ולחשוב על זה שאני בבית לבד ויש לי זמן ואני לא ממהרת אבל זה רק הלחיץ אותי עוד יותר וכאילו חסם אותי והרגשתי שמשהו קרה ואני כבר לא מצליחה לכתוב כמו פעם. אחר כך ניסיתי לנקות את הראש ופשוט לכתוב כמו מכונה כאילו אני מצלמת וידאו שכותבת את מה שקרה בדיוק אבל זה נראה לי פתאום חסר טעם וגם הייתי צריכה כבר לצאת לשיעור נהיגה והתארגנתי ויצאתי.

היה לי שיעור נהיגה טוב והמורה גם לימד אותי לחנות ועשיתי את זה די הרבה פעמים עד שהצלחתי והוא אמר לי שוב לעשות את זה תמיד לאט לאט ולזכור שזה עניין של נסיון ושאני לא אדאג אם בהתחלה אני לא מצליחה ושתמיד אפשר לצאת ולנסות שוב וזה הרגיע אותי למרות שאני כאילו מצפה מעצמי להתקדם מהר בזה ולפעמים אין לי סבלנות ואני רוצה כבר שיהיה לי רישיון ואני אוכל לנהוג ולהסיע את גבירתי. ראיתי גם הרבה ילדים עם תחפושות וחייכתי הרבה וזה עשה לי מצב רוח טוב ואחרי השיעור התקשרתי לגבירתי וסיפרתי לה איך היה והיא שמחה שאני מתקדמת ככה והיא גם שאלה אם כתבתי היום ואמרתי לה שניסיתי ושזה פתאום לא מצליח לי ושפעם יכולתי לכתוב המון על כל יום והיא אמרה שאני לא אנסה בכוח ושאם זה יצליח אז זה טוב ואם לא אז לא נורא וגם אם אני לא כותבת הרבה כמו פעם זה סימן שאני כותבת את מה שחשוב לי וזה בסדר. היא די הרגיעה אותי ואחר כך הלכתי לאכול ולהתקלח ואז נחתי קצת עד שאמא שלי חזרה ודיברנו קצת וגם היא התלהבה מזה שעשיתי חניה בשיעור. אחר כך הרגשתי קצת יותר רגועה והלכתי לכתוב ביומן ובאמת לא התאמצתי לכתוב הרבה רק בשביל שזה יהיה כמו פעם וגם ראיתי כמה ימים חסרים לי וזה היה לי קצת חבל אבל אמרתי לעצמי שלאט לאט אני אולי אשלים את זה ואם אני לא אצליח אז אולי זה סימן שבאמת אני צריכה להפסיק לכתוב ולהתרכז בלעשות דברים ובלשרת את גבירתי.

אחרי הצהריים אבא שלי התקשר ואמר שהוא חשב שיצא לו לבוא בפסח אבל הוא רואה שזה לא יוצא והוא אמר שהוא מאוד היה רוצה שניפגש ושהוא יודע שאין סיכוי שאני אבוא אליו אבל שהוא יתקשר בחג הרבה פעמים ושהוא יחשוב עלי כל הזמן ואני אמרתי לו שגם אני חושבת עליו כל הזמן והוא שאל מה חדש ופתאום לא ידעתי מה לספר לו חוץ מזה שאני לומדת נהיגה כי כל מה שחשבתי עליו היה גבירתי או טלי והחברה שלה ועל שניהם אני לא יכולה לספר לו וכל הזמן נזהרתי במה שאני אומרת ובחרתי את המילים בשביל שזה ישמע כאילו באמת יש לי מה לספר אבל שזה לא יצא שאני מספרת משהו שאני אחר כך ארגיש נבוכה בגללו ואני אצטרך להתחיל להסביר והכל.

בערב סתם ראיתי טלויזיה עם אמא שלי וחשבתי כבר על הנקיון של מחר ואחר כך ניסיתי לכתוב שוב ביומן אבל המחשבות שלי כבר לא היו שם ולא יכולתי להתרכז וזה עשה אותי קצת עצובה אבל שמחתי שהיום הזה נגמר ושמחר אני חוזרת לגבירתי.

לפני 18 שנים. 25 במרץ 2006 בשעה 7:30

בבוקר ישבתי קצת עם המחשב ונזכרתי שעדיין לא דיברתי עם גבירתי על כל העניין של היומן וכבר לא היה לי נעים לדבר איתה על זה אבל אני לא יכולה להחליט לבד ואני גם לא רוצה כאילו להסתיר ממנה משהו כזה חשוב והחלטתי לנסות לשאול אותה בכל זאת אם יהיה לנו זמן פנוי ואם אני לא אצטרך לעבוד הרבה בערב. נסעתי לבית של גבירתי וניקיתי אבק וטיטאתי ורציתי שהבית יהיה מושלם ומבריק כי במילא אין לי מה לעשות בימי שני וגם רציתי שבערב הכל יהיה מוכן ושקט כדי שגבירתי תוכל לעבוד אם היא תצטרך או לנוח ואולי גם נוכל לדבר קצת.

כשגבירתי הגיעה ישר נזכרתי באיך שהיא כעסה עלי אתמול וקצת רעדתי וקיויתי שהיא באמת כבר לא כועסת כמו שהיה בערב והכנתי לה קפה וחשבתי מהר אם כל הבית מוכן ונקי ואם לא שכחתי כלום וגבירתי באמת לא אמרה על זה יותר שום דבר ונזכרתי איך היא תמיד אומרת לשכוח מזה ולמחוק ולשים הכל מאחורה והשתדלתי לעשות את זה. היא גם לא אמרה שהיא צריכה לעבוד והיתה הרגשה של ערב כזה רגוע וישבנו בסלון ועשיתי לה מסג' ברגליים והיא נשענה ככה עם הראש אחורה ולא רציתי להפריע לה והשקט הזה היה טוב גם בשבילי אבל לא יכולתי לשכוח את זה שאני רוצה לדבר איתה ורק חיכיתי לזמן המתאים.

אחר כך גבירתי ביקשה סיגריה ואני הבאתי לה ואז המשכתי לעשות לה מסג' ברגליים ושמחתי נורא שהיא נותנת לי לעשות לה את זה כל כך הרבה זמן והלב שלי הרגיש כאילו אני נותנת לה את כולי ומפצה אותה גם על זה שבזמן האחרון היו דברים שלא מצאו חן בעיניה וגם על זה שכל היום לא היה לי מה לעשות בבית. ואז החלטתי לשאול אותה ולקחתי אויר וסידרתי רגע את המילים בראש ואמרתי "גבירתי אני רוצה לשאול אותך משהו" והיא שאלה מה ואמרתי לה על היומן והיא שאלה מה התפקיד של היומן הזה אצלי וממש חקרה אבל במובן הטוב של לחקור כי זה היה לגרום לי לחשוב על זה לעומק כמו שאף פעם לא חשבתי ולהתמודד עם השאלות האלה שלא ידעתי איך לענות עליהן ובגלל זה גם לא הצלחתי אף פעם לחשוב עליהן עד הסוף כשאני לבד. שאלתי אותה אם היא רוצה לקרוא אותו או אפילו חלק והיא אמרה שבשום אופן לא והיא היתה מאוד חד משמעית בזה ואמרה שזה היומן שלי ושהיא לא צריכה לקרוא אותו ושזה גם יפריע לי לחשוב באמת על עצמי ועל המקום של היומן הזה בשבילי.

אני שמחה שאני כותבת את היומן ואני נהנית לפעמים לקרוא דברים שהיו וככה גם ללמוד על עצמי אבל לפעמים קשה לי לכתוב ולפעמים אין לי זמן ולפעמים אני מרגישה גם שבמקום לעשות דברים או לחשוב עליהם אני רק כותבת אותם וזה כאילו מספיק לי וזה לא נכון שזה ככה כי זה מונע ממני להיות עם עצמי ולחשוב וזה כאילו בריחה מלהתמודד. בהתחלה כשכתבתי זה היה כאילו לחיות מחדש את הכל אבל עכשיו לפעמים אני מרגישה שכשאני כותבת זה כאילו רק כי אני מכריחה את עצמי וזה משהו שאני עושה רק כי החלטתי וזה אפילו לא משהו שאני עושה בשביל גבירתי כי היא לא רוצה לקרוא את היומן והיא גם לא אמרה לי לכתוב אותו ולפעמים אני גם מרגישה שמרוב שאני עסוקה בלכתוב הכל אין לי כבר זמן ואת הזמן הזה של הכתיבה אני צריכה להקדיש לגבירתי אפילו כשאני בבית ואפילו רק בלחשוב על איך אני יכולה להתקדם ולשרת אותה יותר טוב ובדברים חדשים.

היתה לנו שיחה מאוד ארוכה על זה והשיחה הזאת גם לא היתה קלה ולא ידעתי מה להחליט כי כשאני כותבת לפעמים אני מרגישה שאני לא צריכה להתעסק בזה וכשאני לא כותבת אני מרגישה כאילו יש לי לחץ כזה לכתוב וכאילו אני לא מספיקה ונהיה לי פער כזה של כל הימים שלא כתבתי ושאני גם לא אספיק בחיים להשלים את הפער הזה. החלטתי לנסות לכתוב רק לעצמי וגם יותר בקיצור ממש רק בשביל לזכור וככה לבדוק את זה ולדעת אם אני כותבת בשביל לזכור את הכל או בשביל משהו אחר וזה אולי גם חלק מהתהליך שאני אהיה ממש משרתת של גבירתי ובסוף אני אגור אצלה ואז בטוח שאני לא אכתוב כי לא יהיה לי זמן וכי אני לא ארגיש נוח לעשות את זה.

אחרי שדיברנו הרגשתי ממש עייפה וחלשה כזאת וניסיתי לא להראות את זה לגבירתי אבל היא חיבקה אותי והיא הרגישה והיא שאלה אם אני רעבה ואמרתי לה שכן והיא הזמינה לנו אוכל ואכלנו יחד סושי ואחר כך סתם ישבנו בסלון והיא ליטפה לי את הראש ואני נשענתי על הרגל שלה והרגשתי כל כך בטוחה איתה ולא רציתי לקום משם אבל בסוף כבר היה מאוחר וגבירתי שלחה אותי הביתה והמשכתי לחשוב על זה כל הדרך וגם לפני השינה.

לפני 18 שנים. 22 במרץ 2006 בשעה 6:27

בבוקר קמתי דווקא די רעננה ושתיתי קפה וישבתי קצת עם המחשב אבל כבר לא היתה לי סבלנות ורציתי ללכת לבית של גבירתי ולא להיות עם המחשבות שלי בבית. התארגנתי מהר ויצאתי וכשהגעתי לבית של גבירתי קודם כל סידרתי ושטפתי כלים ואז לקחתי את המטאטא וטיטאתי את כל הבית וגם שאבתי אבק מהסלון וניקיתי עם סמרטוט והרגשתי שאני נסחפת עם זה ושאני יכולה ככה לנקות את כל הבית לגמרי אבל עצרתי ורק סידרתי אותו ואז הסתכלתי על הרשימה של הקניות והוספתי לה עוד דברים שראיתי שחסרים והוספתי גם עוגות ושוקולד לגבירתי והלכתי לסופר. קניתי הכל ובדרך חזרה גם קניתי פרחים וסידרתי אותם בסלון ואז עברתי שוב על הבית לראות שהכל מסודר ופתחתי גם את הארון שלי והסתכלתי איך כל הבגדים שם מסודרים ומחכים לי והתרגשתי מזה וחיפשתי מה לעשות עד שהשליח של הסופר יבוא.

כשהוא בא סידרתי את כל הקניות במקום ואז גם ישבתי לאכול ואחר כך פתאום לא היה לי מה לעשות וככה חיכיתי עד שגבירתי תבוא ומדי פעם עוד חיפשתי מה לסדר או תיקנתי דברים שחשבתי שלא סידרתי מספיק טוב בבית וטיטאתי שוב וניקיתי את האמבטיה וממש הלכתי עם הראש למטה וחיפשתי אם יש ליכלוך או שערות על הרצפה בכל הבית כי רציתי שהבית יהיה מושלם ונקי והרגשתי שאני לא מתאמצת מספיק. כשגבירתי הגיעה התכופפתי לחבק ולנשק אותה והיא אמרה לי לקום והסתכלה עלי ואמרה לי "תתפשטי" וזה היה מפתיע אבל אני ישר התפשטתי ונשארתי עם תחתונים והיא סידרה לי אותם קצת ואז היא אמרה לי ללכת לשים את הבגדים בצורה מסודרת בחדר ולהכין לה קפה ואני עשיתי את זה מהר ושמתי לה את הקפה על השולחן עם עוגיות ועם מאפרה וסיגריות והיא החליפה בגדים ואז היא חזרה למטבח והתישבה ואמרה לי לעמוד מולה והסתכלה עלי ככה אולי דקה ואני השתדלתי לא להסמיק ואז היא אמרה לי "סיימת את הדיאטה?" ואני הסתכלתי על עצמי ועל הבטן שלי ואמרתי "לא גבירתי" וגבירתי שתתה מהקפה ואמרה "אז למה לא ביקשת להישקל בשבוע שעבר?" ואני ניסיתי להגיד לה שרציתי שהיא תבקש ממני את זה והיא אמרה "הכל צריך לבוא ממני?" ואני שתקתי והיא אמרה "את כבר יודעת את התפקידים שלך ואת תחומי האחריות שלך משרתת" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" ופתאום זה נשמע לי כל כך חלש ולא מספיק וירדתי על הברכיים אבל גבירתי אמרה לי ישר "קומי ותעמדי מולי" ואני עמדתי והיא אמרה "הכי קל לרדת על הברכיים נכון? הכי קל להזניח את עצמך ולהגיד שזה בשבילי נכון?" ואני לא ידעתי מה להגיד ורציתי שוב להגיד סליחה ואמרתי "אני מצטערת גבירתי אני חשבתי שאת תחליטי מתי אני נשקלת" והיא שתתה עוד קצת והקפה ואמרה "לכי לחדר שלך עכשיו תישקלי ואל תרדי מהמשקל עד שאני באה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי לחדר. עמדתי על המשקל וראיתי כמה אני שוקלת וכבר לא היה איכפת לי שירדתי חצי קילו כי גבירתי היתה מאוכזבת ממני וכעסתי על עצמי ועמדתי על המשקל וחיכיתי שגבירתי תבוא כמו שהיא אמרה וזה לקח המון זמן ובינתיים עמדתי ככה וממש לא זזתי עד שגבירתי באה ונתנה לי להחזיק את המאפרה והלכה בחדר ועישנה והסתכלה עלי ופתחה את הארון והסתכלה על הבגדים שלי שם ופתאום פחדתי שהיא תגיד לי לקחת אותם חזרה ושהיא תתחרט על זה שהיא ביקשה שאני אשים אותם שם אבל היא רק הסתכלה ולא אמרה כלום ואיפרה במאפרה שהחזקתי ועברה על הבגדים והסתכלה עליהם ואז היא הסתכלה עלי ואמרה לי לרדת מהמשקל ואני ירדתי והיא אמרה לי להחזיר אותו למקום ולרשום בדף את המשקל שלי ואני עשיתי את זה מהר והיא אמרה "תתקלחי ותתלבשי יפה באה אלי אורחת" ואני לא רציתי להתווכח והלכתי מהר למקלחת והתקלחתי מהר ואז סידרתי את האמבטיה ויצאתי וגבירתי ישבה בסלון והסתכלתי עליה ורציתי לשאול אם היא צריכה משהו והיא אמרה "תתלבשי" ואני הלכתי להתלבש ובזמן שהתלבשתי גבירתי באה ואמרה לי שהיא הולכת להתקלח.

אחרי שהתלבשתי ובדקתי במראה איך אני נראית ושטפתי את הכוס של הקפה של גבירתי ורוקנתי את המאפרה ואז התחלתי להכין צלחות עם כיבוד ושמתי בסלון ואז היה צילצול בדלת וגבירתי עוד היתה במקלחת ואני רצתי ופתחתי והיתה שם מישהי שאני לא מכירה והיא אמרה לי שלום ושאלה אם זה הבית של גבירתי ואמרתי לה שכן והזמנתי אותה להיכנס ולשבת בסלון ואמרתי לה שגבירתי במקלחת ושאלתי אם היא רוצה לשתות משהו בינתיים והיא אמרה שלא וישבה ואז היא שאלה אם אני גרה עם גבירתי ואמרתי לה שלא ואז היתה שתיקה כזאת ושמעתי את המים עוד זורמים באמבטיה ואז הלב שלי דפק פתאום ולקחתי נשימה ואמרתי "אני המשרתת שלה" והמון דברים פתאום רצו לי בראש וחשבתי שאולי לא הייתי צריכה להגיד את זה כי אולי גבירתי לא רצתה שהאורחת הזאת תדע כי זאת מישהי שאף פעם לא ראיתי והיא שאלה אם זה הבית אז היא כנראה גם לא היתה פה אף פעם וחשבתי שעשיתי טעות וניסיתי לחשוב אם גבירתי היתה רוצה שידעו והדבר היחיד שיכולתי לחשוב לטובתי זה שאם גבירתי הזמינה אותה כשאני פה ובטח ציפתה שאני אשרת את שתיהן ואארח יפה אז היא בטח לא מסתירה את זה שאני משרתת שלה אבל זה היה יותר ניחוש או משאלה שלי וזה נראה לי כמו המון זמן שכל המחשבות האלה היו בראש שלי והיה שקט כזה והלכתי למטבח וחיפשתי מה לעשות ומה לסדר או להכין והיצצתי מדי פעם על האורחת לראות מה היא עושה ואז שמעתי את גבירתי יוצאת והולכת לחדר להתלבש ואז היא יצאה והאורחת קמה והן התחבקו וגבירתי שאלה אם היא מצאה את הבית בקלות והיא אמרה שכן וגבירתי שאלה את האורחת אם היא רוצה לשתות משהו והיא הסתכלה עלי ורציתי להגיד שהיצעתי לה קודם והיא לא רצתה אבל לא אמרתי את זה והאורחת אמרה שהיא תשתה קפה ואני באתי לשם ושאלתי איך היא שותה את הקפה והיא אמרה לי והאורחת הסתכלה על גבירתי וגבירתי אמרה לה "היכרת את המשרתת שלי?" והיא אמרה "כן" ואז נרגעתי קצת מזה שאמרתי שאני משרתת עוד קודם ושאלתי את גבירתי אם היא גם רוצה והיא אמרה שלא ואני הלכתי להכין את הקפה ובינתיים הן דיברו ושמתי בסלון גם מאפרה ואחר כך חיכיתי במטבח והן ראו משחק בטלויזיה וניסיתי לא לחשוב על כלום ולא לשקוע בכל מה שהיה וכל ההרגשות שלי כדי שאני אוכל לשרת ולארח הכי טוב שאני יכולה ושגבירתי תהיה מרוצה ממני.

בהפסקה של המשחק גבירתי קראה לי והנמיכה את הטלויזיה ואמרה לי להכין להן סלט ירקות וחביתות עם בצל ולחמניות ואני אמרתי "כן גבירתי" וכבר לא הרגשתי לא נעים אלא דווקא הרגשתי גאווה כזאת שגבירתי מציגה אותי ככה מול האורחת החדשה שלה והלכתי להכין את הכל במטבח הכי מהר שאני יכולה. כשחתכתי את הבצל קצת ירדו לי דמעות למרות שהשתדלתי לא לנשום ושזה לא יקרה כי זה לא מכובד וכל הזמן היה נראה לי שהכל לוקח לי יותר מדי זמן ובסוף סידרתי הכל יפה בצלחות ושטפתי קצת את הפנים מהדמעות והיגשתי את הארוחה לסלון ובינתיים המשחק כבר התחיל שוב ואני חזרתי למטבח לסדר אותו בשקט ולשבת ולחכות שם ואחר כך לקחתי את הכלים מהסלון ושטפתי אותם וניקיתי את המטבח ואז גם נזכרתי שאני צריכה לנקות את האמבטיה וקצת כעסתי על עצמי שלא עשיתי את זה קודם והלכתי לעשות את זה ושוב חיכיתי ובסוף האורחת הלכה די מאוחר ואז גבירתי באה אלי והסתכלה על המטבח וראתה שהוא מסודר ואמרה לי לנקות קצת את הסלון ואז להחליף בגדים ואז אני משוחררת הביתה ואני עשיתי את זה מהר וכשסיימתי באתי לגבירתי לחדר ונכנסתי בזהירות והיא קראה לי להיכנס ושאלה איך אני חוזרת הביתה ואמרתי לה שאני איקח מונית והיא אמרה "טוב מאוד" ואז היא אמרה לי להתקרב עוד ואני ירדתי על הברכיים לידה כי הרגשתי באמת לא נעים לעמוד כשהיא שוכבת במיטה והיא ליטפה את הפנים שלי ואמרה "קצת איכזבת אותי היום אבל אני מרוצה מאיך שאירחת" ואני אמרתי לה שאני מצטערת על מה שהיה ושלא ידעתי ושזה לא יקרה יותר ונישקתי לה את היד והיא אמרה "כבר מאוחר לכי הביתה משרתת שלי" ואני אמרתי לה תודה ולילה טוב והלכתי בשקט ונתתי לקור ברחוב ללטף לי את הפנים ורק במונית התחלתי להרגיש עייפה וכשהגעתי הביתה כבר ממש נרדמתי מהר.

לפני 18 שנים. 21 במרץ 2006 בשעה 6:28

קמתי די מאוחר בבוקר ושתיתי קפה ועוד הייתי עייפה כזאת ולא אהבתי את זה ורציתי להתעורר לגמרי אפילו שזה שבת ואני יכולה לנוח. אחר כך אמא שלי קמה ושאלה לאן יצאתי אתמול ואמרתי לה שנפגשנו אצל מישהי שעובדת עם טלי וניסיתי להגיד את זה כאילו היינו שם כמה אנשים וכאילו אין לזה משמעות כמו שבאמת אבל לא ידעתי אם אני מצליחה כי כל הזמן היה נדמה לי שזה נורא ברור מה קורה שם אבל אמא שלי לא אמרה שום דבר בכיוון אלא היא אמרה משהו כמו שזה ממש יפה שטלי מכירה חברים חדשים בעבודה שלה וידעתי בדיוק למה אמא שלי מתכוונת שכאילו לי אין את זה ואני כל הזמן בבית כמו שהיא תמיד אומרת ושאין לי כמעט חברות ושאין לי חבר וכל זה והרגשתי שהיא רוצה לעשות איתי שוב שיחה כזאת על זה אבל לא יכולתי להגיד לה את האמת שזאת בעצם חברה שלה ושזה לא שהיא מכירה שם חברים ואז באמת אמא שלי אמרה שהיא מבינה שטוב לי בעבודה שלי אפילו שאני לא עובדת עם אנשים בגילי אבל שאולי בכל זאת אני אלך ללמוד משהו ושזה יכול להשתלב יחד ושגבירתי תבין את זה והיא מכירה אותה ויודעת שהיא אפילו תעודד את זה ואני חשבתי שהיא בכלל לא מכירה אותה ולא יודעת עליה כלום ורק חושבת שהיא מכירה אותה ואני אמרתי שאני אחשוב על זה ואמא שלי ממש התעקשה ואמרה שתמיד אני אומרת את זה וכלום לא יוצא ואני בכלל לא חושבת על זה ואמרתי לה שאני מבטיחה שאני אחשוב על זה ולא ידעתי איך אני יכולה לשכנע אותה ובכלל אני לא מרגישה שיש משהו שאני רוצה ללמוד ובטח שאני לא אלך ללמוד משהו רק בשביל להכיר שם אנשים אבל כל מה שרציתי זה לסיים את השיחה הזאת כבר כי היא לא היתה נעימה לי.

אחר כך ישבתי לכתוב במחשב וחשבתי שוב על הכל ולא רציתי שכל המצב רוח שלי יתקלקל בגלל השיחה הזאת וניסיתי להירגע ואז גם נזכרתי שגבירתי לא שקלה אותי ולא רציתי להישקל לבד וחשבתי אם לבקש ממנה ביום ראשון או לא ולא ידעתי מה להחליט. אחר כך גם התחלתי לחשוב שוב על היומן הזה שלי ואם אני בכלל צריכה אותו יותר כי אני אוהבת לקרוא את מה שהיה ולהיזכר אבל זה מתחיל להיות קשה לכתוב כל הזמן ואני מרגישה שאין לי זמן לזה ושאני לא יכולה להקדיש לזה מספיק כמו פעם ושאם אין לי מצב רוח אז אני לא מצליחה להתרכז בזה בכלל וניסיתי לחשוב אם אני אולי צריכה להפסיק בכלל וחשבתי שאם אני באמת אגור אצל גבירתי ואהיה משרתת שלה כל הזמן אני באמת כבר לא אוכל לכתוב יומן וזה גם נראה לי פתאום ילדותי כזה והסתכלתי על כל מה שכתבתי עד היום וזה פתאום נראה לי המון ממש כמות אדירה של מילים ולא האמנתי בכלל שהצלחתי לכתוב כל כך הרבה אבל גם לא הצלחתי להמשיך לכתוב מרוב המחשבות האלה וישבתי קצת לנוח ולקרוא עיתון וניסיתי לא לשקוע במחשבות האלה כי זה עשה אותי עצובה פתאום.

ככה לא כתבתי כל היום והרגשתי שכל השבת מתבזבזת לי ואחרי הצהריים פתאום נזכרתי שרציתי לנסות ללמוד לבשל דברים חדשים וחיפשתי בספרים וניסיתי כמה דברים ואמא שלי קצת עזרה לי ונתנה לי עצות וזה קצת שיפר לי את ההרגשה ואחר כך גם חיפשתי באינטרנט עוד מתכונים מיוחדים וניסיתי רק לדמיין איך מכינים אותם ואיך זה יוצא וגם קראתי את התגובות שם כי לפעמים אפשר ללמוד מזה אם המתכון מוצלח או לא. אחר כך ממש הכרחתי את עצמי לשבת ולכתוב עוד ביומן כי קצת חבל לי להפסיק אחרי שהתאמצתי כל כך והצלחתי להתמיד בזה וחשבתי שאולי גם את זה אני אשאל את גבירתי מה דעתה ושתגיד לי מה כדאי לי לעשות אבל לא רציתי שהיא תחשוב שהיא צריכה לתת לי עוד זמן לזה ואז יצא שאני אשרת אותה פחות כי אני מוכנה אפילו לוותר על היומן בשביל לשרת אותה כל הזמן ורק רציתי שהיא תגיד מה דעתה על זה וניסיתי לחשוב איך אני יכולה לשאול אותה ככה שזה יצא טוב.

בערב טלי התקשרה ושאלה איך היה לי אתמול ודיברנו גם על זה שאמרתי למיכל שאני משרתת וטלי אמרה שזה מדהים ואיזה אומץ יש לי ואמרתי לה שהרגשתי נוח ושאני מרגישה שגם אני כאילו חלק מהסוד שלהן וזה מגיע לשתיהן להיות חלק מהסוד שלי ושבאמת לא היתה לי בעיה ורציתי את זה והיא אמרה לי שזה מקסים ושאלתי אם הן דיברו על זה עוד והיא אמרה שרק קצת. אחר כך גם דנה התקשרה ולא כל כך היתה לי סבלנות לדבר איתה אבל הייתי מנומסת ודיברתי קצת וכרגיל אמרנו שאנחנו צריכות להיפגש ולמצוא זמן וידעתי שזה סתם ושאנחנו כבר נפגשות פחות וקצת התרחקנו ורק לא נעים לנו להגיד את זה אז אנחנו עושות כאילו זה לא ככה וכאילו עוד ניפגש והכל אבל אני יודעת ששתינו מרגישות אותו דבר עם זה ובערב כבר ממש הרגשתי ריקה כזאת ושאני רוצה כבר לישון ולקום מחר לשבוע חדש ולשרת את גבירתי כי רק שם אני מרגישה באמת נוח וטוב.

לפני 18 שנים. 20 במרץ 2006 בשעה 6:22

בבוקר קמתי וגבירתי עדיין ישנה בסלון ולא רציתי להפריע לה אז סידרתי את החדר שלי ורחצתי את עצמי אבל לא נכנסתי אחר כך לסלון ורק ישבתי במטבח ממש בשקט ובקושי נשמתי אפילו וכל הזמן הסתכלתי עליה לראות אם היא לא מתעוררת. כשגבירתי התעוררה היא קראה לי ושאלה מה השעה ואני אמרתי לה והיא קמה לאט ואמרה שכואב לה הגב מהשינה בסלון ונורא הצטערתי פתאום שלא לקחתי אותה לחדר שלה למרות שזה אומר שהייתי מעירה אותה אבל אם הייתי יודעת מראש שזה יכאב לה ככה הייתי מוכנה גם שהיא תיכעס עלי באותו רגע כי הייתי יודעת שבטווח הארוך זה היה נכון לעשות את זה.

עזרתי לגבירתי לקום והכנתי לה קפה ואמרתי לה שאני אגיש לה אותו לסלון והיא ישבה שם ואני לקחתי את השמיכה שלה וסידרתי את המיטה שלה ואז היגשתי לה את הקפה עם עוגיות לסלון והיא ממש התלוננה על הגב שכואב לה וביקשתי ממנה שתרשה לי לעשות לה מסג' והיא הסכימה ואמרה לי לשבת מאחוריה ואני ישבתי על הברכיים על הספה מאחוריה ועשיתי לה מסג' בכתפיים והיא כיוונה אותי למקומות שכואב לה וממש הרגשתי שקשה לה כשאני לוחצת במקומות האלה וכל פעם הפסקתי אבל היא אמרה לי להמשיך וללחוץ בדיוק שם ועשיתי את זה למרות שהרגשתי שאני מכאיבה לה ושנורא קשה לי עם זה אבל עודדתי את עצמי בזה שהיא ביקשה את זה וככה היא רוצה.

אחר כך היצעתי לה גם שאני אעשה לה אמבטיה חמה ושאולי זה יעזור לה והיא הסכימה אבל היא אמרה שבטח אין מים חמים ואני הלכתי לבדוק והיו קצת אבל הידלקתי את הדוד בכל זאת ואמרתי לגבירתי שאני חושבת שזה יספיק ככה בתור התחלה ואחר כך כבר יתחממו המים והיא הסכימה ואז מילאתי את האמבטיה והייתי כל הזמן במתח שיהיו מספיק מים חמים ואז גבירתי באה ונכנסה למים ושוב הייתי במתח אם זה יהיה מספיק חם בשבילה והיא נשכבה שם ואני היצעתי להמשיך את המסג' אבל היא אמרה שהיא קצת תשכב שם במים החמים ושאני בינתיים אשטוף כלים ואני הלכתי ושטפתי וסידרתי גם את הבית וכל הזמן דאגתי לגבירתי וחשבתי איך היא מרגישה ורציתי שכבר לא יכאב לה הגב וחיכיתי שהיא תקרא לי ולא עשיתי כלום רק בדקתי שהבית מסודר ונקי. בסוף גבירתי יצאה בלי לקרוא לי פנימה ואני באתי אליה ושאלתי אם היא מרגישה יותר טוב והיא אמרה שכן ונורא שמחתי והיא הסתכלה על הבית מסביב וקיויתי שבאמת הכל מסודר כמו שהיא אוהבת ואז היא באה אלי קרוב והלב שלי דפק והיא אמרה שהיא יוצאת בצהריים לאירוע משפחתי ושאני צריכה לעשות אותה יפה והתחלתי להתרגש ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי לבחור לה קודם כל בגדים ואז לסדר לה את השיער ולשים לה לק וככה ישבנו ואני עשיתי לה תסרוקת מיוחדת ושמתי לה לק גם בידיים וגם ברגליים בצבע שיתאים לשמלה שבחרתי בשבילה וכל הזמן הייתי בלחץ לא לעבוד לאט מדי למרות שגבירתי לא אמרה לי למהר ולא אמרה לי מתי היא צריכה לצאת ובסוף כשגבירתי היתה לבושה ומוכנה היא עמדה מולי ואני עוד קצת סידרתי עליה את השמלה ובדקתי שהשיער שלה מושלם והיא היתה נורא יפה ואמרתי לה את זה והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "קדימה תתארגני" ואני התארגנתי מהר וכשהכנתי את התיק נזכרתי שלא התקלחתי ולא השתמשתי בכלל בבגדים שהבאתי לארון אצל גבירתי אבל חשבתי עליהם ככה בתוך הארון ונורא שמחתי והתרגשתי שהם שם ושאני יודעת שהם מחכים לי ושעכשיו בהדרגה החיים שלי עוברים לשם.

גבירתי הסיעה אותי הביתה וכל הדרך הסתכלתי עליה ואיך היא נראית יפה וזוהרת ומושלמת כזאת וכשירדתי בבית היא אמרה לי שיהיה לי סוף שבוע נעים ושאני אנוח ואני אמרתי לה גם שתהנה באירוע ובכלל בשבת ואפילו אמרתי שאם היא צריכה אותי שתקרא לי והיא חייכה וליטפה אותי. בבית ישבתי קצת להירגע ושתיתי עם אמא שלי קפה ואחר כך עזרתי לה גם עם הכביסה ונחתי עוד קצת ויצאתי לארוחה אצל סבתא שלי. כשחזרנו התקלחתי הרבה זמן ושוב חשבתי על הבגדים שאצל גבירתי ושהייתי רוצה להיות שם וניסיתי לחשוב עליה ומה היא עושה ורציתי להיות איתה. אחר כך טלי התקשרה ושאלה אותי אם אני רוצה להיפגש איתה ועם מיכל ולא רציתי שהיא תחשוב שאני לא רוצה או שלא נעים לי להיות איתן אבל ניסיתי להגיד לה שאני מרגישה שאני כאילו נדחפת והיא אמרה שזה שטויות ושאם היא מזמינה אותי אז הן רוצות שאני אבוא אז קבענו. נפגשנו בדירה של מיכל וישבנו שם ושתינו ודיברנו וצחקנו ושם ראיתי ששתיהן מרגישות הרבה יותר נוח מאשר בחוץ ויושבות מחובקות ואפילו מתנשקות לידי וזה היה קצת מביך אבל זה היה גם נורא משמח לראות את טלי מאושרת ככה ושטוב לה. ואז פתאום מיכל שאלה איפה אני עובדת ואני חושבת שקצת הסמקתי ושאלתי ישר אם טלי לא אמרה לה והיא הסתכלה על טלי וגם אני הסתכלתי על טלי וטלי הסתכלה על שתינו ומיכל אמרה שטלי לא אמרה ואז החלטתי שהפעם אני לא מסתירה וזה כמו מבחן כזה ואני גם מרגישה נוח עם שתיהן ואני יודעת שהן יכולות להבין אולי דברים כאלה ולקחתי אוויר ופשוט אמרתי "אני משרתת". מיכל התחילה לשאול כל מיני שאלות ואני היסברתי לאט ודווקא הייתי די רגועה ובטוחה בעצמי ומדי פעם הסתכלתי על טלי והיה נדמה לי אפילו שהיא יותר נבוכה ממני בשיחה הזאת וראיתי שמיכל קצת בהלם אולי ממה שאני מספרת אבל זה דווקא גרם לי להרגיש יותר בטוחה בעצמי ולספר הכל כדי שתבין בדיוק ובסוף היא גם אמרה שזה נורא מיוחד לדעתה ושאני צריכה להיות עם אישיות מדהימה בשביל לעשות את זה ואני סתם חייכתי כי לא ידעתי מה להגיד על זה ואחר כך היא כבר שינתה נושא ודיברנו על מסיבת פורים שהם מארגנים שם בעבודה וחיפשנו רעיונות לתחפושת ואני היצעתי תחפושת זוגית וטלי אמרה לי "השתגעת?" ואז נזכרתי שבעצם לא יודעים שם בעבודה על שתיהן ושזה באמת היה רעיון טיפשי והסתכלתי על מיכל לראות איך היא מגיבה כי כל הזמן יש לי הרגשה שלה דווקא אין בעיה שידעו אבל היא פשוט מכבדת את הרצון של טלי אבל זה עבר ככה והמשכנו לחפש רעיונות למרות שאני זוכרת שתמיד בפורים אין רעיונות מקוריים והכל מתחיל לחזור על עצמו ובאמת לא מצאנו רעיון מיוחד. אחר כך כבר היה מאוחר ורציתי ללכת אבל חשבתי שטלי בטח רוצה להישאר שם ואולי אפילו לישון שם ולא היה לי איך לחזור ומיכל הציעה ששתיהן יסיעו אותי וקצת לא היה לי נעים אבל נסענו ודווקא היה נחמד ככה וכששכבתי לישון הייתי נורא שמחה שאמרתי למיכל שאני משרתת ושלא הסתרתי ולא התביישתי ושאולי אני לא יכולה ככה לספר לכל אחד ואיתה הרגשתי יותר נוח אבל זה בכל זאת משהו שפעם לא הייתי מאמינה שאני אעשה וזה נתן לי הרגשה טובה כזאת בגוף.

לפני 18 שנים. 19 במרץ 2006 בשעה 6:17

בבוקר שוב נורא התרגשתי וישבתי קצת עם המחשב ואז התארגנתי לצאת ולקחתי את התיק הגדול עם הבגדים וגם את התיק הרגיל שלי והייתי כזאת מסורבלת אבל דווקא שמחתי שאני ככה כי הרגשתי שזאת התחלה של משהו טוב שאני רוצה וכשפגשתי את המורה לנהיגה שלי הוא שאל אם אני יוצאת לטיול כי אני ככה עם התיקים ואמרתי לו שלא וקצת הסמקתי וניסיתי לחשוב על דרך להסביר לו בלי באמת לספר את כל הסיפור אבל לא מצאתי וגם הוא עזב את זה ואמר "בואי נתחיל" והשתדלתי לנהוג כמו שהוא הסביר לי כשאני שמה לב לכל מה שקורה מסביב ומנסה לקרוא את הכביש ולצפות דברים מראש אבל היו דברים שלא הצלחתי לראות והוא שוב הסביר לי והראה לי ובסוף ביקשתי ממנו אם אפשר לסיים את השיעור אצל גבירתי בגלל שיש לי תיק כבד וגדול והוא הסתכל בשעון ואמר שהוא מצטער אבל זה לא יסתדר לו עם הזמן כי הוא צריך לאסוף מישהו לשיעור ליד הבית שלי ואמרתי לו שזה לא משנה ואני כבר ארד שם ואז הוא אמר "את יודעת מה יש לי רעיון" והוא הציע שנאסוף אותה ואז היא תסיע אותי לשם כאילו בשיעור שלה ובהתחלה זה הביך אותי והסמקתי ולא רציתי כל כך כי פתאום עוד מישהי שאני לא מכירה בכלל תביא אותי לגבירתי ותדע איפה אני עובדת ותראה שזה בעצם בית ועוד כשאני עם התיק הגדול אבל המורה ממש התלהב מהרעיון שלו ואמר שככה נעשה את זה ושאני באמת לא צריכה להיסחב עם כל התיקים האלה באוטובוס וניסיתי להגיד לו שאני יכולה לקחת מונית והוא אמרה "יש לך כאן מונית חינם" ובסוף אני לא יודעת למה אבל הסכמתי. אספנו את התלמידה ההיא ומסתבר שהיא ממש צעירה כזאת והיא באה ישר אחרי הלימודים בבית ספר ואני ישבתי מאחורה והיא נהגה ממש לאט וניסיתי לחשוב אם אני נוהגת יותר טוב ממנה ואני חושבת שכן אבל אני לא יודעת איזה שיעור זה שלה והוא כיוון אותה ומדי פעם שאל אותי כדי לוודא איך נוסעים וזה היה די מביך כל פעם שהייתי צריכה לכוון אותה וכאילו אמרתי את זה למורה והוא אמר את זה לה והיא נראתה נורא לחוצה ובכלל לא היה איכפת לה לאן הוא מכוון אותה העיקר שהיא תצליח בכלל לנהוג וראיתי שהיא נוסעת לאט והסתכלתי על השעון במכונית וגם בטלפון שלי והרגשתי שזה מבזבז לי את הזמן ועם מונית או אפילו עם אוטובוס הייתי אולי יכולה להגיע יותר מהר. בסוף הגענו והיא חיכתה שאני ארד עם התיקים ואמרתי למורה תודה והוא אמר לי "אין בעד מה" והתלמידה שנהגה הסתכלה עלי אבל היא לא אמרה כלום ואני יצאתי והלכתי לבית של גבירתי אפילו בלי להסתכל אחורה וכבר לא היה איכפת לי מה המורה חושב או מה התלמידה ההיא חושבת ואמרתי לעצמי שאני שמחה וגאה להיות משרתת של גבירתי ושיחשבו מה שהם רוצים ושיקנאו כי הם בחיים לא יגיעו לדבר כזה.

הגעתי לבית של גבירתי ושמתי את התיק בחדר שלי וקודם כל סידרתי את הבית וניקיתי את המטבח ורק אחר כך הלכתי לחדר והלב שלי התחיל לדפוק ופתחתי את התיק וסידרתי את כל הבגדים שהבאתי ממש יפה בארון כי ידעתי שגבירתי תרצה לראות את זה ולבדוק מה הבאתי ולבדוק גם שהכל מסודר כמו שצריך וכל דבר ששמתי על המדף הקפיץ לי את הלב והידיים שלי קצת רעדו כי הרגשתי שכאילו אני מעבירה עוד חלק ממני מהבית לגבירתי וכאילו כשפתחתי את הדלת של הארון זה כמו שגבירתי פתחה לי עוד דלת אצלה בחיים וכשסגרתי את הארון ליטפתי ככה את הידיות שלו לרגע והרגשתי שעכשיו אני באמת הרבה יותר קרובה לגבירתי ויותר חלק ממנה ומהחיים שלה כמו שתמיד רציתי וכמו שהיא גם אמרה פעם שאני צריכה להרגיש חלק ממנה.

בצהריים הלכתי לאכול ואז עשיתי סדר במקרר ובישלתי דברים ורציתי לבשל משהו מיוחד אבל לא היה לי שום רעיון למשהו מיוחד ולא רציתי להכין דברים קשים שעוד לא ניסיתי כי פחדתי שזה לא יצליח ואמרתי לעצמי שבשבת אני שוב אנסה דברים חדשים בבית ואלמד לבשל משהו חדש בשביל גבירתי כי בטח נמאס לה מזה שאני יודעת רק כמה דברים וכל הזמן מכינה אותם. אחרי שבישלתי ניקיתי הכל וסידרתי וגם שטפתי ידיים ופנים וסידרתי את השיער ואפילו עשיתי לעצמי צמה ואז ניקיתי את כל השערות מהרצפה של האמבטיה וכשנגעתי ככה ברצפה עם הידיים חשבתי על זה שאולי אני אשב שם היום ואפנק את גבירתי באמבטיה וזה ריגש אותי אבל לא רציתי לפתח ציפיות כי ידעתי שאני לא קובעת מה יהיה ורק גבירתי קובעת ואני מקבלת את כל מה שהיא אומרת לי ושמחה על כל דבר.

כשגבירתי הגיעה חשבתי שהיא תשאל על הבגדים והארון ותרצה לראות מה בחרתי להביא אבל היא לא ביקשה את זה והיא רק ביקשה קפה ואמרה שיש לה עוד קצת עבודה והיא ישבה בסלון ואני היגשתי לה קפה ועוגיות ונתתי לה גם את הסיגריות והמאפרה ולא רציתי להפריע לה וישבתי במטבח לחכות שהיא תגיד לי מה לעשות וגם ניסיתי לחשוב לבד בזמן הזה אם יש משהו שאני יכולה לעשות מיוזמתי ובלי שהיא תצטרך להגיד לי אבל לא מצאתי משהו כזה ואחרי שראיתי שהיא סיימה לשתות את הקפה לקחתי בשקט את הכוס ושטפתי והשתדלתי לעשות את זה בשקט ולא ידעתי אם אני יכולה לשאול אותה אם היא צריכה משהו או שזה יפריע לה והייתי במתח כזה וכל הזמן ניסיתי להקשיב אם היא תקרא לי ושאני אוכל לרוץ אליה הכי מהר. אחרי כמה זמן היא פתחה טלויזיה וקראה לי ואמרה לי לסדר שם את הכל ואני לקחתי את הכלים למטבח והתחלתי לשטוף ואחר כך באתי ואספתי את הניירות שלה ולא ידעתי בדיוק איפה לשים אותם או איך לסדר אותם וכל הזמן הסתכלתי עליה בשביל לראות אם אני עושה את זה כמו שצריך אבל היא לא הסתכלה עלי ואני אספתי את הניירות כמו שחשבתי שצריך ובזהירות ושמתי אותם ליד התיק שלה ואז ניקיתי את השולחן והשתדלתי לא להסתיר את הטלויזיה לגבירתי. אחר כך שאלתי אותה אם היא רוצה משהו והיא אמרה שעוד מעט וסתם ישבתי לידה על הרצפה וחיכיתי ואז היא אמרה לי "קחי אותי לאמבטיה" ואני עזרתי לה לקום והיא אמרה שהיא כבר עייפה ושהיא תעשה מקלחת מהירה אבל היא רצתה שאני אשאר שם ואחכה ואני חיכיתי וחשבתי שהיא תבקש שאני אעשה לה את הגב אבל היא לא ביקשה והיא רק ביקשה את המגבת בסוף ועזרתי לה להתנגב והיא הלכה להתלבש ואז ישבה בסלון וביקשה את השמיכה שלה והבאתי לה וכיסיתי אותה והיא אמרה לי לבדוק שהכל מסודר ואז אני משוחררת ואני בדקתי בכל הבית וסידרתי את האמבטיה והמטבח ואז אמרתי לה שהכל מסודר והיא שאלה אם אני רוצה לשבת בסלון ואמרתי לה שכן והיא אמרה "אבל את משוחררת" ואני לא ידעתי למה היא התכוונה וחשבתי שהיא רוצה שאני בכל זאת אלך לחדר שלי אבל היא אמרה "שבי" וישבתי שם וראינו טלויזיה וכששאלתי אותה אם היא רוצה משהו היא הרימה את הראש שלי אליה ואמרה לי "אמרתי לך שאת משוחררת נכון?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והרגשתי פתאום שעשיתי טעות וביקשתי ממנה אם אני בכל זאת יכולה להישאר שם והיא הסכימה ואמרתי לה תודה וישבתי בשקט עד שראיתי שגבירתי נרדמה שם ולא רציתי להעיר אותה ורק כיביתי את הטלויזיה ואת האור והלכתי בשקט לחדר שלי.

לפני 18 שנים. 16 במרץ 2006 בשעה 6:16

קמתי מוקדם ושתיתי קפה והיה לי המון מרץ ללכת לגבירתי ולנקות אצלה כי הימים האחרונים עשו לי מצב רוח טוב כזה ונתנו לי המון מוטיבציה וממש כבר יכולתי לדמיין איך אני מזיזה את הרהיטים בסלון של גבירתי ואיך אני מנקה הכי טוב שאני יכולה וזה ממש כאילו דיגדג לי בידיים וגם בכל הגוף והרגשתי צמרמורת כזאת טובה ולא יכולתי להמשיך לשבת והתארגנתי מהר ויצאתי. הגעתי לבית של גבירתי והתחלתי לנקות בשיא המרץ וסידרתי קודם את כל הבית ואז התחלתי לנקות את הסלון והיזזתי באמת את כל הרהיטים וניקיתי מאחורה ואחר כך ניקיתי את החדר של גבירתי וראיתי שם את הציור שלי וניקיתי ממנו אבק כמו שניקיתי בכל החדר ונורא התרגשתי כשנגעתי בו וכאילו ליטפתי אותו ואחר כך עזבתי את זה והמשכתי לנקות ולסדר מהר כי לא רציתי שוב לשקוע ככה בחלומות ולעכב את עצמי ואמרתי לעצמי שאפילו שאני מתרגשת מכל מיני דברים שקורים לי וגם ממה שטלי סיפרה לי כי גם זה היה לי בראש אני צריכה לנקות את עצמי מהמחשבות כמו שאני מנקה את הבית ולהתרכז בזה שאני משרתת ושאת זה אני אוהבת ורוצה לעשות.

בצהריים עשיתי הפסקה לאכול אבל אכלתי מהר ולא הרבה כי כל הזמן עוד חשבתי על זה שהבית עוד לא נקי לגמרי וגם ראיתי את זה מסביב ואני לא אוהבת לראות את הבית של גבירתי ככה לא נקי עד הסוף ומבולגן באמצע הנקיון ושטפתי כלים והמשכתי לנקות מהר ולעשות כביסה וניקיתי גם את החלונות ממש טוב עד שהם נהיו כל כך שקופים שכאילו לא ראו אותם וגם את הדלת שיוצאת למרפסת עשיתי ככה ואחר כך ייבשתי את הבגדים במייבש וסידרתי את כל הבית ועמדתי מדי פעם והסתכלתי איך הבית מתחיל לקבל צורה וסדר כמו שאני אוהבת ובסוף גם הלכתי לאט בכל החדרים ובדקתי כל דבר קטן ודמיינתי שגבירתי הולכת איתי ובודקת יחד איתי את הכל ודמיינתי איך היא מעירה לי על דברים או איך היא מצפה שהכל יהיה מושלם וניסיתי לשפר כל דבר שאפשר ככה שבדמיון שלי היא חייכה ואמרה שאני משרתת טובה ושהיא מרוצה ממני. אחר כך ישבתי לקפל את הכביסה וגיהצתי את הבגדים שאני צריכה לגהץ ומדי פעם עוד עלו לי זכרונות מיום ראשון ואיך שגבירתי עשתה לי ערב כזה מיוחד אבל ניסיתי להתחמק מזה ולא לחשוב על זה בזמן העבודה ובאמת להגיד לעצמי שזה עבר וזה היה רק יום אחד מיוחד כזה ושאני צריכה לשכוח מזה. אחר כך סידרתי קצת את השיער ושטפתי פנים ושוב עשיתי סיבוב בכל הבית לראות שהכל מוכן ואז ישבתי קצת ונחתי בחדר שלי והיה ריח כזה שהכל נקי ושהמצעים חדשים ונקיים והקשבתי לשקט וכל הזמן הסתכלתי על השעון וחיכיתי שגבירתי תגיע.

כשהיא הגיעה קיבלתי אותה יפה בכניסה והיא שמה את התיק בצד ושאלה אם ניקיתי היום ואמרתי לה שכן והיא התחילה ללכת בבית ואמרה לי לבוא איתה וממש בדקה כל דבר בדיוק כמו שדמיינתי אבל הפעם הלב שלי דפק וממש התרגשתי מזה כי זה היה אמיתי והיא באמת בדקה כל פינה וכל דבר קטן וגם את החדר שלי ואפילו פתחה את הארון שם ואז היא אמרה לי "אני רוצה שתביאי כמה בגדים יפים שיהיו לך כאן וגם כמה בגדים תחתונים להחלפה" ואני נורא התרגשתי מזה כי זה כאילו היא באמת מזמינה אותי לגור אצלה למרות שהיא לא אמרה את זה ככה ואני יודעת שזה לא יקרה עד שהיא ממש תגיד את זה אבל זה כאילו עוד צעד קדימה ואמרתי לה תודה ענקית על זה והיא שלחה אותי להכין לה קפה והיא נשארה בחדר שלי בינתיים והייתי קצת במתח מה היא עושה שם למרות שאין לי שם דברים וזה הבית שלה ואין לי גם מה להסתיר ממנה. היא באה לסלון ואני היגשתי לה את הקפה שם עם עוגיות וישבתי על הרצפה והורדתי לה את הנעליים וישר התחלתי לעשות לה מסג' ברגליים והיא אפילו הרימה אותן ושמה אותן מול הפנים שלי ואני התכופפתי ונישקתי ואפילו ליקקתי בין האצבעות ואמרתי "תודה גבירתי" בלי לשלוט על זה בכלל וראיתי שהיא מחייכת והמשכתי לעשות את המסג' ושמחתי שהיא לא מתביישת לתת לי לעשות את זה ישר כשהיא חוזרת הביתה עוד לפני שהיא מתקלחת. ואחר כך היא ביקשה סיגריה ואני רצתי להביא לה ואז ישבתי והמשכתי עם המסג' כשהיא המשיכה לשתות את הקפה ולעשן ודיברנו קצת וגם סיפרתי לה על טלי והיא שאלה אם אני לא רוצה חבר והיא כבר שאלה אותי כמה פעמים על זה ואמרתי לה שכל מה שאני רוצה זה להיות משרתת יותר טובה שלה והיא שוב הרימה את הרגל לתת לי לנשק ואני נישקתי ואמרתי לה תודה ואז יצא גם שדיברנו על החבר שהיה לי פעם לפני שהיכרתי אותה וסיפרתי לה הכל בלי להסתיר ובלי להתבייש וגם לא הייתי נבוכה מזה וסיפרתי לה דברים שגם אמא שלי לא יודעת ואפילו דנה או טלי לא יודעות והרגשתי נורא קרובה אליה ואז היא ביקשה ממני להתפשט ואני התפשטתי ונשארתי רק עם תחתונים וחיכיתי שהיא תגיד לי לעמוד ושהיא רוצה לבדוק אותי אבל היא אמרה לי להמשיך עם המסג' והמשכתי וגם המשכנו לדבר וראיתי שהיא מסתכלת עלי ולא הייתי נבוכה מזה בכלל וזה אפילו הפתיע אותי קצת.

אחרי כמה דקות היא אמרה שהיא הולכת להתקלח ואני שטפתי את הכלים וסידרתי את הסלון ואחר כך היא יצאה והלכה להתלבש ואז היא באה אלי ואמרה לי שהיא יוצאת ושאני אתלבש ובינתיים עד שהיא תחזור אני אנקה טוב טוב את כל הארון בחדר שלי כי מחר אני מביאה את הבגדים ואני אמרתי "כן גבירתי" ושוב נורא התרגשתי ושמחתי מזה. ניקיתי את כל המדפים בארון עם סמרטוט ועם חומר ניקוי והתחלתי לחשוב איזה בגדים אני אביא אבל לא שקעתי לחלומות ולמחשבות וניקיתי מהר כי לא ידעתי מתי גבירתי תחזור ולא רציתי להתעכב עם זה. אחר כך שטפתי את הסמרטוט וסידרתי הכל ואז גבירתי התקשרה ושאלה אם סיימתי ואמרתי לה שכן והיא אמרה שאני אכין לעצמי ארוחת ערב ושהיא תחזור יותר מאוחר ואני הכנתי לעצמי משהו לאכול אבל לא משהו גדול ואכלתי וסידרתי ושטפתי הכל ובדקתי שוב שכל הבית נקי ומסודר והמשכתי לחכות ואפילו ראיתי קצת טלויזיה אבל סגרתי די מהר כי חשבתי שאם גבירתי תבוא ואני אשב ככה מול הטלויזיה זה לא יהיה יפה למרות שהיא לא אמרה לי שאסור לי ואז היא התקשרה שוב ושאלה אם אכלתי ואמרתי לה שכן והיא שאלה מה אכלתי וסיפרתי לה הכל ואז היא אמרה "יופי משרתת את משוחררת הביתה אנחנו נתראה מחר" ואני לא התווכחתי ואמרתי לה "כן גבירתי" ואמרתי לה גם תודה על הכל והרגשתי שאני רוצה להישאר אצלה אבל כבר למדתי לא להתווכח והלכתי הביתה וכל הדרך עוד חשבתי על זה שאני אביא בגדים לשם ושזאת התקדמות ודמיינתי איזה בגדים אני אביא וכשהגעתי הביתה ישר פתחתי את הארון ובחרתי בגדים ולקח לי די הרבה זמן והכנסתי אותם לתיק יותר גדול מהתיק הרגיל שלי ואז הלכתי להתקלח כדי שאני אהיה נקיה מחר כי גם יש לי שיעור נהיגה בבוקר ואני יודעת שזה תמיד נהיה לחוץ וכבר נהיה די מאוחר כשהלכתי לישון ובכל זאת היה לי קשה להירדם מרוב התרגשות.