בבוקר שתיתי קפה בחלון ויכולתי עוד להרגיש את ההתרגשות שהיתה לי וניסיתי להירגע ולחשוב על השיעור נהיגה ועל מה שאני אעשה היום ואחר כך ישבתי עם המחשב ואז התארגנתי לצאת והסתכלתי במראה וחשבתי אם יכולים לראות עלי שאני מרגישה כל כך מאושרת וכל כך מתרגשת ואם בכלל יכולים לראות בצורה החיצונית שלי שאני משרתת למרות שזה טיפשי וברור שאי אפשר אבל כשאני רואה את עצמי במראה אני כל הזמן חושבת על זה כי זה פשוט חלק ממני או אפילו אפשר להגיד שזאת אני ובגלל זה כשאני מול המראה זה מה שאני רואה שם ואני אוהבת את זה.
השיעור היה די טוב למרות שעשיתי כמה טעויות אבל המורה שלי הרגיע אותי ואמר לי כל הזמן שזה בסדר וניסה ללמד אותי איך לחשוב על כל דבר שאני עושה ואיך גם לנסות לחשוב מה אחרים יעשו ולדעת לצפות את זה מראש ולהיזהר והוא אמר לי שזה הכי חשוב כי לפעמים נהגים אחרים לא שמים לב או נוהגים בפראות או עושים טעויות ואני צריכה להיזהר מזה ובשביל זה אני צריכה "לקרוא את הכביש" ולנסות לראות מראש מה כל אחד יעשה ואיך אני נזהרת מזה וחשבתי כל הזמן שזה כמו להיות משרתת טובה ולהרגיש את גבירתי ולדעת מה היא צריכה ומה היא רוצה גם בלי שהיא תבקש ומצד שני כל הזמן להיות מוכנה לזה שהיא תבקש משהו ולא להיות מופתעת ולעשות את הכל הכי טוב שאפשר. חשבתי ללכת לסבתא שלי אבל לא רציתי לעשות את זה ישר מהשיעור כי רציתי קודם להתקשר לגבירתי ולהיות בבית ולהירגע ובאמת התקשרתי לגבירתי ישר כשהגעתי אבל היא לא ענתה וקצת התאכזבתי כי באמת התאמצתי לזכור את זה אבל אמרתי לעצמי שבטח היא עסוקה והיא גם תראה שהתקשרתי ואני גם אגיד לה את זה וישבתי לחכות שהיא תתקשר בחזרה ולא הלכתי להתקלח למרות שרציתי והיה לי זמן ואפילו לא אכלתי וסתם ישבתי לחכות אבל בסוף הייתי רעבה וכן אכלתי אבל שמתי את הטלפון לידי כדי שאני אוכל לענות מהר ואחרי האוכל אפילו שטפתי כלים וניקיתי את המטבח קצת ואז המשכתי לחכות ובסוף גבירתי התקשרה ואני ישר אמרתי לה שהתקשרתי כבר קודם והיא צחקה ואמרה שהיא ראתה ואז היא שאלה איך היה השיעור וסיפרתי לה הכל והיא אמרה שהיא שמחה שאני משתפרת ושהמורה סומך עלי ודורש ממני יותר ואני לא התאפקתי ואמרתי לה "אני רוצה שגם את תדרשי ממני יותר גבירתי" והיא אמרה "אל תדאגי משרתת" ואמרתי לה תודה ואז סיימנו לדבר ורק אז הרגשתי איך אני שוב מזיעה ומתרגשת והלב שלי דופק וישר נכנסתי להתקלח ולהירגע שם. התקלחתי הרבה זמן אחר כך נחתי קצת וישבתי לכתוב עד שאמא שלי הגיעה וישבתי איתה וגם לה סיפרתי על השיעור נהיגה ודיברנו עוד קצת ואז ישבנו בסלון וראינו טלויזיה יחד כי רציתי להיות קצת איתה ולא להשאיר אותה לבד. בערב טלי התקשרה ואני הלכתי לחדר לדבר איתה והיא שאלה אם אני לבד ואם יש לי זמן ואמרתי לה שכן והרגשתי שהיא מתרגשת כזאת ואז היא אמרה לי שהיא ומיכל שכבו והיא סיפרה לי הכל על איך זה קרה ואיך זה הגיע לזה ושהיה לה מדהים ושמיכל הרגיעה אותה כל הזמן והיתה ממש סבלנית ואני נדבקתי בהתרגשות של טלי ואמרתי לה שזה מקסים ורציתי להיפגש איתה אבל היא אמרה שהיא לא יכולה למרות שהיא רוצה להיפגש איתי ואמרתי לה שעוד ניפגש ואחרי שסיימנו לדבר שמתי לב שבכלל לא סיפרתי לה על מה שהיה לי אבל דווקא הרגשתי עם זה טוב כי כאילו לא הייתי מרוכזת בעצמי והקדשתי את כל השיחה בשבילה ובשביל מה שחשוב לה ובאמת התרגשתי בשבילה ושמחתי בשבילה והיא גם נשמעה כאילו היא מאוהבת וטוב לה והיא מאושרת וזה עשה אותי גם מאושרת.
ישבתי עוד קצת עם המחשב לכתוב ולהירגע ואז ראיתי עוד קצת טלויזיה והחלטתי שאני אלך לישון מוקדם כדי שאני אקום מוקדם מחר לגבירתי ושאני לא אהיה עייפה וכבר נורא התרגשתי וציפיתי לחזור לבית שלה ולשרת אותה.
לפני 18 שנים. 15 במרץ 2006 בשעה 6:19