חלום מתגשם

בבוקר קמתי והיה לי קצת כאב ראש וגם הרגשתי עייפה אבל הכרחתי את עצמי לקום מהמיטה אפילו שזה יום שבת כי שנאתי את עצמי על זה שאני קמה ככה עייפה ומעוכה כי זה הזכיר לי את התקופה שהייתי עצלנית כזאת ומפונקת ואני מרגישה שהשתניתי ושהיום אני כבר לא כזאת ואם אני קמה מאוחר או מתבטלת אני מרגישה מתה. הכנתי לעצמי קפה ועמדתי קצת בחלון לשתות אותו וראיתי איך בחוץ יש מזג אוויר מוזר כזה עם אובך ואור כתום מגעיל והיה גם קצת קר ופתאום קיויתי שאני לא מתחילה שוב להיות חולה ושזה שאני חלשה ועייפה וקר לי לא אומר שעכשיו שוב יהיה לי חום ואני לא אוכל לשרת את גבירתי. לבשתי משהו חם וישבתי עם המחשב קצת והשתדלתי להנות מהשקט וגם קצת שמחתי שיש מזג אוויר כזה ושאמא שלי לא תגיד לי פתאום שנצא לטייל כי קצת נמאס לי כל שבת לצאת ואני רוצה להיות עם עצמי בשקט בבית ולכתוב ולחשוב על דברים. אחר כך יצאתי לסלון וישבתי שם וקראתי עיתון ואמא שלי ראתה טלויזיה ואחר כך קראה ספר ולא דיברנו אבל זה לא בגלל שרבנו ופתאום חשבתי שאולי כבר נגמר לנו על מה לדבר ואנחנו סתם יושבות יחד בבית ומעבירות את הזמן וחשבתי שלי יש למה לצפות ואני יודעת שמחר יתחיל עוד שבוע ואני אחזור להיות משרתת של גבירתי וזה ירגש אותי ויעשה אותי שמחה וחשבתי פתאום אם אמא שלי גם שמחה או שהיא עובדת רק כי היא צריכה ואין ברירה ובשבילה השבת זה משהו אחר כי היא יכולה לנוח ולמצוא זמן לעצמה ואצלי השבת זה זמן מת כזה שאני משתעממת ומחפשת מה לעשות רק בגלל שגבירתי רוצה לנוח ולא רוצה שאני אשרת אותה גם בשבת.

אמא שלי הציעה לי פתאום לאכול חביתה וזה היה מוזר כי עדיין לא היה הזמן של ארוחת צהריים אבל היא אמרה שהיא רעבה ושהיא מכינה לעצמה ופתאום גם אני הרגשתי שאני רעבה אבל פחדתי לאכול לא מסודר ככה ובמיוחד כשאני לא סופרת את מה שאני אוכלת ולא רושמת את זה ואין לי דרך לעקוב ולבדוק ואני צריכה להיות זהירה אבל באמת הרגשתי רעבה ואמרתי לעצמי שאני יאכל חביתה וסלט עכשיו ובצהריים אני לא יאכל או שזה יהיה משהו ממש קטן ולא ארוחה שלמה. ישבנו בסלון ואכלנו ואחר כך באמת הרגשתי מלאה למרות שזאת לא היתה ארוחה גדולה ורציתי ללכת לנוח אבל לא היה לי נעים להשאיר את אמא שלי לבד אבל אחרי כמה דקות היא בעצמה הלכה לחדר שלה להמשיך לקרוא שם ולשכב ואז נשארתי לבד בסלון ולא היה לזה טעם אז גם אני הלכתי לחדר שלי וכתבתי עוד ביומן ונחתי קצת אבל הרגשתי לא טוב בשכיבה עם כל האוכל כי הוא כאילו עלה לי חזרה.

פתאום דנה התקשרה ובאמת לא דיברנו הרבה זמן והיא אמרה שהיא התגעגעה אלי ולא היה לי נעים כי לא ממש התגעגעתי אליה ושאלתי אותה מה שלומה ואיך הולך לה בעבודה ועם החבר והיא אמרה שהכל טוב ושאלה גם איך הולך אצלי ולא ידעתי מה לספר לה כי היא לא יודעת הכל בדיוק והייתי צריכה להיות זהירה ואמרתי לה רק שאני עושה דיאטה והולך לי ממש טוב ושהתחלתי ללמוד נהיגה והיא שאלה אם אני עדיין עובדת באותו מקום והרגשתי שהיא לא כל כך יודעת איך להגדיר את זה ואיך לדבר על זה כי היא יודעת שאני לא מספרת על זה הרבה ואמרתי לה שכן ואז היתה שתיקה כזאת כי לא רציתי לדבר איתה על העבודה שלי והיא יודעת את זה והיא לא רצתה לשאול ובסוף היא שאלה אם בא לי להיפגש היום ושאלתי מתי והיא אמרה שעכשיו והסכמתי כי לא רציתי לצאת בערב כשמחר אני צריכה ללכת לגבירתי במיוחד אחרי איך שקמתי בבוקר אחרי שיצאתי אתמול אבל להיפגש ככה בצהריים זה בסדר ובאמת מזמן לא נפגשתי עם דנה במיוחד רק שתינו בלי החבר שלה והזמנתי אותה אלי. סידרתי את החדר וסגרתי את המחשב שהיא לא תחטט ואמרתי לאמא שלי שדנה תבוא ואמא שלי דווקא שמחה ואמרה לי שזה טוב שאני נפגשת עם חברות. דנה הגיעה וישבנו ודיברנו קצת והיא גם אמרה לי לבוא פעם לקפה שהיא עובדת בו והיא אמרה "תקבלי שירות של מלכה" וזה עשה לי קצת צמרמורת כי זה ממש הדבר האחרון שהייתי צריכה לשמוע ורק צחקתי ככה בנימוס ואחר כך דנה אמרה שהיא רעבה ואמרה "בואי נאכל צהריים" והיא תמיד היתה כזאת חופשיה בבית שלי ואף פעם לא הכי אהבתי את זה אבל היא ישר הלכה למטבח ואמא שלי היתה שם ושאלה אותה אם היא רוצה לאכול ודנה אמרה כן ושאלה מה יש לאכול ממש כאילו היא גרה פה ואמא שלי התחילה לחמם את כל האוכל ודנה אפילו עזרה לה ואני עמדתי בצד והרגשתי פתאום גם לא שייכת וגם שכאילו מכריחים אותי עכשיו לאכול ארוחה גדולה אחרי שהבטחתי לעצמי שאני לא יאכל הרבה אחרי שכבר אכלתי בבוקר וככה ישבנו לאכול ובאמת השתדלתי לא לאכול הרבה ואמא שלי אמרה לי שאני לא אוכלת כלום ואמרתי לה שאני מנסה לשמור והיא יודעת את זה אז היא הפסיקה להציק ודנה אמרה שרואים שרזיתי ושאני לא צריכה להרזות עוד אבל היא אמרה את זה רק בשביל הנימוס ובגלל שדיברנו על הדיאטה כי אחרת היא היתה אומרת את זה ישר כשהיא נכנסה כי היא לא ראתה אותי הרבה זמן והיא ישר היתה שמה לב לשינוי. אחרי האוכל הרגשתי עייפה ופתאום לא היה לי כוח לכל הדיבורים של דנה ורציתי להיות לבד למרות שמה שבאמת הכי רציתי זה להיות אצל גבירתי אבל השתדלתי לא לחשוב על זה כי זה סתם מתסכל כי אני יודעת שאני לא יכולה ללכת אליה בשבת. ישבנו קצת בסלון עם אמא שלי ושוב היה הקטע הזה שדנה מספרת על זה שהיא עובדת ועל החבר שלה ואמא שלי אומרת "איזה יופי" וכאילו חושבת שהלואי שגם אצלי זה היה ככה ושלא הייתי כל הזמן בבית או אצל גבירתי עובדת אבל היא לא אמרה את זה ורק ראיתי מאיך שהיא מתלהבת מהחיים של דנה שכאילו היא היתה רוצה שגם לי יהיו חיים כאלה אבל חשבתי בלב שאני ממש לא הייתי רוצה להיות כמו דנה ושהיא שיטחית כזאת ועובדת במקום שהיא בכלל לא מרוצה ממנו ואני אוהבת את החיים שלי עכשיו ולא רוצה לשנות כלום חוץ מלהיות משרתת יותר טובה וממש לגור אצל גבירתי ושוב ניסיתי לשכוח מזה ולא לחשוב על זה כדי לא להיות מתוסכלת שבמקום להיות אצל גבירתי אני תקועה בשבת בבית עם אמא שלי ועם דנה.

בערב החבר של דנה התקשר אליה והיא דיברה איתו במין פוצי מוצי כזה ואז הם קבעו להיפגש ואני אמרתי תודה לאל שהיא הולכת סוף סוף ושאני אוכל לנוח. הלכתי להתקלח וניסיתי להירגע שם וכשיצאתי טלי התקשרה וחשבתי שבאמת זה לא בסדר שלא התקשרתי אליה ולא אמרתי לה שהיה לי נחמד אתמול ושהיא עוד יכולה לחשוב שהיה לי לא נעים ושלא נהניתי ודיברנו על הכל והיא נשמעה ממש מאוהבת ונורא שמחתי בשבילה ואמרתי לה שוב עוד כמה פעמים שמיכל ממש נחמדה ושאני שמחה שהן יחד והיא אמרה לי תודה ואז היא אמרה לי תודה על איך שכל הזמן תמכתי בה ועודדתי אותה ופתאום היתה הרגשה כזאת של סוף גם כי כבר נהיה חשוך וגם היה קצת גשם ואיך שטלי דיברה כאילו היא מסכמת את כל הדברים ואמרתי לה "אני לא הולכת לשום מקום" והיא לא הבינה על מה אני מדברת ואמרתי לה שהיא מדברת כאילו אנחנו נפרדות והיא אמרה "מה פתאום" ואז היא שתקה ואחר כך היא אמרה שהיא מפחדת שבכל זאת ניפגש פחות ונתרחק ואמרתי לה שאני כל הזמן חושבת עליה ואני תמיד חברה שלה למרות שזה לא ממש נכון שאני כל הזמן חושבת עליה כי רוב הזמן כשאני אצל גבירתי אני שוכחת מכל העולם ומתרכזת בלהיות משרתת טובה ואני אוהבת את זה אבל אני יודעת לעשות את המעבר הזה שבימים החופשיים שלי אני עושה דברים אחרים וגם נפגשת או מדברת עם טלי ועכשיו זה גם יהיה אולי עם מיכל ואני לומדת נהיגה ואני כותבת ואני באמת מנסה גם להראות לגבירתי שכל זמן שאני לא משרתת שלה לגמרי אז אני לפחות עושה דברים עם עצמי ולא מתבטלת או מזניחה את עצמי.

קמתי בבוקר וישר עלו לי לראש שני הדברים שהייתי צריכה לזכור - לשאוב אבק ולהחליט על הדיאטה ולהגיד את זה לגבירתי. לא יכולתי לשאוב אבק כי גבירתי ישנה אז סידרתי את המיטה שלי ובדקתי שהסלון מסודר ואז חיכיתי במטבח שגבירתי תתעורר ובינתיים חשבתי על העניין של הדיאטה וממש די מהר החלטתי מה אני רוצה וזה אפילו הפתיע אותי איך לא התלבטתי הרבה והחלטתי מהר. החלטתי שאני רוצה להמשיך לא לרשום את האוכל ולנסות לשמור בעצמי ולהתרגל אבל אני כן רוצה להישקל כדי לבדוק את עצמי ולדעת אם אני מצליחה בזה וההחלטה הזאת נראתה לי הדבר הכי הגיוני לעשות והכי נכון ונורא שמחתי והייתי ממש בטוחה בעצמי ורציתי כבר להגיד את זה לגבירתי אבל חיכיתי בסבלנות שהיא תתעורר.

כשגבירתי התעוררה הכנתי לה קפה וכשהיא באה למטבח היא אמרה לי בוקר טוב ושאלה למה לא הכנתי גם לעצמי ואמרתי לה שאני מבקשת אם אפשר קודם לסדר ולשאוב אבק והיא חשבה קצת והסכימה ואמרתי לה תודה. הלכתי לסדר את המיטה שלה והרגשתי את החום שלה שם עוד בשמיכה ואז שאבתי אבק מהסלון וגם טיטאתי אותו שוב ובדקתי בכל הבית שהכל מסודר ואז הלכתי להתארגן ולהסתדר באמבטיה וחזרתי למטבח וגבירתי ישבה שם עם סיגריה ושאלה אם סיימתי ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה לי לשבת ואני ישבתי בזהירות מולה על הרצפה והיא חייכה ושאלה אותי אם יש לי תשובה בשבילה ונורא שמחתי שבאמת יש לי ולא כמו בפעמים קודמות שלא ידעתי מה לענות על שאלות שלה. אמרתי לה שכן והיא רצתה לשמוע וקיויתי שהיא תסכים ותרשה לי לעשות את מה שהחלטתי כי לא ידעתי איך היא תגיב וניסיתי להסביר את עצמי בצורה ברורה ואמרתי לה שאני רוצה לא לרשום את האוכל אבל שהיא כן תשקול אותי כל שבוע וגבירתי שתקה קצת וחשבה על זה והייתי נורא במתח והסתכלתי עליה ואז היא אמרה שהיא מסכימה ואני נורא שמחתי ואמרתי "תודה גבירתי" ולא רציתי שזה ישמע כמו סתם תודה אז התכופפתי ונישקתי את הרגליים שלה. היא נתנה לי להישאר שם קצת ואני הרגשתי את הלב שלי דופק חזק מהתרגשות ואז היא אמרה לי "תכיני לך קפה" ואני קמתי והכנתי לעצמי קפה וישבתי לשתות וגבירתי עישנה עוד סיגריה ודיברנו קצת על מה שאני אעשה בסוף שבוע ואז היא קמה ואמרה שהיא הולכת להתלבש וחזרה לבושה ואני סיימתי את הקפה מהר אבל היא אמרה לי "אל תמהרי" והיא אמרה שהיא צריכה ללכת למשרד קצת ושאני לא אחכה לה ושאני יכולה לאכול מהעוגה אם אני רוצה ושאני אלך כשאני רוצה ואני הרגשתי שהגוף שלי רוצה לקום ושלא נעים לי ככה לשבת ולשתות קפה ולאכול עוגה כשגבירתי הולכת ואני לא יכולה לשרת אותה אבל היא עברה ושמה לי יד על הראש ואמרה "שבי פה עוד קצת תירגעי" ואז היא הלכה ואני נשארתי לבד ופתאום היה שקט כזה שאני בדרך כלל אוהבת אבל הרגשתי שכאילו נהיה לי חור בבטן וכאילו גבירתי עזבה אותי לבד. אכלתי עוגה רק כי גבירתי אמרה לי ולא רציתי שהיא תחזור ותראה שלא נגעתי בעוגה וזה יהיה כאילו היא אמרה לי לעשות משהו ולא עשיתי ואז שתיתי עוד כוס מים וסידרתי וניקיתי את הכל והלכתי ואני לא יודעת למה אבל היו לי דמעות בגרון.

הגעתי הביתה ואמא שלי ישר אמרה שטוב שחזרתי מוקדם ושהיום כולם באים לאכול אצלנו והיא צריכה עזרה ואני עוד הייתי עם המחשבות על הבוקר המוזר הזה וישר הייתי צריכה להתחיל לעזור לאמא שלי ולא היה לי זמן אפילו לנוח רגע לפני זה. עזרתי לה לבשל ואחר כך להכין את השולחן ולסדר קצת ואחר כך סבתא שלי כבר הגיעה וישבה ודיברה איתי קצת ואחר כך גם הדודים שלי הגיעו וישבנו לאכול והיה המון רעש ומדי פעם עוד עלתה לי לראש המחשבה על מה שהיה בבוקר אבל לא יכולתי להתרכז ולחשוב על זה יותר מדי והיה נדמה לי שאמא שלי כל הזמן מסתכלת על מה שאני אוכלת ובודקת אם אני לא אוכלת יותר מדי כי היא יודעת שאני לא רושמת והיא בטח לא מאמינה שאני אצליח ככה בדיאטה אבל היא לא יודעת שאני לא עושה את זה לבד אלא גבירתי עוזרת לי. אחר כך ישבנו בסלון ודיברנו ושיחקתי עם התינוק של הדודים שלי ואחרי הצהריים כשהם הלכו עוד עזרתי לאמא שלי לסדר ורק אז יכולתי סוף סוף להיכנס לחדר שלי ולנוח קצת ולשבת עם המחשב ולא הספקתי כמעט לנוח וטלי התקשרה ואמרה "אז אנחנו יוצאות היום?" ובכלל שכחתי מזה ופתאום הייתי עייפה כזאת ולא היה לי כוח אבל הבטחתי לה ולמיכל שאני אצא איתן וקבענו והלכתי להתקלח ושתיתי עוד קפה כי באמת הרגשתי עייפה פתאום ואחר כך עוד היה לי קצת זמן לנוח אבל ממש לא הרבה.

הן באו לאסוף אותי עם המכונית של מיכל ויצאנו וישבנו בפאב שמיכל בחרה ולא היכרתי ובהתחלה חשבתי שאנחנו נוסעות לפאב של לסביות וכשנכנסנו ישר ניסיתי לבדוק אם זה באמת ככה אבל ראיתי שיש שם גברים ובכל זאת כל הזמן עוד בדקתי את זה. היה דווקא נחמד ואווירה טובה למרות שקצת היה מביך בשבילי לראות שהן מחזיקות ידיים מתחת לשולחן ויושבות ככה קרוב עם הראשים ואחר כך גם ברחוב הן הלכו יד ביד וחשבתי שבטח גם לטלי זה נורא מביך והיא מנסה להתגבר על זה ולהגיד לעצמה שזה מה שהיא רוצה וזה מה שהיא ושלא איכפת לה מה חושבים אבל ראיתי על הפנים שלה שזה לא קל בשבילה ונורא רציתי להגיד לה שאני יודעת איך היא מרגישה ושאני מעריכה את מה שהיא עושה אבל לא יכולתי להגיד את זה שם וכשחזרתי הביתה עוד חשבתי על זה הרבה לפני השינה וניסיתי למצוא כמה דברים משותפים יש באיך שטלי בטח מרגישה עם זה ואיך שאני מרגישה עם זה שאני משרתת ושזה לא דבר מקובל ואני כל הזמן מתמודדת בתוך עצמי עם איך שחושבים על זה ומה יגידו למרות שכבר למדתי להתעלם ולדעת שגבירתי הכי חשובה ושאם לה זה לא מפריע שאני קוראת לה "גבירתי" ברחוב או במסעדה אז גם לי זה לא מפריע.

קמתי מוקדם וישבתי קצת עם המחשב ואז נזכרתי ששוב לא התקלחתי אתמול ולא רציתי ששוב אני ארגיש לא נוח עם גבירתי והיא תיכעס עלי אז נכנסתי מהר להתקלח ואחר כך כבר לא היה לי זמן והתארגנתי מהר ויצאתי לשיעור נהיגה. בדרך חשבתי מה אני אבשל לגבירתי ובגלל זה גם לא הייתי הכי מרוכזת בנהיגה והמורה גם העיר לי על זה כל הזמן כי עשיתי טעויות טיפשיות ורציתי שהשיעור כבר יגמר והמורה אפילו שאל אם משהו מטריד אותי ואמרתי לא שלא כי לא רציתי להתחיל לספר הכל והוא אמר לי לנסות להירגע ואני ניסיתי באמת לא לחשוב יותר על הבישול ולהתרכז בנהיגה ולהגיד לעצמי שגם עכשיו אני משרתת את גבירתי כי אני לומדת נהיגה בשבילה וזה חשוב שאני אדע לנהוג טוב. אחר כך באמת זה קצת השתפר והצלחתי לנהוג ואפילו היה לי אומץ להגיד למורה שאני רוצה לנסוע לעבודה והוא הסכים וגם זה הרגיע אותי כי ידעתי שאני אגיע לבית של גבירתי מוקדם ולא אבזבז עוד זמן על האוטובוס.

כשהגעתי לבית של גבירתי סידרתי אותו וניקיתי קצת ואז שוב ניסיתי לחשוב מה לבשל כי לא הצלחתי להחליט קודם ובסוף החלטתי וירדתי לקנות את מה שצריך וחזרתי מהר והתחלתי לבשל ורציתי לסיים מוקדם כדי להספיק גם לאכול ולנקות הכל ואז באמצע גבירתי התקשרה ושאלה מה אני עושה והרגשתי לא נעים שעדיין לא אכלתי ופחדתי שהיא תשאל ושוב היא תיכעס עלי למרות שעוד לא היה מאוחר. אמרתי לה שאני מבשלת ושאני יאכל אחר כך אפילו בלי שהיא שאלה על זה והיא אמרה "יופי חמודה" ואז היא אמרה "אני רוצה שתכיני גם כיבוד לערב כי באים אורחים" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכבר התחלתי להתרגש מזה כי מזמן לא אירחתי ככה אצל גבירתי והיא אמרה לי לקנות מה שצריך ולהכין מה שאני חושבת שיהיה טוב ושהיא סומכת עלי וזה היה קצת מפחיד שהיא לא נותנת לי הוראות מדויקות אבל זה גם הראה לי שהיא סומכת עלי כבר ולא מתיחסת אלי כמו לילדה שהכל צריך להגיד לה אלא באמת כמו למשרתת שיודעת את העבודה שלה ואפשר רק להגיד לה באופן כללי מה צריך. סיימתי מהר את הבישול וירדתי לקנות כיבוד וגם עוד דברים בשביל להכין ברוסקטה שמזמן לא הכנתי וחשבתי גם להכין עוד כדורי שוקולד אבל זה נראה לי כבר לא טוב שאני אכין שלוש פעמים רצוף אותו דבר והחלטתי שאני אכין במקום זה עוגת גבינה וזה יהיה גם יותר מרשים ומכובד בשביל האורחים. קניתי הכל וחזרתי מהר לבית של גבירתי וסידרתי את הבישולים של קודם ושטפתי כלים ואז התחלתי להכין את העוגה ואחר כך תיכננתי גם מה אני אגיש ואיך ואפילו באיזה כלים והכנתי כבר את הכלים במטבח בצד אבל בצורה מסודרת שזה לא יראה לגבירתי שהמטבח מבולגן כשהיא באה. אחר כך כבר ראיתי שבאמת מאוחר וישבתי לאכול מהר ואז עברתי שוב על כל הבית וסידרתי אותו וטיטאתי ואמרתי לעצמי שזה לא בסדר שאני מרגישה שבגלל שיש אורחים אני מנקה יותר טוב כי אני צריכה לנקות ולסדר הכי טוב שאני יכולה גם בשביל גבירתי אם אין לה אורחים כי אני המשרתת שלה ומגיע לה שאני אעשה דברים הכי טוב ואמרתי לעצמי שבעצם גם אם אני מאחרת ומגישה לאורחים של גבירתי אני בעצם משרתת שלה ומשרתת אותה ולא אותם וחשוב שהבית יהיה מרשים ומכובד כמו שגבירתי מצפה וכמו שאני יודעת שהיא דורשת כי זה האופי שלה והסגנון שלה שאני כל כך מעריצה.

כשגבירתי באה היא שאלה מה הכנתי ומה עשיתי היום וסיפרתי לה הכל גם על הבישול וגם על הכיבוד שהכנתי והעוגה ושאלתי אם זה בסדר והיא אמרה "אני סומכת עליך שהכל יהיה מושלם" והמילה הזאת קצת הפחידה אותי אבל אמרתי "כן גבירתי" והיא חייכה וליטפה לי את הראש ובדקה את מה שבישלתי ואת העוגה במקרר ואמרה שזה נראה נפלא ושאלתי אם היא רוצה שאני אכין לה אוכל או קפה ועוגה והיא אמרה שהיא תשתה קפה עם מה שנשאר מהכדורי שוקולד והכנתי לה וישבנו יחד ואז היא גם רצתה לשמוע על השיעור נהיגה שלי ולא היה לי נעים כי הרגשתי שהוא לא היה מוצלח ואמרתי לה את האמת והיא אמרה שאני רק בהתחלה וזה קורה ואני לא צריכה להתרגש ואמרתי לה תודה שהיא כזאת מבינה וסבלנית כי אני לא כל כך סבלנית בעניין הזה כלפי עצמי כי אני כבר רוצה לנהוג טוב וזה יקדם אותי בעיקר בתור משרתת. אחר כך גבירתי אמרה שהיא הולכת להתקלח וידעתי שאין זמן שאני אעשה לה אמבטיה מפנקת ובינתיים שטפתי את הכוס והצלחת שלה והכנתי בסלון קצת נרות וסידרתי קצת את הפרחים באגרטל ובדקתי שאין אבק בשום פינה ואז גבירתי יצאה ושאלה אותי "התקלחת?" ואני אמרתי לה שהתקלחתי בבוקר והיא הלכה לחדר שלה להתלבש ואז חשבתי שאולי היא רוצה שאני אתקלח ואהיה נקיה ומסודרת לאורחים וחיכיתי שהיא תצא מהחדר ואז שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אתקלח לאורחים והיא אמרה שזה תלוי איך אני מרגישה ושאלתי אותה אם היא רוצה לבדוק והיא אמרה שלא ושהיא סומכת עלי ולא ידעתי מה לעשות והסתכלתי על השעון וגם לא ידעתי מתי באים האורחים והלכתי לסדר את האמבטיה ולבדוק את עצמי במראה ובסוף החלטתי שאין זמן ושאני רק אסתדר קצת וקיויתי שגבירתי לא תתאכזב ממני אבל היא לא אמרה כלום והיא רק ביקשה שאני אשים לה לק וישבנו בחדר שלה ושמתי לה לק והשתדלתי לעשות את זה מהר כי הרגשתי שהאורחים יבואו ושאין זמן למרות שגבירתי לא אמרה לי מתי הם באים. כשסיימתי גם נתתי לגבירתי נשיקה על כל רגל והיא חייכה ואמרה לי לקום ואז היא שאלה אותי "את רוצה להישקל?" ופתאום נורא התרגשתי כי היא כאילו סלחה לי ומחזירה לי את הדיאטה ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה לי להביא את המשקל ואני הבאתי והתפשטתי ונשקלתי וגבירתי שאלה כמה ואני חישבתי וראיתי שהמשקל שלי לא השתנה ולא נשקלתי שבועיים אז נורא התאכזבתי ואמרתי לגבירתי את זה ורציתי שהיא כבר תרשה לי לרשום ולחזור לדיאטה המסודרת וגבירתי שאלה למה אני מאוכזבת ואמרתי לה שבגלל שלא הצלחתי לרדת במשקל כל השבועיים האלה וגבירתי אמרה "כן ירדת במשקל" ואני לא רציתי להתווכח אבל ככה הראה המשקל ואמרתי לה את זה והיא אמרה "תחשבי על זה. לא רשמת שבוע" ואז היא הסתכלה עלי ואמרה "לפני שהתחלת דיאטה אם היית אוכלת שבוע בלי לשמור היית עולה במשקל?" ואני נזכרתי בתקופה ההיא וכמה שנאתי את זה ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי "עכשיו לא רשמת ובכל זאת לא עלית" והיא הסתכלה עלי קרוב ואמרה לי "זה ממש כאילו ירדת במשקל" ואני שתקתי והרגשתי מבולבלת מכל זה והיא אמרה "את מבינה? עשית את זה לבד מתוך עצמך" ואז אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "תתבלשי" ואני התלבשתי ואז היא אמרה לי ללכת לרשום את זה וכשחזרתי מהחדר שלי היא אמרה "עכשיו הבחירה שלך אם להמשיך לרשום או לא" ואני שאלתי אם היא מרשה לי לרשום והיא אמרה "אני מרשה לך אבל הבחירה שלך. תחשבי על זה ותגידי לי מחר" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והרגשתי פתאום כמה היא תומכת בי וסובלת את כל ההרגשות הרעות שלי ואמרתי לה שוב תודה וירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה והיא ליטפה לי את הראש ואז היא אמרה "קומי תסתדרי עוד מעט הם באים" ואני כאילו בבת אחת עזבתי הכל וניסיתי לשכוח מכל העניין של הדיאטה ופשוט להיות משרתת כמו שתיכננתי וחשבתי על זה כל היום והלכתי למטבח להכין את הכיבוד ואחרי כמה דקות החברים של גבירתי הגיעו ואני פתחתי להם את הדלת והזמנתי אותם לסלון והתחלתי להגיש את הכיבוד ושאלתי אם הם רוצים קפה והיה נדמה לי שהם מסתכלים על גבירתי בשביל להחליט ובסוף הם אמרו "אחר כך" והלכתי למטבח להכניס את הברוסקטה לתנור והמשכתי להגיש שתיה קרה וחטיפים ופיצוחים בינתיים.

הם ראו משחק כדורסל ושמעתי לפי הצעקות שלהם שהיה ממש גרוע והחבר ההוא של גבירתי שתמיד מדבר איתי אפילו אמר לי באמצע "איפה המזל שאת תמיד מביאה?" והרגשתי קצת לא נעים אפילו שידעתי שהוא צחק איתי. לא הסתכלתי על המשחק בכלל למרות הצעקות והכל כי התרכזתי בלארח יפה ולהגיש ולפנות דברים כל הזמן ובמחצית הכנתי לכולם קפה והיגשתי גם את העוגה שהכנתי והייתי במתח לדעת אם היא יצאה טעימה אבל לא שאלתי ולא חיכיתי שיגידו לי ורק ניסיתי להקשיב מה הם אומרים עליה ושמעתי שהם אהבו אותה. אחר כך המשיך המשחק ואני המשכתי לפנות ולהגיש ולמזוג שתיה והשתדלתי נורא לא להסתיר את הטלויזיה כי הם היו ממש מרותקים ושמחתי שאני יכולה לארח ככה ולשרת את גבירתי ולפנות אותה לחברים שלה ולמשחק שתוכל להנות בלי לדאוג כל הזמן לאירוח והיא באמת לא נתנה לי הוראות ואיפלו כמעט לא התיחסה אלי וזאת היתה המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל כי זה אמר לי שגבירתי מרוצה ואין לה הערות והיא סומכת עלי לגמרי. אחרי המשחק האורחים נשארו עוד קצת ודיברו ואז כשהם הלכו התחלתי לפנות הכל וגבירתי הלכה להחליף בגדים ואני גם ניקיתי את השולחן בסלון וטיטאתי ורציתי לשאוב אבק מהספות אבל היה כבר מאוחר וגבירתי אמרה שהיא עייפה ושאלתי אותה אם לשאוב והיא אמרה לי שאני אשאב בבוקר ושאני רק אסיים לסדר ולשטוף את הכלים ואני משוחררת והיא אמרה לי גם שהייתי מאוד טובה והיא מאוד מרוצה ממני וממש דפק לי הלב מהתרגשות מזה ואמרתי לה תודה גם על זה שהיא סומכת עלי ככה והיא נתנה לי נשיקה בראש ואמרה שהיא הולכת למיטה ושאני אסיים מהר ואני באמת סיימתי מהר כדי לא להפריע לה וכששכבתי במיטה כל הזמן היה לי בראש עוד העניין של לשאוב אבק מהספות כי זה ממש הפריע לי שאני הולכת לישון ככה כשהבית לא מסודר ונקי לגמרי אבל הירגעתי את עצמי כי ככה גבירתי ביקשה בפירוש ובגלל זה ידעתי שעשיתי את הדבר הנכון והתחלתי לחשוב אם אני באמת רוצה להמשיך לרשום את האוכל ולעשות את הדיאטה כמו קודם או לא כי הבטחתי לגבירתי תשובה בבוקר ולא הצלחתי להחליט ונרדמתי ככה עם המחשבות האלה.

לא היתה לי סבלנות בבוקר לכלום וכל הזמן חשבתי רק כבר ללכת לבית של גבירתי ולנקות שם הכי טוב שאני יכולה ואפילו שהיה לי שקט בבית בבוקר כמו שאני אוהבת לא רציתי את זה כי רציתי לעבוד קשה אצל גבירתי ולפצות אותה על כל מיני דברים שבזמן האחרון אני מרגישה שאני עושה לא בסדר ושגבירתי לא מרוצה ממני. התארגנתי מהר ושמתי בגדים להחלפה בתיק ושמחתי גם שהתקלחתי אתמול מקלחת ארוכה וטובה ויסודית כזאת וחשבתי בהתחלה שאני אגיד את זה לגבירתי אבל אז הבנתי שזה טיפשי כי ככה אני צריכה לעשות תמיד ולא להגיד את זה כאילו שזה משהו מיוחד. הגעתי לבית של גבירתי והיה שם עדיין הריח שלה ודמיינתי קצת איך היא מתלבשת יפה בבוקר ושמה את הבושם שלה ומסדרת את השיער ונראית מרשימה כזאת והולכת ככה וכולם מסתכלים בהערצה. הרשיתי לעצמי ככה קצת לדמיין בזמן שסידרתי וניקיתי והשתדלתי לא לעבוד לאט בגלל שאני חולמת ככה אלא לעבוד מהר כמו שאני רגילה אבל ראיתי שאני לא מצליחה אז הכרחתי את עצמי להפסיק עם החלומות והמחשבות ולהתרכז בנקיון. בצהריים עשיתי הפסקה לאכול ואחר כך ישר המשכתי וניקיתי ממש בכל הפינות והתכופפתי וזחלתי עם הסמרטוט אפילו במקומות שבדרך כלל לא רואים וידעתי שאני עושה את זה לא בגלל שאני חושבת שגבירתי תבדוק אותי אלא בגלל שאני רוצה ואני אוהבת לעשות את זה ולהרגיש מבפנים שאני משרתת את גבירתי הכי טוב שאני יכולה ונותנת לה הכל אפילו אם היא לא יודעת על זה כי זה בכלל לא משנה להרגשה שלי.

אחר כך קיפלתי את הבגדים ועשיתי את זה ממש לאט ובצורה מדויקת כמו שאפילו בחנויות לא רואים ושמתי הכל בזהירות בארון ואז הלכתי לסדר קצת את עצמי כדי שגם אני אראה כמו שצריך כשגבירתי מגיעה ואחר כך סתם ישבתי ונירגעתי עם הנשימה ועמדתי מול החלון של המרפסת והסתכלתי החוצה ואז פתאום נזכרתי שעוד אתמול רציתי לקנות פרחים לגבירתי ושכחתי מזה בכלל מרוב שחלמתי בדרך וכל היום בנקיון והסתכלתי על השעון ושוב הרגשתי שאני צריכה להחליט מהר כי אם אני אתעכב אז גבירתי כבר תבוא ואני לא אוכל לצאת ולא יהיו פרחים והחלטתי ללכת מהר. ליתר ביטחון כתבתי לגבירתי פתק ושמתי אותו על השולחן בכניסה ואחר כך חשבתי שאולי היא לא תראה אותו אז כתבתי עוד אחד ושמתי על השולחן במטבח. יצאתי והלכתי ממש מהר וקניתי זר גדול של פרחים וחזרתי כמעט בריצה ולא היה איכפת לי שאני מזיעה ומתנשפת כי רציתי להגיע לפני שגבירתי חוזרת. כשהגעתי הסתכלתי ישר עם גבירתי בבית ולא ראיתי את התיק שלה וגם הבית היה שקט אבל בכל זאת הלכתי מהר לבדוק בכל החדרים ואפילו עוד לא שמתי את הפרחים והלכתי איתם ככה ביד ורק כשראיתי שבאמת הספקתי סידרתי אותם מהר באגרטל ואז לקחתי את הפתקים שכתבתי לגבירתי וזרקתי לפח והלכתי לשטוף פנים והזיעה ולסדר את עצמי ונירגעתי קצת ושמחתי נורא שהספקתי הכל ואפילו הסתכלתי על עצמי במראה וחייכתי לעצמי ככה ואמרתי בשקט "כל הכבוד משרתת" אבל אז נבהלתי מזה והסתכלתי אחורה כי למרות שידעתי שגבירתי לא שם זה פתאום הבהיל אותי שהיא תראה שאני מדברת לעצמי מול המראה ותחשוב שהשתגעתי.

אחר כך הספקתי אפילו לנוח קצת בחדר שלי ואז גבירתי הגיעה וישר רצתי לדלת לפתוח לה ואמרתי "שלום גבירתי" והיא אמרה "שלום משרתת שלי" וחייכתי והיא שאלה למה אני מחייכת ואמרתי לה "אני אוהבת שאת קוראת לי משרתת" והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "את גם אוהבת להיות משרתת?" ואמרתי "כן גבירתי" ואז אמרתי "אני אוהבת להיות המשרתת שלך" והיא חייכה ואמרה "תכיני לי כוס קפה" ואני רצתי למטבח להכין לה והיא הלכה לחדר והחליפה בגדים ואמרה לי שהיה לה יום מעייף ואני אמרתי "אני אשרת אותך עכשיו גבירתי" והיא שאלה מה עשיתי היום ואמרתי לה שניקיתי והיא שאלה על כל מיני דברים כאילו לראות אם לא שכחתי לנקות משהו ובסוף היא שאלה על הכביסה ואז היא אמרה "את צריכה גם לגהץ את החליפות והבגדים התלויים" ואני אף פעם לא גיהצתי לגבירתי בגדים וגם לא גיהצתי בכלל ולא ידעתי אם אני יכולה לעשות את זה טוב אבל שמחתי קצת שגבירתי נותנת לי דברים חדשים לעשות וסומכת עלי והיא כאילו קראה את המחשבות שלי כמו שקורה לי הרבה איתה והיא אמרה "אני אלמד אותך אל תפחדי" והיא אמרה לי להביא את המגהץ ואת הקרש גיהוץ ואת הבגדים והבאתי כמה בגדים מהארון והיא אמרה לי להביא את הכל והבאתי ופתחתי את הקרש גיהוץ וגבירתי הסבירה לי איך לגהץ והתחלתי לעשות את זה ממש לאט ובזהירות ולא רציתי שהיא תקום ותראה לי אבל גם לא היה לי נעים להגיד לה כי זה כאילו אני אומרת לה מה לעשות אבל היא באמת לא קמה אלא ישבה ושתתה את הקפה עם סיגריה ורק הסבירה לי מה לעשות ואחר כך באמצע היא ביקשה שאני אביא לה כדורי שוקולד ואני דאגתי מה יהיה עם המגהץ אבל שמתי אותו על הכן שלו וגבירתי אמרה לי שזה בסדר והיגשתי לה מהר כדורי שוקולד ואז היא אמרה לי להמשיך והרגשתי שלוקח לי הרבה זמן לעשות את זה אבל גבירתי היתה סבלנית כי היא יודעת שזאת פעם ראשונה שלי ושחשוב שאני אעשה את זה נכון ואלמד.

אחר כך גבירתי אמרה שהיא הולכת להתקלח ושאני אמשיך וקצת פחדתי להמשיך לבד והיא אמרה "את כבר יכולה לעשות את זה בלעדי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" על זה שהיא סומכת עלי ככה ורציתי לסיים את כל הבגדים עד שהיא תצא מהמקלחת וניסיתי לגהץ יותר מהר אבל גם פחדתי שאני אהרוס בגד או שישארו קמטים אז גם שמתי לב טוב שאני מגהצת כמו שצריך ועד הסוף ובאמת הספקתי וסידרתי את כל הבגדים בארון ואז גבירתי נכנסה לחדר ושאלה אותי אם סיימתי ואמרתי לה שכן ושאלתי אם היא רוצה לבדוק והיא אמרה שלא ושהיא סומכת עלי ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תבדוק כי אני לא בטוחה והיא אמרה לי להראות לה חליפה אחת והראיתי לה והיא ליטפה אותה ככה עם היד ואמרה "יפה מאוד משרתת" ורציתי שהיא תבדוק את כל השאר אבל היא רק אמרה לי להחזיר את החליפה לארון והיא לא רצתה לבדוק את השאר ולא רציתי לבקש שוב כי גבירתי היתה עייפה ורציתי שהיא תנוח ושאני אשרת אותה ולא אטריד אותה בדאגות שלי. היא התלבשה והלכה לשבת בסלון ושאלתי אותה עם היא רוצה משהו והיא אמרה שלא ושאני אשב וישבתי איתה ככה והיה נורא רגוע והסתכלתי מסביב לראות איך הבית נקי ומסודר וגבירתי אמרה לי שהפרחים יפים ונורא שמחתי שהיספקתי לקנות אותם ובכלל מכל מה שהיספקתי וביקשתי לעשות לגבירתי מסג' ברגליים והיא הסכימה ועשיתי לה כמה דקות והרגשתי ממש טוב עם זה ואחר כך גבירתי ביקשה שאני אכין ארוחת ערב והכנתי לשתינו ואכלנו יחד ונזהרתי לא לאכול יותר מדי ואחר כך שטפתי את הכלים ובאמצע גבירתי באה אלי ונישקה אותי בראש ואמרה לי שכשאני אסיים לסדר הכל אני משוחררת הביתה וידעתי שהיא רוצה לישון ולא רציתי להתווכח ורק אמרתי לה "תודה גבירתי" ורציתי ממש לנשק לה את הרגליים אבל הייתי באמצע השטיפה של הכלים והיא אמרה שהיא הולכת למיטה ואני סיימתי מהר לשטוף ולסדר הכל ואז רק אמרתי לה שאני הולכת והיא אמרה לי לילה טוב ושניפגש מחר ואמרתי לה שוב תודה והלכתי ובדרך חזרה שוב קצת חלמתי אבל זה היה בסדר כי הייתי בדרך הביתה ולא לגבירתי והיה לי מצב רוח טוב מכל הדברים שהיספקתי ושגבירתי היתה מרוצה ואפילו נתנה לי משהו חדש לעשות והרגשתי שאני רוצה לצעוק באוטובוס "אני המשרתת של גבירתי ואני מאושרת!" אבל ברור שלא עשיתי את זה ורק במיטה לפני השינה אמרתי את זה לעצמי בלב המון פעמים.

בבוקר כבר הייתי יותר רגועה ושמחתי שאתמול הכל נגמר בסדר וגבירתי סלחה לי וקיבלה אותי ושהיא גם הרשתה לי להתקלח לפניה בשביל לפתור את הכל וחשבתי שוב על הכל ואני עדיין לא בטוחה לגמרי אבל אני חושבת שהבחירה שלי היתה נכונה ולמרות שזה היה מלחיץ שגבירתי ביקשה שאני אחליט מהר אני חושבת שזה טוב שהיא עשתה את זה ככה כי אני צריכה ללמוד להחליט מהר ונכון אם אני רוצה להיות משרתת טובה וזה כמו בנהיגה שאני לפעמים צריכה לקבל החלטות מהר ולא לטעות והמורה שלי אומר שאחרי שמתרגלים וצוברים נסיון אז לומדים לעשות את זה ואני חושבת שגם בתור משרתת אני לומדת לעשות את זה ואני כבר יותר טובה בזה וכבר יש לי יותר ביטחון. אחרי שישבתי עם המחשב וכתבתי קצת התארגנתי לשיעור נהיגה ויצאתי. היה לי שיעור טוב אולי כי באמת חשבתי על כל העניין הזה של לדעת להחליט מהר ולעשות את הדברים נכון ועל זה שאני מחברת בין הנהיגה לבין זה שאני משרתת גם כי אני רוצה להיות הנהגת של גבירתי וגם במובן הזה שאני צריכה להיות עם יותר ביטחון גם בנהיגה וגם עם גבירתי וכבר עבר הזמן שכשאני משרתת אותה אני לא יודעת איך לעשות את זה ועכשיו אני יותר מכירה אותה ואת מה שהיא דורשת ממני ואני גם יותר יודעת איך לעשות דברים. באמצע השיעור היה לי רעיון פתאום לבקר את טלי בעבודה בהפתעה כי לא דיברנו מיום שישי וביום שבת לא היה לי כוח לדבר בטלפון והרגשתי לא נוח עם זה כי חשבתי שאולי היא מצפה לראות שאני מתעניינת ושאיכפת לי ממנה. שאלתי את המורה אם אני יכולה לנסוע לשם והוא הסתכל על השעון ואמר "את יודעת מה? זה לא היה בתוכנית אבל אני רוצה שתסעי לפי תוכנית שלך" ואמרתי לו תודה והייתי בהתחלה צריכה שהוא קצת יעזור לי עם הכבישים כי כשאני נוהגת קצת קשה לי לראות בראש את המפה של הרחובות ולחבר את כל מה שאני מכירה כי אני יותר מתרכזת בנהיגה וכאילו לא רואה יותר רחוק ממה שיש מולי. נסעתי לשם די טוב וזה עשה לי מצב רוח טוב וקבעתי עם המורה ליום חמישי ואז הסתכלתי על השעון והיה עוד קצת מוקדם לארוחת צהריים ואמרתי לעצמי שאולי אני אסתובב קצת כי לא רציתי להפריע לטלי בעבודה. הלכתי סתם ברחוב והסתכלתי על חנויות ועל אנשים אפילו שלא היה לי באמת מה לחפש או לקנות ואחר כך באמת נהייתי כבר רעבה ורציתי לאכול וחשבתי אם זה בסדר מבחינת השעה ואז עמדתי מתחת לבניין שטלי עובדת בו והתקשרתי אליה והיא ענתה לי בשמחה כזאת ושאלה אם אני לא עובדת ואמרתי לה שזה יום שלישי והיא אמרה "אה נכון שכחתי" ואמרתי לה "רוצה לאכול צהריים?" והיא קצת לא הבינה ושאלה איפה ואמרה שהיא בעבודה ואמרתי לה "אז אני אבוא אליך" והיא שאלה מתי אני יכולה לבוא ואמרתי לה "עוד דקה" והיא אמרה "מה?" ונשמעה מופתעת כזאת ואני נכנסתי כבר לבניין ועליתי ברגל לקומה שלה ואמרתי לה שתבוא לדלת כי אני לא יכולה לפתוח מבחוץ והיא עוד לא הבינה לגמרי ואמרה "את פה עכשיו?" ואמרתי לה "כן" וחייכתי ואני חושבת שהחיוך יצא לי גם כשדיברתי ואחרי כמה שניות ראיתי אותה רצה לדלת והעיניים שלה נפתחו ככה משמחה והיא פתחה לי את הדלת והתחבקנו.

היא היתה נורא מופתעת אבל לטובה ואמרתי לה שהחלטתי לבוא בצורה ספונטנית והיא אמרה "את? ספונטנית?" ואמרתי לה "מה אני לא ספונטנית?" והיא אמרה "את הכי לא ספונטנית שאני מכירה" ולא חשבתי על עצמי ככה לפני זה אבל היא די צודקת אבל גם היא כזאת מתוכננת נורא ומפחדת לעשות דברים ואמרתי לה "מי שמדברת" והיא צחקה ונכנסנו כי היא היתה צריכה לחזור למקום שלה ואז היא הסתכלה על השעון ואמרה לי שהיא הולכת לאכול רק עוד חצי שעה ואמרתי לה שזה בסדר והיא אמרה "את תישרדי?" ואני צחקתי ואמרתי לה "לא אני אמות". היא עבדה קצת ואני ישבתי שם בשקט כי לא רציתי להפריע ולא אמרתי לה אבל כל אחת שעברה שם התחלתי לחשוב שאולי זאת החברה שלה ובסוף באמת היא באה וידעתי שזאת היא לפי איך שהיא באה לטלי וחייכה אליה והתכופפה אליה ככה ודיברה בשקט ואז טלי קמה וראיתי שהיא נבוכה ובלב עודדתי אותה והיא הציגה בינינו והחברה שלה שאני אקרא לה ביומן "מיכל" לחצה לי את היד ואמרה שהיא שמעה עלי הרבה ואז זה היה התור שלי להיות נבוכה והסתכלתי על טלי ושאלתי מה היא סיפרה ומיכל אמרה "רק דברים טובים" וצחקה ככה וטלי אמרה שבאתי לאכול צהריים איתן ומיכל אמרה "אחלה" וירדנו. ישבנו במסעדה ואכלנו די מהר כי למיכל היתה צריכה להיות פגישה אחר כך והיה נורא מוזר אבל גם משמח לראות את שתיהן ככה למרות שהן לא התנהגו כאילו הן בדייט או משהו ואני חושבת שמי שהיה מסתכל מהצד לא היה מבין וסתם היה רואה שלוש בנות אוכלות צהריים כמו חברות טובות וחשבתי על זה שכל אחד שיושב ככה או הולך ברחוב יש לו כאילו איזה סוד שאף אחד לא יודע כמו שהסתכלתי על האנשים ברחוב לפני זה וכמו שלפעמים אני יושבת באוטובוס וחושבת איך הם לא יודעים שאני משרתת ואז נזכרתי גם בשליח של הסופר שהתחיל לדבר איתי ושפחדתי שהוא כן יודע עלי או שהוא מבין את זה לבד וזה לא שאני מתביישת שאני משרתת של גבירתי אבל לחשוב שפתאום מישהו יודע את הסודות שלי זה מפחיד. דיברנו בארוחה קצת אבל פחדתי לדבר עליהן ממש גם כי היו אנשים מסביב וגם כי לא היה נעים לי כאילו לחטט וכל הזמן היה נראה לי שהן רוצות להיות חופשיות ולתת ידיים או אפילו יותר מזה והן מתאפקות אבל אולי זה סתם בראש שלי מרוב שאני כל הזמן מנסה לעודד את טלי ולדחוף אותה בעניין הזה.

אני חושבת שגם טלי בעצמה קצת הרגישה יותר נוח אחרי כמה דקות וכבר לא היתה נבוכה כמו בהתחלה מזה שאני פוגשת את מיכל ככה אבל בסוף כשעמדנו כבר מתחת לבניין ונפרדנו מיכל אמרה שאני חמודה ושאולי ניפגש פעם ונצא אולי אפילו ביום שישי ולא הרגשתי נעים כאילו להתערב להן בדייט ולגרום לטלי להרגיש לא נוח וראיתי שגם טלי קצת לא ציפתה לזה למרות שהיא חייכה ואמרה "כן" ואולי אני סתם חושבת שהיא הרגישה ככה וזה לא נכון. כשנפרדנו טלי חיבקה אותי ונתנה לי נשיקה בלחי וחשבתי אם מיכל מקנאה כי אין לה סיבה וזאת סתם נשיקה ידידותית כזאת וחיבוק של חברות טובות אבל אני לא יודעת איך זה נראה לה אפילו שהיא לא אמרה על זה כלום. אחר כך נסעתי הביתה והייתי במצב רוח נורא טוב גם בגלל שהיה לי שיעור נהיגה מוצלח וגם בגלל הפגישה הזאת שבאמת היתה ספונטנית ואולי קצת מביכה אבל שמחתי שעשיתי את זה וישבתי קצת עם המחשב ככה ופתאום נזכרתי שגבירתי אמרה שהיא תתקשר והיא עדיין לא התקשרה וחשבתי שאולי היא שכחה או שהיא לא רוצה להפריע לי אבל לא רציתי להתקשר כי היא אמרה לי בפירוש שהיא תתקשר ושאני לא אתקשר אליה אז חיכיתי וגם לא הלכתי להתקלח בגלל זה אפילו שאני מעדיפה להתקלח לפני שאמא שלי מגיעה כשאני לבד בבית ושכבתי קצת במיטה לנוח ולהירגע מכל היום הזה וחשבתי שוב על טלי ועל מיכל ואיך הן חמודות ביחד ונראות מאושרות ואפילו אוהבות אחת את השניה ונורא שמחתי שזה יצא טוב בסוף אחרי שכל הזמן עודדתי את טלי לעשות את זה ולא ידעתי בעצם אם אני עושה את הדבר הנכון.

אחר כך גבירתי התקשרה ושאלה איך היה בשיעור נהיגה וסיפרתי לה גם על השיעור שהיה טוב וגם על זה שאכלתי צהריים עם טלי ועם מיכל והיא שאלה אם זה לא היה מביך בשבילי ואמרתי לה שבהתחלה אולי כן אבל אחר כך לא והיא אמרה שהיא מאוד שמחה שאני מרגישה ככה ושאני חברה טובה כזאת ואמרתי לה שגם טלי בסוף לא היתה נבוכה אפילו שהיא לא שאלה על זה ואז פתאום הרגשתי שאני יותר מדי מדברת על עצמי ועל טלי והכל ושאני כאילו מזניחה את גבירתי ושאלתי אותה אם אני יכולה לעשות בשבילה משהו והיא אמרה "זה היום החופשי שלך" ואני אמרתי שאני יודעת אבל אולי בכל זאת וזה לא משנה לי והיא אמרה "דיברנו על זה שאת הימים החופשיים שלך את מקדישה לעצמך" ואמרתי לה שאני יודעת אבל גם כשאני לבד אני כל הזמן חושבת עליה ועושה דברים בשבילה והיא אמרה "את עושה מה שאת בוחרת לעצמך" ואני אמרתי "כן גבירתי" כי הרגשתי שאני עוברת את הגבול ומתווכחת איתה ולא רציתי שזה יהיה ככה כי היה לי יום טוב ולא רציתי שהוא יתקלקל ואמרתי לה שאני מצטערת ושהיגזמתי ושאני אקדיש את היום הזה לעצמי והיא אמרה "יופי חמודה שלי" ואני אמרתי ככה בשקט "משרתת קטנה שלך" והיא אמרה "משרתת קטנה שלי" וזה היה ממש מצמרר לשמוע את זה וזה עשה לי טוב בכל הגוף.

אחר כך הלכתי להתקלח מקלחת ארוכה וחפפתי וישבתי קצת לראות טלויזיה למרות שלא היה משהו מעניין וסתם עברתי בין הערוצים והמחשבות שלי בכלל לא היו שם אלא על גבירתי ועל טלי ומיכל וכל היום הזה שהרגשתי שהוא היה עמוס וטוב ושמחתי שזה ככה כי אני זוכרת שפעם לא הייתי מצליחה להתמודד עם הימים החופשיים האלה שכאילו קוטעים לי את השיגרה ומשעממים אותי ומשגעים אותי. אחר כך אמא שלי הגיעה ושתינו קפה יחד ודיברנו והיא שאלה מה עשיתי היום ואמרתי לה שהיה לי שיעור נהיגה ושהיה ממש מוצלח ואחר כך אמרתי לה שאכלתי צהריים עם טלי אבל לא הזכרתי את מיכל וכל הסיפור הזה ואמא שלי אמרה שהיא שמחה שאני שומרת על קשר עם חברות וזה חשוב ואמרתי לה "אני יודעת" כי זכרתי שגם גבירתי אומרת לי את זה כל הזמן והיא שאלה גם איך הולך לי עם הדיאטה ואם אני מצליחה לשמור גם בלי לרשום ואמרתי לה שאני חושבת שכן למרות שזה יותר קשה ככה וידעתי שהיא רוצה להגיד לי שאני חייבת להמשיך לרשום או אפילו ללכת לקבוצה כמו שהיא אמרה פעם אבל היא לא אמרה והיא רק אמרה לי כל הכבוד ושאני אמשיך ככה ושאני חזקה וזה שימח אותי. ככה עבר ערב די רגוע והספקתי לכתוב ביומן דברים שלא הספקתי קודם כי היו לי ימים עמוסים ולחוצים גם נפשית ואחרי היום הזה הייתי גם רגועה וגם היה לי זמן לכתוב בנחת ואחר כך סתם ראיתי טלויזיה והלכתי לישון די מוקדם וכבר חשבתי על מחר ועל הנקיון שאני אעשה אצל גבירתי.

בבוקר זכרתי שגבירתי אמרה שהיא תחזור מוקדם מהעבודה ושהבטחתי לה שהכל יהיה מוכן בשבילה ומיהרתי והתארגנתי ממש מהר ונזכרתי שלא התקלחתי אתמול אבל לא היה לי זמן ורק שטפתי קצת את הפנים והתרעננתי בבית השחי והחלפתי תחתונים וחזיה כי ידעתי שגבירתי אולי תבדוק אותי ושאני גם אפנק אותה באמבטיה ואולי אני אצטרך להתפשט ובדרך לבית שלה כל הזמן חשבתי על זה אם כדאי להגיד לה מראש ולבקש סליחה שלא הספקתי להתקלח כי מצד שני הרגשתי שאין לי סיבה טובה כי יכולתי לעשות את זה כשחזרתי בלילה וסתם התעצלתי ועכשיו אני צריכה לשלם את המחיר וללמוד מזה ולהבין שלא הייתי בסדר ולהיות אמיצה להגיד את זה לגבירתי אפילו אם היא תיכעס או לא תסכים שאני אעשה לה אמבטיה בגלל זה ואפילו חשבתי שהיא תסלק אותי הביתה וזה נורא היה לי עצוב אבל ידעתי שהדבר הכי נכון זה להגיד לה ולהראות לה שאני לפחות לוקחת אחריות על זה.

הגעתי לבית של גבירתי והתחלתי לסדר הכל והייתי בלחץ גם בגלל שהרגשתי כל הזמן שזה יום קצר כזה וגבירתי יכולה לחזור כל רגע וגם בגלל כל המחשבות שחשבתי בדרך. בדקתי שיש מספיק אוכל במקרר ושהכל נקי והרגשתי שזה לא מספיק נקי אז טיטאתי וניקיתי אבק בכל הבית ואז התחלתי להכין את האמבטיה למרות שהרגשתי שזאת אולי קצת חוצפה מצידי כי אני קודם כל צריכה להודות בפני גבירתי שלא התקלחתי ולהיות מוכנה לזה שאולי היא לא תסכים שאני איגע בה ככה ואני כאילו מכינה את האמבטיה כאילו הכל כרגיל אבל מצד שני לא רציתי שגבירתי תחשוב שלא עשיתי כלום ושהתבטלתי ואמרתי לעצמי שהכי נכון זה להיות מוכנה לכל מצב וככה גם להכין את האמבטיה והבית וגם להיות מוכנה נפשית לזה שגבירתי לא תסכים שאני אהיה ככה ואולי אפילו תשלח אותי הביתה.

אחר כך אכלתי כי ידעתי שגבירתי תחזור מוקדם ושוב יכול להיות מצב שהיא תתפוס אותי לפני שהספקתי לאכול ואני כבר למדתי לקח מזה ואני לא רוצה שזה יקרה שוב והשתדלתי לא לאכול הרבה וגם לעשות את זה מהר ושוב לסדר את המטבח והבית ושלפחות זה יהיה רגוע בהרגשה שלי שהספקתי לעשות את כל מה שצריך לפני שגבירתי חוזרת. כשגבירתי חזרה קצת פחדתי להתקרב אליה כי הרגשתי שוב לא נקיה אבל מצד שני זה יהיה לא מנומס לא לקבל אותה כמו שצריך אז התכופפתי ונישקתי את הידיים ואת הרגליים שלה והיא ליטפה לי את הראש והרגשתי שאני כאילו מלכלכת אותה ואז נשארתי ככה על הברכיים ואמרתי "גבירתי אני צריכה להגיד לך משהו" והיא שאלה מה והגישה לי את הרגליים שלה שאני בינתיים אוריד לה את הנעליים ואני הורדתי וזה גם עזר לי להגיד לה את מה שרציתי כי אני כאילו עושה משהו תוך כדי ואמרתי לה "לא התקלחתי אתמול ורק שטפתי את עצמי קצת ואת צריכה לדעת את זה ואולי לא מגיע לי להיות לידך היום" ורציתי להמשיך ולהגיד את כל מה שחשבתי אבל גבירתי עצרה אותי ואמרה לי לקום ואני קמתי ולא העזתי להסתכל עליה וידעתי שאני מאכזבת אותה ואמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה לי "תתפשטי" ואני התפשטתי והיא בינתיים הלכה לשים את הנעליים שלה בחדר והרגשתי שאני כזאת מלוכלכת שהיא אפילו לא נותנת לי לגעת בנעליים שלה ואז היא חזרה והסתכלה עלי והרגשתי ממש לא נעים והיא שאלה "למה לא התקלחת?" ואני אמרתי "אין לי הסבר גבירתי סתם הייתי עצלנית ואני מבקשת סליחה" והיא התקרבה והריחה אותי קצת וזה היה לי ממש לא נעים כבר והיא אמרה "דווקא יש לך ריח טוב" ואני אמרתי "רחצתי קצת בבוקר ושמתי דאודורנט" והיא אמרה "אהה" והיא המשיכה להסתכל ככה ולבחון אותי ואז היא אמרה "החלפת גם בגדים?" ואני אמרתי "כן גבירתי גם את התחתונים והחזיה" והיא נגעה ככה בתחתונים שלי וכאילו סידרה אותם ואז היא אמרה "היית רוצה להתקלח עכשיו?" ואני לא ידעתי מה להגיד כי מצד אחד הרגשתי שאני לא יכולה להתקרב אליה ולשרת אותה ככה ומצד שני אני לא יכולה להתקלח לפניה ובדיוק כשהיא הגיעה וכשאני צריכה לשרת אותה. לא עניתי לה והיא שאלה שוב "משרתת את רוצה להתקלח עכשיו?" ואני אמרתי "אני רוצה לשרת אותך גבירתי" והיא אמרה "אבל אמרת שאת מרגישה שאת לא יכולה להיות לידי ככה" ואז שוב הרגשתי שזה נכון ואמרתי לה "כן גבירתי" והרגשתי ממש אבודה כי כל מה שאני אבחר לא יהיה נכון והיא אמרה "אז איך תשרתי אותי?" ואני אמרתי "אני לא יודעת גבירתי" והיא הרימה את הראש שלי והסתכלה לי ישר בעיניים ואמרה "תחליטי עכשיו מהר" ואני ניסיתי לחשוב ולא הצלחתי להתרכז והיא אמרה "קדימה תחליטי" ואני שאלתי "את רוצה שאני אלך הביתה גבירתי?" והיא אמרה "לא. אני רוצה שתחליטי" והרגשתי ממש בלחץ ושאני מתחילה להזיע וזה רק הופך את הכל ליותר גרוע והיא לא נתנה לי להסתכל למטה או לצדדים והמשיכה להסתכל עם העיניים החודרות שלה ישר לעיניים שלי ואמרה "קדימה תחליטי מה את עושה" ואני אמרתי לעצמי שאם גבירתי לא רוצה שאני אלך הביתה אז אני חייבת לשרת אותה ואם אני לא מרגישה שאני יכולה ככה אז עדיף שאני אתקלח מהר ואפילו שאני אבזבז לה כמה דקות זה לפחות לא יהרוס את כל היום ואמרתי לה "אני אתקלח מהר גבירתי" והיא אמרה "קדימה" ונתנה לי מכה קטנה בתחת ככה לזרז אותי ואני רצתי למקלחת.

התפשטתי מהר והתקלחתי הכי מהר שאני יכולה אבל גם טוב ככה ואז התנגבתי מהר וסידרתי את האמבטיה ויצאתי וגבירתי ישבה בסלון וקראה כל מיני דברים של עבודה ואני באתי אליה ואמרתי לה "אני מצטערת גבירתי בבקשה תסלחי לי" והיא אמרה "סיימת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והתקרבתי כי חשבתי שהיא רוצה לבדוק אותי והיא אמרה "לכי תתלבשי" ואני רצתי לחדר והתלבשתי בבגדים שהבאתי להחלפה ואז חזרתי מהר לסלון וגבירתי שאלה אותי "אכלת היום?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז חשבתי שאולי היא רוצה לאכול ושאלתי אותה והיא אמרה שהיא אכלה בכנס ושהיא לא רעבה והיא אמרה "שאלתי אם אכלת כי כשאת מתנהגת ככה את מדאיגה אותי" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "אני לא אוהבת שאת מזניחה את עצמך" ואני שוב אמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה "בואי הנה" ואני התקרבתי וירדתי על הברכיים וחשבתי שהיא תיתן לי סטירה או תגיד לי שלא הייתי בסדר אבל היא רק ליטפה לי את הפנים ואני נישקתי לה את היד ואז התכופפתי ונישקתי לה את הרגליים והרגשתי שהיא עכשיו מרשה לי להתקרב אליה ולגעת בה ואמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא אמרה "עכשיו את יכולה לשרת אותי?" והרגשתי שעיכבתי אותה כל הזמן הזה כי הייתי עסוקה בעצמי ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "הבטחת לי אמבטיה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא קמה והתחילה להתפשט ורק אז ראיתי כמה יפה ומרשים היא התלבשה. עזרתי לה להתפשט ולקחתי את הבגדים שלה לכביסה והיא הלכה לאמבטיה ואני התחלתי למלא אותה במים והרגשתי שוב שאני לא מספיקה לעשות כלום בזמן ואז גבירתי נכנסה וראיתי שלא הכנתי כלום באמבטיה ושאלתי את גבירתי אם אני יכולה ללכת להביא דברים והיא אמרה שכן והלכתי והבאתי יין וכדורי שוקולד וסיגריות ומאפרה והיגשתי לה והיא לקחה כדור שוקולד אחד ואמרה לי לשבת מולה ואני ישבתי והיא אמרה לי "עכשיו אני רוצה להירגע" וחשבתי שהיא תגיד לי לצאת אבל היא אמרה "ואני צריכה שגם המשרתת שלי תהיה רגועה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "תירגעי שם ותנשמי" ואני ניסיתי להירגע והרגשתי שהרסתי את הכל ואני ממשיכה להרוס ולא ידעתי כבר אם בחרתי נכון שהלכתי להתקלח וגבירתי חיכתה ורציתי לשאול אותה והיא כאילו קראה את המחשבות שלי ואמרה "מה את רוצה לשאול? מה מטריד אותך?" ואני נשמתי עמוק ושאלתי אותה "בחרתי נכון שהלכתי להתקלח עכשיו?" והיא אמרה "בחרת את מה שנכון לך לעשות" ולא ידעתי אם זה אומר שזה באמת היה נכון או שהיא התכוונה שזה מה שהיה נכון לי ולא לה אבל לא רציתי להמשיך להציק עם זה והיא אמרה שוב "עכשיו תירגעי משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולקחתי עוד כמה שניות להירגע ואמרתי לה "אני רגועה גבירתי" והיא הסתכלה עלי ואני שאלתי "אני יכולה לשרת אותך בבקשה?" והיא אמרה "כן" והרגשתי את הלב שלי מתפוצץ מרוב שמחה.

היא שתתה יין ועישנה ואני רחצתי אותה ועשיתי לה מסג' לאט וטוב בכל הגוף וניסיתי להפסיק לחשוב על זה שהתקלחתי לפניה והכל ולהתרכז בזה שעכשיו אני משרתת אותה ומפנקת אותה והיא מרשה לי וזה הכי טוב. אחר כך עשיתי לה מסג' עם שמן על המיטה וממש התאמצתי והשתדלתי לעשות את זה הכי טוב בשביל לפצות אותה ואז היא אמרה לי סתם לשבת לידה קצת ואני ישבתי על הרצפה והסתכלתי עליה והערצתי אותה נורא והיא חייכה אלי ואמרה "את לומדת" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז אמרתי "תודה שאת מלמדת אותי" והיא חייכה וליטפה לי את השיער והיא אמרה "את צריכה לאכול ארוחת ערב" ואני שאלתי "את רוצה שאני אכין לך גבירתי?" והיא אמרה "לא אני התמלאתי כבר אבל תכיני לעצמך" ולא היה לי נעים לאכול אצלה לבד ככה אבל היא אמרה "קדימה למה את מחכה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי להכין לעצמי ארוחת ערב והשתדלתי שוב לא לאכול הרבה וחשבתי פתאום שאולי היא שכחה שהיא אמרה לי לא לרשום את האוכל ושאני מחכה שהיא תגיד לי מתי אני יכולה לחזור לזה אבל לא רציתי לשאול אותה ושוב הזכרתי לעצמי שזה מבחן ואתגר ואני צריכה לעמוד בזה ואחרי שאכלתי שטפתי כלים וגבירתי באה לסלון וישבנו לראות טלויזיה קצת וגבירתי שאלה אם יש לי שיעור נהיגה מחר ואמרתי לה שכן והיא שאלה מתי בדיוק ואמרה "אני אתקשר אליך" ואמרתי "תודה גבירתי" ונישקתי לה את הרגל והיא אמרה "עכשיו לכי לנוח בבית" ואני בהתחלה עוד חשבתי שזה כמו שחשבתי שהיא תסלק אותי אבל זה היה אחרי שכבר שירתתי אותה והכל והיא אמרה "לכי לנוח משרתת שלי ותשמרי על עצמך" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולפני שהלכתי אמרתי לה שוב סליחה על מה שעשיתי והיא אמרה "זה בסדר" והרגשתי שאני מציקה אבל הייתי חייבת לשאול "את סולחת לי?" והיא אמרה "כן אני סולחת לך" וזה הרגיע אותי וידעתי שאני אוכל להירדם יותר בקלות ולא להיות עייפה מחר בשיעור נהיגה ואמרתי לה תודה והלכתי וכל הדרך עוד חשבתי עליה איך היא עומדת לידי ואומרת לי שהיא סלחה לי והרגשתי הכי שלה שאפשר.

קמתי בבוקר וישבתי עם הקפה והרגשתי סוף סוף שיש לי את השקט שלי ושמחתי שמתחיל שבוע חדש וששוב אני אהיה עם גבירתי ואמרתי לעצמי גם שאני רוצה לספר לה את מה שהיה עם אמא שלי גם כי אני לא רוצה להסתיר ממנה דברים וגם כי אני מרגישה שעשיתי משהו נכון בגלל שהיא היתה איתי בראש ואני רוצה שהיא תדע את זה ולהגיד לה תודה על זה וגם כי אני רוצה לדעת אם באמת עשיתי את הדבר הנכון והרגשתי נכון את מה שהיא היתה אומרת לי לעשות. אחר כך התארגנתי ונסעתי לבית של גבירתי וסידרתי שם הכל ואז הכנתי רשימה לקניות והלכתי לסופר. באמצע שהייתי שם גבירתי התקשרה וחיפשתי פינה שקטה לעמוד לדבר איתה אבל היה קשה למצוא פינה כזאת בסופר וכל הזמן הרגשתי שאני מפריעה לאנשים לעבור או שצועקים לידי וזה לא היה נעים לי מגבירתי כי זה לא מכובד לדבר ככה. גבירתי אמרה שנדבר אחר כך ושהיא תתקשר אחרי ארוחת הצהריים ואמרתי לה שאני מצטערת שככה אני לא יכולה לדבר בנוח והיא אמרה שזה בסדר ושאני לא אדאג. חזרתי לבית שלה והסתכלתי על השעון ופתאום הבנתי שאם היא תתקשר אחרי הארוחת צהריים שלה היא תצפה שגם אני אהיה אחרי האוכל במיוחד אחרי מה שקרה בשבוע שעבר שלא אכלתי בזמן וניסיתי לחשוב מתי גבירתי הולכת לאכול בדרך כלל והסתכלתי על השעון וקצת נלחצתי ופתאום גם חשבתי שהשליח יגיע בדיוק בזמן הכי לא נכון ובגלל זה אני לא אספיק לאכול והחלטתי פשוט לשבת לאכול אפילו שעוד לא הייתי רעבה מאוד והיה עוד די מוקדם וחיממתי לי אוכל ואכלתי די מהר ואני לא רושמת אז ניסיתי כל הזמן להרגיש מתי אני מגיעה לגבול הזה שאומר שאכלתי מספיק ושלמרות שאני יכולה עוד לאכול כל מה שיהיה מעבר לגבול הזה יהיה מיותר וסתם ינפח אותי וימלא אותי ואני ארגיש אחר כך מלאה מדי ושאכלתי בלי לחשוב ובלי לשים לב וכאילו עברתי את הגבול.

אחרי שאכלתי קמתי וניסיתי להרגיש אם אני מלאה ומרגישה נפוחה או שאני רק שבעה ודווקא הייתי מרוצה מאיך שהרגשתי בבטן ושמחתי. שטפתי כלים ובאמצע השליח הגיע ואני פתחתי לו את הדלת ככה עם המגבת ביד והוא נכנס וחייך כי הוא כבר ראה אותי כמה פעמים כי זה לא תמיד אותו שליח אבל קורה הרבה שאותו אחד מגיע וכשנתתי לו את הטיפ הוא הסתכל מסביב על הבית ושאל אם אני גרה פה ולא רציתי להתחיל לדבר איתו אבל התשובה הראשונה שיצאה לי היתה "הלואי" כי זה ישר כאילו התחבר לי לזה שאני רוצה לגור אצל גבירתי ולהיות משרתת שלה כל הזמן וישר אחרי שאמרתי את זה הרגשתי שזה משהו שהייתי צריכה להגיד בלב ולא להוציא וזה פשוט נפלט לי ונורא הצטערתי והוא חייך ואמר "רק עובדת פה?" ואני אמרתי "כן" ובאמת כבר הייתי חסרת סבלנות ורציתי רק שהוא ילך כי הרגשתי שהוא כאילו נכנס לפרטיות של גבירתי כשהוא עומד שם ככה ושואל שאלות והתחלתי ללכת לדלת כדי שהוא יבין את הרמז והוא הלך איתי וראיתי שהוא מסתכל על המגבת שאני מחזיקה ואז הוא אמר "בית יפה" ואמרתי לו "תודה" והלב שלי כבר ממש דפק מלחץ והוא הלך ונעלתי את הדלת והתנשפתי וקצת היזעתי והתחלתי לחשוב שאולי בכלל הוא יודע הכל ואולי הוא אפילו קורא את היומן שלי ברשת ומחבר את הכל וניסיתי להירגע וחזרתי לשטוף כלים ולנקות את המטבח כי אולי זה ישכיח את מה שהיה אבל זה המשיך לרוץ לי בראש ואמרתי לעצמי שאני חייבת לשכוח מזה כי עוד מעט גבירתי תתקשר ואני צריכה להיות רגועה ולחזור לעצמי ואחר כך היא תגיע ואני צריכה לשרת אותה ולא להיות מוטרדת מדברים כי זה פוגע בסופו של דבר בה.

אחר כך גבירתי התקשרה ואני כל הזמן ניסיתי להגיד לעצמי שהלב שלי דופק בגלל שאני מדברת איתה ולא בגלל מה שהיה עם השליח וניסיתי להישמע רגילה וגבירתי שאלה איך היה בשבת ומה עשיתי והתחלתי לספר לה ולא ידעתי אם לספר לה באותו רגע על כל מה שהיה עם אמא שלי כי זה בטלפון ואולי היא עסוקה ואין לה זמן לזה ושאלתי אותה אם היא עסוקה והיא אמרה שלא ושאני ארגיש חופשי לדבר וככה בסוף סיפרתי לה בטלפון את הכל והייתי במתח איך היא תגיב ומה דעתה והיא בסוף אמרה שהיא מאוד שמחה שלא שמרתי את הכעס בפנים ושאמרתי לאמא שלי איך אני רואה את הדברים והיא אמרה גם שהיא שמחה שעמדתי בפיתויים ושמרתי על עצמי ואמרתי לה תודה וסיפרתי לה שממש הרגשתי אותה אצלי בראש כאילו אומרת לי מה לעשות והיא צחקה קצת ואמרה "עוד מעט לא תצטרכי אותי בכלל" ואני אמרתי "אני תמיד צריכה אותך גבירתי אל תגידי את זה" ופתאום תפסתי את עצמי ונשכתי את השפתיים כי כאילו אמרתי לגבירתי מה לעשות והרגשתי שזה מין יום כזה שכל מיני דברים בורחים לי מהמחשבות ישר החוצה לדיבור ואני צריכה לשמור על עצמי יותר בקטע הזה אבל גבירתי לא כעסה אלא צחקה ואמרה "אני צוחקת משרתת שלי" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא לא שאלה על מה אני אומרת תודה אבל בעצם אמרתי תודה על זה שהיא לא כעסה שכאילו אמרתי לה מה לעשות.

אחר כך סידרתי שוב קצת את הבית ואז ישבתי בחדר לנוח ולחכות שגבירתי תחזור ואפילו שתיתי קפה אבל השתדלתי לעשות את זה מהר ושטפתי את הכוס וניקיתי הכל. כשגבירתי הגיעה נורא רציתי להרגיש בטוחה בידיים שלה ולהרגיש את הנוכחות שלה כי נורא התגעגעתי ואפילו שדיברנו בטלפון הייתי צריכה שהיא תחבק אותי והיא באמת חיבקה אותי חזק והכנתי לה קפה וישבתי איתה והיא אכלה גם מהכדורי שוקולד עם הקפה ורציתי נורא לספר לה שוב הכל כי ככה חשבתי שזה יהיה שאני אספר לה בערב ולא בטלפון בצהריים אבל זה היה טיפשי לספר שוב והיא אמרה לי שמחר היא לא תהיה במשרד אלא באיזה כנס ואולי היא תחזור מוקדם ואמרתי לה שאני אהיה מוכנה ואכין הכל והיא שאלה "מה תכיני?" ואמרתי לה שאני אכין את הבית ואני אכין לה אמבטיה וכל מה שהיא תבקש והיא ליטפה את השיער שלי ואמרה "יופי חמודה שלי" ונורא התרגשתי שהיא אמרה "שלי" ואמרתי לה "אני שלך גבירתי". היא גם אמרה שגם ביום שלישי היא תהיה בכנס הזה ושאולי אני לא אצליח להשיג אותה בטלפון אחרי השיעור נהיגה ואמרתי שזה בסדר כי הרגשתי לא נעים שאני מתקשרת אליה אחרי כל שיעור למרות שזה מה שהיא ביקשה וככה היא רוצה ואני צריכה להודות לה על זה.

בערב אחרי שגבירתי התקלחה סתם ישבנו בסלון וראינו טלויזיה והיה לי טוב ככה לשבת שוב בצורה רגועה כזאת ליד הרגליים של גבירתי ולהרגיש שזה המקום שהכי נוח לי והכי טבעי לי בעולם ואחר כך הכנתי לנו ארוחת ערב ושוב השתדלתי לא לאכול הרבה ולשמור גם בלי לרשום את האוכל ואני חושבת שהצלחתי ולא רציתי לשאול את גבירתי מתי אני ארשום שוב כי לא רציתי שהיא תחשוב שאני מבקשת את זה וגם ראיתי שזה טוב לי ככה למרות שזה קשה כי זה באמת להעמיד את עצמי במבחן קשה ולראות שאני מצליחה בו ושגבירתי יכולה להיות גאה בי.

קמתי בבוקר והלכתי להכין קפה ואמא שלי תפסה אותי במטבח והתחילה לדבר איתי ושאלה על השיעורי נהיגה וגם איך הולך לי בעבודה ואם אני מרוצה שם ואם קשה לי וכל השאלות הרגילות שהיא תמיד שואלת על זה. כבר חשבתי שהשיחה הזאת לא תיגמר אבל אז היה טלפון וזאת היתה חברה של אמא שלי והן דיברו ואני ברחתי לחדר ורציתי לשבת עם המחשב אבל כבר כל התוכניות התקלקלו כי סיימתי את הקפה במטבח ואני אוהבת ככה להירגע איתו בבוקר עם המחשב. סידרתי את החדר ואז אמא שלי נכנסה ואמרה שהחברה הזאת שלה באה עוד מעט והיא אמרה את זה כאילו היא מבקשת ממני אישור או משהו ואמרתי "אוקיי" כי לא ידעתי מה עוד אני יכולה להגיד על זה. אחר כך ישבתי קצת עם המחשב וקצת נסחפתי עם זה וקראתי דברים כי באמצע השבוע אין לי הרבה זמן ואז אמא שלי דפקה בדלת וסגרתי מהר את כל החלונות במחשב והיא נכנסה והחברה שלה עמדה מאחוריה ואמרה לי "היי" והתחילה לשאול מה שלומי ומה חדש ואז אמא שלי שאלה אם אני רוצה לבוא עם שתיהן לטייל ולא הייתי בטוחה כי דווקא מצא חן בעיני שאני אהיה לבד בבית אבל שתיהן התחילו לנסות לשכנע אותי ולהגיד שיש יום יפה ושאני צריכה לצאת ואמא שלי אמרה שאני עובדת קשה כל השבוע ולא יוצאת ולא היה לי כוח אפילו להתחיל להתווכח או שאמא שלי תמשיך לדבר על העבודה שלי והחברה שלה תתחיל לשאול על זה אז הסכמתי.

הסתובבנו קצת ליד הים ובאמת היה יום יפה ונעים ובעיקר נתתי לשתיהן לדבר אחת עם השניה ואני כל הזמן חשבתי על דברים שלי ורק עניתי בנימוס לשאלות של חברה של אמא שלי. אכלנו בחוץ שם והשתדלתי לא לאכול הרבה ואמא שלי בכלל לא שמה לב שאני לא רושמת את האוכל וככה זה היה גם אתמול ומצד אחד רציתי שהיא תשים לב כי זה יראה שהיא מתעניינת בי וזה מעליב ככה אבל מצד שני הרי אני לא יכולה להסביר לה למה אני לא רושמת ואולי עדיף ככה. בכל מקרה לא נהניתי מהמסעדה מרוב הרעש של האנשים וזבובים שהיו שם ונורא היה חסר לי השקט ולהיות לבד כמו שאני אוהבת והרגשתי שזה ממש ביזבוז זמן כי זה אפילו לא לבלות עם אמא שלי כמו שגבירתי פעם אמרה לי שאני צריכה לעשות כי ממילא לא היינו לבד ושתיהן דיברו שם בעיקר אחת עם השניה ואני סתם הרגשתי שגררו אותי לשם ושאני יכולה לעשות דברים יותר טובים בזמן הזה.

באמצע שחשבתי על זה פתאום אמא שלי כאילו העירה אותי כי בכלל לא שמתי לב שדיברו איתי והחברה שלה אמרה "שמעתי שהתחלת ללמוד נהיגה" והיא התחילה לשאול איך זה הולך לי וממש כאילו התלהבה מזה ואמרתי לה שהיו לי רק ארבעה שיעורים ואמא שלי סיפרה איך נהגתי "בגשם שוצף" והרגשתי כמו איזה ילדה קטנה והסתכלתי מסביב לראות אם אנשים רואים ושומעים את זה ורציתי להעלם משם ולהיות כבר בבית בשקט ואחר כך שתיהן המשיכו לדבר ואני התחלתי לחשוב איך גבירתי מתיחסת אלי אחרת לגמרי כמו אל אישה בוגרת שיש לה אחריות ושלא צריכה להתעסק בשטויות ולהתלהב משטויות ואני אוהבת את זה ומעדיפה את זה והתחלתי לחשוב כמה אני רוצה להיות עם גבירתי ולשרת אותה ונזכרתי איך ישבנו במרפסת ככה בשמש ושמתי לה לק והיא היתה מרוצה ממני ופתאום נורא התגעגעתי אליה וחשבתי מה יקרה אם היא תעבור שם ואם אני אהיה נבוכה מזה או לא ואיך אני לא אוכל לקרוא לה "גבירתי" כמו שאני רוצה וכמו שאני אוהבת ואחר כך אמא שלי שאלה אם אני רוצה קינוח ואמרתי שלא כי רציתי כבר באמת לחזור אבל אמא שלי לא הבינה את הרמז והיא ישבה ועוד שתתה קפה ואכלה עוגה וכל הזמן שאלה אותי אם אני בטוחה שאני לא רוצה ואמרה שזה נורא טעים וממש התאפקתי לא לצעוק עליה כי זה ממש לא מתחשב מצידה כשהיא יודעת שאני בדיאטה לאכול ככה מולי ועוד כל הזמן להציע לי ולספר לי כמה זה טעים ושאני מפסידה ולא רציתי להתחיל לריב איתה שם ליד כולם וליד החברה שלה ובשביל להרגיע את עצמי אמרתי לעצמי כל הזמן שאני מתאפקת בשביל גבירתי ושהיא היתה שמחה לראות שאני לא רבה עם אמא שלי ושאני בכלל גם עומדת בפיתוי הזה ושאני חזקה עם הדיאטה גם בלי לרשום וזה כאילו מבחן בשבילי למרות שאני בטוחה שאמא שלי לא עשתה את זה בשביל לבחון אותי אלא סתם כרגיל חשבה רק על עצמה ולא על אחרים ולא הרגישה שזה מפריע או פוגע כשהיא עושה את זה.

עד שהגענו הביתה כבר נירגעתי מזה ולא היה לי צורך פתאום להעלות את זה שוב ורק שמחתי שאני סוף סוף בבית ושאני יכולה להיות לבד ובשקט כמו שרציתי ושכבתי לנוח בחדר ואחר כך ישבתי לכתוב עוד במחשב ורציתי להתקשר לטלי ולהתעניין אבל פתאום לא היה לי כוח גם לזה והתפלאתי על עצמי אבל באמת היה חסר לי השקט וזה לא שאני לא רוצה שיהיה לה טוב ולא דואגת או סקרנית מה איתה אבל פשוט לא יכולתי לעשות את זה באותו רגע והמשכתי לא לעשות כלום וניסיתי גם להירגע ולא לחשוב על כלום. אחר כך התקלחתי מקלחת ארוכה וחמה וכל האמבטיה התמלאה באדים והרגשתי ממש כמו חדשה וכשיצאתי אמא שלי הציעה לי קפה והסכמתי כי חשבתי שאולי אני אשב ככה עם הקפה ועם המחשב כמו שרציתי בבוקר למרות שכבר הייתי עם המחשב די הרבה מאז וחשבתי גם שאולי אמא שלי בכל זאת הרגישה שהיא לא היתה בסדר והיא כאילו רוצה להגיד לי את זה בצורה הזאת כי לא נעים לה וקשה לה תמיד להודות בטעויות וזה משהו שאני מנסה לא לעשות כמוה ותמיד לא לפחד להגיד לגבירתי כשאני לא בסדר ולקחת אחריות ולדעת שאולי גבירתי תיכעס עלי. הלכתי לחדר להתלבש ואמא שלי הביאה לי את הקפה אבל היא שמה לי גם צלחת עוגיות ואז הבנתי שזה לא שלא נעים לה לבקש סליחה אלא היא בכלל לא מבינה שהיא היתה לא בסדר וזה כבר ממש עיצבן אותי ואמרתי לה שלא ביקשתי עוגיות והיא אמרה שלא אכלתי קינוח במסעדה אז היא חשבה שאני ארצה עם הקפה משהו מתוק ואמרתי לה שאני מנסה לשמור על עצמי ולא לאכול ושהיא כל הזמן דוחפת לי דברים והיא אמרה "תמיד הכל קשה איתך הכל את מפרשת הפוך" והיא יצאה מהחדר שלי והשאירה את העוגיות. בהתחלה כל הזמן עוד חשבתי איך אני רבה איתה ודמיינתי מה אני אומרת לה ומרוב עצבים באמת אכלתי כמה עוגיות אפילו בלי להרגיש את זה ועוד יותר שנאתי את עצמי על זה כי אני אפילו לא יכולה לעקוב אחרי זה והרגשתי שאני עכשיו מאבדת את כל מה שהישגתי בגלל מה שהיא עשתה ובגלל שהיא כזאת לא מתחשבת ואחר כך חשבתי איך אני מספרת על כל זה לגבירתי ופתאום הבנתי שהיא לא תאהב את זה ושהיא היתה רוצה שאני לא אתחיל שבוע ככה עם ריב עם אמא שלי והבנתי שאני חייבת לדבר עם אמא שלי ולהסביר לה הכל גם אם היא לא תבין שהיא טעתה כי ככה גבירתי היתה רוצה שאני אעשה ואני עושה בשביל גבירתי גם את הדברים הקשים ולמרות שגבירתי לא היתה שם ולא באמת אמרה לי את זה ידעתי שככה היא תגיד כי אני לפעמים כבר יכולה להרגיש את הנוכחות שלה בראש שלי גם בלי שהיא לידי ובסוף לקחתי נשימה והלכתי לאמא שלי ואמרתי לה הכל ואמרתי לה שאני מנסה לשמור על הדיאטה גם בלי לרשום ולהתרגל לאורח חיים כזה ושהיא צריכה להיות יותר רגישה ומתחשבת ולא לנפנף מולי בעוגה במסעדה ולא לדחוף לי עוגיות כל הזמן והיא כמו שחשבתי אמרה שהיא רק מנסה שיהיה לי טוב ושהיא לא עושה שום דבר בזדון ואני הסברתי לה והשתדלתי לא לריב אלא באמת להסביר ואמרתי לה שלעשות שיהיה לי טוב זה גם לעזור לי בזה ולא להקשות עלי וידעתי שיהיה קשה להראות לה שהיא טועה כי אני מכירה אותה כבר אבל אני מקווה שבכל זאת היא תחשוב על זה אחר כך ותבין ותשתנה קצת כי לפעמים היא ככה לא מודה בטעות אבל מבינה את זה בתוכה וזה מספיק לי ולפחות יכולתי להגיד לעצמי שעמדתי מולה ושאמרתי את מה שהיה לי ולא השארתי את זה ככה פתוח ועם ריב ואחר כך באמת הייתי יותר רגועה וזה עזר לי גם לישון מוקדם ולא להתעסק בזה כל הזמן בראש.

קמתי מוקדם והלכתי בשקט בבית והקשבתי לשקט והסתכלתי על השמש בחוץ וחשבתי כמה אני מעריצה את גבירתי וכמה אני אוהבת אותה ורוצה לתת לה את כל מה שאני יכולה ולפעמים אני מרגישה שאני לא עושה מספיק ושאני מאכזבת אותה ובאותו רגע רציתי להראות לה כמה אני שלה ושייכת לה ומוכנה לעשות הכל בשבילה. סידרתי את המיטה שלי ואז גבירתי התעוררה ואני רצתי למטבח להכין קפה. היא יצאה מהאמבטיה ואמרה לי בוקר טוב ושיש יום יפה ונשב במרפסת. וכשהיא עמדה שם לידי לא יכולתי להתאפק וממש נפלתי על הרצפה וחיבקתי את הרגליים שלה ונישקתי אותן חזק ואמרתי "גבירתי אני מבקשת סליחה על אתמול אני אוהבת אותך ורוצה להיות שלך" וגבירתי התישבה ונתנה לי להמשיך להיות עם הרגליים שלה ואמרה לי "את לא צריכה לבקש ממני סליחה. את צריכה לבקש מעצמך סליחה" ואני לא רציתי לעזוב אותה שם. היא אמרה לי שאני צריכה לשמור על עצמי ולא להעניש את עצמי ושאם אני רוצה להיות שלה אני צריכה קודם כל להרגיש כאילו אני חלק ממנה ושאם אני פוגעת בעצמי אני פוגעת בה והבטחתי לה לא לפגוע בעצמי אף פעם יותר ותמיד להרגיש מחוברת אליה ושייכת לה והיא התכופפה וליטפה לי את הראש ואמרה "לכי תשטפי את עצמך קצת ותביאי לנו את הקפה למרפסת" ואז היא חיכתה שאני אעזוב את הרגליים שלה ואקום ואני הלכתי מהר להתארגן ולהכין את הקפה כי גם ככה ביזבזתי כבר זמן.

היגשתי את הקפה למרפסת והבאתי גם עוגיות בצלחת וישבנו שם והיה די נעים אפילו שהיה קצת קר וגבירתי שתתה את הקפה ואני הסתכלתי עליה ואז היא חייכה אלי והרגשתי איך הלב שלי נמס ואיך כל הגוף שלי נהיה רגוע רק מלראות אותה מחייכת אלי ככה ונותנת לי הרגשה שהכל בסדר. היא אכלה מהעוגיות ואמרה גם לי לאכול ולא להתבייש ואני חשבתי על זה שאני כבר רגילה לרשום כל מה שאני אוכלת ופתאום זה חסר לי ולקחתי עוגיה והיד שלי קצת רעדה בגלל זה כי כאילו אני אוכלת בלי רשות למרות שגבירתי אמרה לי לאכול. אכלתי את העוגיה וזה היה אפילו מוזר בפה להרגיש את הטעם שלה ולדעת שאני לא רושמת את זה ושאני צריכה עוד יותר להיזהר עם העוגיות ופתאום זה נראה לי ממש כאילו המורה לנהיגה יגיד לי עכשיו לנהוג שיעור שלם עם עיניים עצומות. גבירתי שאלה על מה אני חושבת אבל היא לא אמרה את זה בכעס כמו פעם שהייתי שוקעת לחלומות אלא היה לה קול רך כזה ואמרתי לה את מה שחשבתי על לנהוג בעיניים עצומות ועל הדיאטה והיא בהתחלה צחקה מזה ואז היא אמרה לי "אבל את יודעת למה אמרתי לך לא לרשום ולא להישקל" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא חייכה ואמרה "את תהיי בסדר" וליטפה לי קצת את היד ואני אמרתי "גבירתי אני רוצה לעשות הכל בשבילך" והיא חייכה ואמרה "תשתי את הקפה" ואני שתיתי די מהר כי הרגשתי שהיא כאילו מחכה שאני אסיים בשביל להגיד לי לעשות משהו. כשסיימתי את הקפה גבירתי הדליקה סיגריה ואמרה לי "אני רוצה שתשימי לי לק" ואני קצת הייתי מופתעת פתאום ושאלתי "פה?" כי היינו במרפסת וגבירתי אמרה "את מתביישת?" ואני אמרתי "לא גבירתי מה פתאום" והיה חשוב לי שהיא תדע שאני לא מתביישת ושאני באמת מוכנה לעשות הכל מתי שהיא תגיד לי ואיפה שהיא תגיד לי והלכתי להביא את הלק והכל. בהתחלה היא ישבה ושמה את הרגל על כיסא ואמרה לי לשבת על כיסא אבל היה לי קשה ככה להתכופף עם הגב והרגשתי שזה עושה את הידיים שלי רועדות וביקשתי ממנה אם אני יכולה לשבת על הרצפה והיא הסכימה וישבתי על הרצפה ושמתי לה לק והיא עישנה והסתכלתי עליה לפעמים לראות אם היא מסתכלת הצידה או שהיא רוצה להיכנס אבל היא לא נראתה שאיכפת לה ואמרתי לעצמי שגם לי לא צריך להיות איכפת ולאט לאט שכחתי בכלל שאנחנו במרפסת וזה היה רק אני וגבירתי ככה כאילו אין כלום מסביב והתרכזתי רק בלשים לה את הלק הכי טוב שאני יכולה ולאהוב אותה ואת הרגליים שלה.

כשסיימתי גבירתי הסתכלה איך יצא ואמרה לי לקום ואני ישבתי על הכיסא והיא שמה את היד על השולחן ואני שמתי לה לק בידיים והיא הסתכלה והייתי במתח לדעת מה דעתה על זה והיא חייכה ונשפה על זה קצת ואני כבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי "את מרוצה גבירתי?" והיא הסתכלה עלי וחייכה ואמרה "אני מרוצה ממך משרתת" והלב שלי כאילו נפתח מרוב שמחה. אחר כך גבירתי נכנסה פנימה וגם אני נכנסתי ואספתי את כל הדברים והחזרתי למקום גם את הכוסות והצלחת של העוגיות והתחלתי לשטוף את הכלים וגבירתי באה ושאלה "מה עם עוד כדורי שוקולד?" ואני אמרתי "להכין גבירתי?" והיא אמרה "תשאירי אותי כל השבת בלי כדורי שוקולד?" ואני אמרתי "לא גבירתי אני אכין לך" ואז נזכרתי שאין בבית את הדברים שצריך ואמרתי לה שאני צריכה לקנות דברים והיא אמרה "תסיימי פה ותבחרי לי בגדים ונצא" ואני שטפתי כלים הכי מהר שיכולתי וניקיתי מהר את הכיור ואז הלכתי לבחור בגדים לגבירתי וראיתי פתאום שלא סידרתי לה את המיטה וקודם כל סידרתי מהר ואז בחרתי בגדים בשבילה והיא נכנסה לחדר והסתכלה וקיויתי שהיא לא תיכעס מזה שלא סידרתי את המיטה קודם אבל היא לא אמרה על זה כלום. עזרתי לה קצת להתלבש ואז היא אמרה לי להתלבש גם ואני רצתי לחדר להתלבש מהר וירדנו למטה. היא ליוותה אותי קצת ואז היא אמרה לי שהיא נפגשת עם חברה ושאני אקנה מה שצריך ואכין את הכל ואני אמרתי "כן גבירתי" והתרגשתי שאני אומרת את זה ככה ברחוב. קניתי את כל מה שצריך וחזרתי לבית של גבירתי מהר והכנתי את הכדורי שוקולד ואז ניקיתי הכל וסידרתי שוב את הבית וגם את המרפסת ולא ידעתי מתי גבירתי תחזור כי היא לא אמרה לי אבל החלטתי לחכות לה ולא משנה עד מתי זה יהיה ואם אני אצטרך להגיד לאמא שלי שאני לא באה לארוחה אז אני אתקשר ואגיד לה.

חיכיתי בחדר ואחר כך הלכתי בבית של גבירתי שוב לחפש מה לסדר והסתכלתי על השעון ולא רציתי לחשוב איפה גבירתי ומה היא עושה ורק ניסיתי להתרכז בהרגשה הזאת שאני יושבת ומחכה כי זה התפקיד שלי וככה אני רוצה להיות. כשגבירתי חזרה היא נורא התפלאה לראות אותי מחכה ככה ואמרה "את עוד פה?" ואני הרגשתי פתאום לא נעים כאילו נכנסתי לבית שלה בלי רשות ואמרתי רק "כן גבירתי" והיא הסתכלה על השעון ואמרה לי "את לא צריכה ללכת לארוחת צהריים?" ואני אמרתי "חיכיתי לך גבירתי" והיא הסתכלה מסביב ואמרה לי "סיימת הכל את צריכה ללכת" והיא אמרה את זה בצורה מאוד חד משמעית ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והלכתי לקחת את התיק שלי וכשכמעט הלכתי גבירתי תפסה אותי והסתכלה עלי קרוב ואמרה "אל תבקשי סליחה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ליטפה את השיער שלי ושאלה "הכנת לי כדורי שוקולד?" ואני פתאום הרגשתי שאני מחייכת מבפנים ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "יופי חמודה את משוחררת שתהיה לך שבת נעימה" ואני אמרתי "גם לך גבירתי אני אוהבת אותך" והיא ליטפה שוב את השיער שלי והלכתי. בדרך התקשרתי לאמא שלי והיא שאלה אם הכל בסדר ושהיא קצת דאגה שאני מתעכבת ככה ואמרתי לה שלא ידעתי שזה יהיה ככה והרגשתי שבאמת אולי הייתי צריכה להתקשר בזמן שישבתי וחיכיתי אבל לא ידעתי מראש כמה אני אחכה וקבעתי עם אמא שלי כבר אצל סבתא שלי כי לא היה זמן.

אכלנו אצל סבתא שלי וחשבתי שכולם ירגישו שאני לא רושמת בדף של הדיאטה מה אני אוכלת וישאלו אבל אף אחד לא שם לב וכולם התנהגו כרגיל ורק לי זה היה מוזר ואפילו קצת קשה ופחדתי מכל דבר שאני אוכלת כאילו אני מתבלבלת בספירה וידעתי גם שאין טעם שאני אזכור הכל כי ממילא אסור לי לרשום גם אחר כך בבית וניסיתי פשוט לשכוח מזה מצד אחד אבל מצד שני להיזהר ולא לאכול יותר מדי ושוב הרגשתי כאילו אני צריכה לנהוג בעיניים עצומות וזה היה נורא קשה ורק ליתר ביטחון בסוף בכלל לא אכלתי מתוקים עם הקפה למרות שסבתא שלי תמיד שמה על השולחן המון דברים וזה נורא מגרה וקשה להתאפק כשהכל ככה מול העיניים.

כשחזרתי הביתה ישבתי קצת עם המחשב ואחר כך טלי התקשרה ודיברנו קצת והיא אמרה שהיא יוצאת שוב עם הבחורה ההיא ושהיא נורא מתרגשת וגם אני התרגשתי בשבילה אבל ניסיתי להרגיע אותה ואז היא אמרה שלא נעים לה שגם לדנה יש חבר וגם היא יוצאת עם מישהי ואני ככה לבד ואני אמרתי לה שאני לא צריכה לצאת ושלא תרגיש לא נעים ואנחנו תמיד נישאר חברות והיא שתקה קצת ואז אמרתי לה "אז מה אמרת שלדנה יש חבר ולך יש חברה?" והיא צחקה קצת במבוכה ואמרה "לא חברה זה עוד לא ממש" ואני צחקתי ואמרתי לה שהיא חמודה ושלא תפחד ושתחשוב על זה שבעצם זה מה שהיא רצתה תמיד והיא אמרה לי תודה. נכנסתי לאמבטיה עם חיוך כזה מכל השיחה הזאת כי באמת הרגשתי טוב בשביל טלי ובכלל לא הרגשתי כמו שהיא אמרה שאני נשארתי לבד כי אני מרגישה שיש לי באמת משהו שתמיד רציתי וטוב לי להיות כל השבוע המשרתת של גבירתי וגם ביום שישי לשבת ככה רגועה אחרי האמבטיה ולחשוב על זה שאני מאושרת ולא צריכה יותר כלום בחיים.

היה קר בבוקר וניסיתי להתחמם עם הקפה ועם בגדים חמים וניסיתי להירגע כי ידעתי שכל היום יש לי דברים שאני מתרגשת מהם כמו השיעור נהיגה בבוקר ואחר כך להיות עם גבירתי ואולי לפנק אותה באמבטיה או עם מסג' ואחר כך אני גם ישנה אצלה שזה תמיד מרגש אותי מחדש. סידרתי את החדר ואחר כך סידרתי את התיק שלי והתלבשתי וידעתי שיהיה קר אבל גם ידעתי שבשיעור נהיגה אני אתרגש ויהיה לי חם ומסורבל עם בגדים עבים ולא ידעתי איך להתלבש ובסוף לקחתי את המעיל ביד ולא לבשתי אותו. המורה אסף אותי והתחלנו את השיעור ושמחתי שלפחות אין גשם וכבר הרגשתי קצת יותר בטוחה כשאני נוהגת ושמחתי שזה ככה ואמרתי לעצמי שאני חייבת להשתפר בזה עוד אם אני רוצה להסיע את גבירתי כי בעיקר בשביל זה אני לומדת נהיגה ולפעמים אין לי סבלנות למרות שאני יודעת שזה עוד יקח זמן וגם גבירתי בטח לא תסמוך עלי מהתחלה כשיהיה לי רשיון אז זה יקח עוד יותר זמן עד שבאמת אני אוכל להסיע אותה למקומות. חשבתי שהמורה שוב ישאל אותי אם אני רוצה לנסוע לעבודה אבל הוא לא שאל ואני גם לא ידעתי אם לבקש למרות שזה היה חוסך לי זמן ובסוף רק ביקשתי לסיים את השיעור בתחנת אוטובוס שיהיה לי נוח להגיע וכמעט שכחתי את המעיל במכונית שלו ומזל שהוא הזכיר לי כי מרוב התרגשות אני לפעמים שוכחת ככה דברים ומתבלבלת.

הגעתי לבית של גבירתי וכל הזמן היתה לי הרגשה שכבר מאוחר מדי ושאני מאחרת למרות שגבירתי יודעת שיש לי שיעור אבל היה נדמה לי שעבר המון זמן ועוד עם האוטובוס והכל. התחלתי ישר לסדר את הבית של גבירתי ולשטוף כלים וגם טיטאתי ואז התחלתי לחשוב מה אני אבשל וסידרתי גם את המקרר בינתיים והכנתי קציצות ברוטב ואורז עם עשבי תיבול ומרק ואחר כך שטפתי כלים וניקיתי את המטבח וקצת פתחתי חלונות בשביל לאוורר את הבית למרות שהיה לי קר וככה ישבתי לאכול וראיתי שכבר באמת מאוחר יחסית ואני יודעת שגבירתי לא אוהבת שאני לא אוכלת בזמן והחלטתי להיות אמיצה ולהגיד לה שאכלתי מאוחר אפילו אם היא לא תשאל וכמה שחשבתי על זה יותר הבנתי שזה הדבר הנכון לעשות ושגם אם היא תיכעס אני באמת רוצה להגיד לה את זה ולא רק מרגישה שאני צריכה. אחר כך נחתי קצת אבל לא הייתי רגועה וקמתי כל הזמן לבדוק שהבית מסודר ושלא שכחתי לנקות שם דבר אפילו שרק אתמול ניקיתי וסגרתי את החלונות כי כבר באמת נהיה קר ואחר כך אפילו התחיל קצת גשם.

כששמעתי את גבירתי מגיעה נזכרתי ישר במה שאני רוצה לספר לה ופתאום הלב שלי דפק חזק למרות שכבר ניסיתי להרגיע את עצמי קודם ולהגיד לעצמי שאני רוצה לעשות את זה ושזה הדבר הנכון ושלא איכפת לי אם היא תיכעס עלי אבל כשזה היה ככה קרוב ועמד לקרות כבר לא יכולתי לא להתרגש. גבירתי נכנסה ואני ירדתי על הברכיים והיא אמרה שיש ריח של בישולים ואמרתי לה שבישלתי ואז כבר באותה נשימה אמרתי לה "גבירתי היום אכלתי מאוחר אני מבקשת סליחה" והיא בהתחלה שאלה מה אמרתי ושאני אחזור על זה ואני אמרתי לה והקול שלי רעד והיא שאלה מתי אכלתי ואמרתי לה בדיוק את השעה והיא שאלה אם רשמתי בפתק ואמרתי לה שכן והיא שאלה למה אכלתי מאוחר ואמרתי לה שרציתי קודם לסיים לבשל והיא שאלה "את רוצה שאני אעניש אותך על זה?" ואני לא ידעתי מה להגיד כי אני לא יכולה להחליט בשבילה אבל הייתי מוכנה גם שהיא תעניש אותי ואמרתי לה "אני מבקשת סליחה" והיא הלכה למטבח והסתכלה על מה שבישלתי ואז היא עמדה שם והסתכלה עלי ולא אמרה כלום והלב שלי דפק ואמרתי שוב "סליחה גבירתי" והיא שאלה אם היה לי שיעור נהיגה ואמרתי לה שכן והיא התחילה להכין לעצמה קפה ושאלה אותי איך היה בשיעור נהיגה ואני קמתי ללכת להכין לה את הקפה והיא פתאום אמרה נורא חזק "לא אמרתי לך לקום תישארי לשבת שם" ואני ממש נפלתי על הרצפה וחזרתי להיות על הברכיים וראיתי איך היא מכינה לעצמה קפה ואז היא שאלה שוב איך היה בשיעור נהיגה ואמרתי לה שהיה טוב והיא התישבה ליד השולחן במטבח עם הקפה ועם סיגריה והסתכלה עלי ואני קצת התביישתי להסתכל עליה והורדתי את הראש והיא שאלה הפעם בשקט "אז איזה עונש את רוצה?" ואני לא ידעתי מה להגיד והדבר היחיד שחשבתי שהיא תגיד לי זה שאני אלך לחדר שלי ושאני לא אשרת אותה היום כמו שהיא התחילה להכין לעצמה קפה ולא לבקש את זה ממני והיא ראתה שאני שותקת ואז היא אמרה "טוב תישארי שם עד שתחליטי". אחרי כמה שניות היא שאלה שוב איך היה בשיעור ואיפה נהגתי ואם היה משהו מיוחד ואם נהגתי לבית שלה ואני עניתי לה על הכל ולא זזתי מהמקום ואז היא קמה ושאלה אם החלונות סגורים כי ירד גשם ואמרתי לה שכן והיא הלכה בכל הבית לבדוק ואמרה לי שוב לא לזוז ואז היא ישבה בסלון והדליקה טלויזיה וראתה קצת והורידה נעליים ושמה אותם בצד ואחר כך היא קמה ולקחה מהמטבח את המאפרה והסיגריות וחזרה לסלון ובכל הדברים האלה הרגשתי שזה לא בסדר כי אני צריכה לעשות את זה גם עם החלונות וגם להוריד את הנעליים של גבירתי ולפנק אותה וגם להביא לה את הסיגריות והיא לא צריכה לעשות את זה אחרי יום עבודה.

כל דקה שעברה הרגשתי יותר רע כי זה סתם זמן שאני מבזבזת וניסיתי לחשוב על עונש ולא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מזה שאני אהיה בחדר ולא אשרת את גבירתי וזה היה לי נורא עצוב אחרי כל מה שתיכננתי וחשבתי על זה שבימי חמישי אני מפנקת אותה וככה הרגשתי שעובר הערב ואמרתי לעצמי שידעתי מראש שגבירתי אולי תיכעס אבל פחדתי להגיד לה שאני אלך לחדר ואז היא קמה ועברה לידי ושאלה "חשבת על משהו?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "טוב" והיא נכנסה לאמבטיה. שמעתי אותה מתקלחת וזה ממש כאב לי כאב פיזי בלב ובבטן ולא זזתי מהמקום והרגשתי איך אני עוד מעט מתחילה לבכות ואז גבירתי יצאה מהאמבטיה והלכה להתלבש ושוב הלב שלי דפק כשהיא עברה לידי ואז היא אמרה לי "קומי" ואני קמתי והיא אמרה לי "לכי תביאי את הדף של הדיאטה שלך" ואני רצתי להביא אותו מהתיק וכבר כאבו לי הרגליים אבל רצתי מהר ונזכרתי שזה היום של השקילה וחשבתי שאולי גבירתי סלחה לי כבר והכל יחזור להיות רגיל ושהעונש שלי היה שעד עכשיו לא שירתתי אותה והיא הסתכלה על הדף ואז עלי ואמרה לי "תתפשטי" ואני התפשטתי מהר וחיכיתי שהיא תגיד לי להביא את המשקל והיא המשיכה להסתכל על הדף ולקרוא אותו ממש ואז היא ראתה שאני עומדת והסתכלה עלי רגע ואמרה "הכל הכל. תורידי הכל" והיא המשיכה להסתכל על הדף ואני הורדתי גם את החזיה והתחתונים ועמדתי ערומה לגמרי ואז היא הסתכלה עלי שוב ממש לאט ככה על כל הגוף ואז היא קיפלה את הדף ואמרה לי "זה נשאר אצלי" והיא המשיכה להסתכל עלי ואז היא אמרה "את לא רושמת את מה שאת אוכלת עד שאני אומרת לך. גם בבית את לא לוקחת דף חדש ורושמת" ואני שתקתי והיא שאלה "את מבינה אותי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וניסיתי לא לחשוב על זה למרות שהתחלתי ממש לדאוג איך אני אסתדר והיא אמרה "את לא רושמת כלום ולא נשקלת עד שאני אומרת לך" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא הסתכלה עלי שוב לאט ככה מלמעלה למטה על כל הגוף והסמקתי לא בגלל שאני ערומה אלא בגלל שהרגשתי נורא שמנה איך שהיא הסתכלה עלי ואז היא אמרה לי "תתלבשי חזרה" ואני התחלתי להתלבש וחשבתי איך אני אסתדר בלי לרשום מה אני אוכלת וגבירתי אפילו לא אמרה לי עד מתי זה והרגשתי כאילו היא מפסיקה לי את הדיאטה וזה ממש הפחיד אותי אחרי שהצלחתי להרזות כל כך. בזמן שהתלבשתי גבירתי קראה שוב בדף של הדיאטה ואז היא שוב קיפלה אותו והלכה לחדר שלה ושמה אותו שם וחזרה ואני כבר הייתי לבושה והיא באה אלי ואמרה לי לרדת על הברכיים ואני ירדתי וחשבתי שעכשיו שוב היא תשאיר אותי ככה ולא תיתן לי לזוז למרות שהיא כבר כאילו נתנה לי עונש והיא התקרבה וליטפה את הראש שלי ואת השיער שלי ואת הפנים שלי ושמה את היד על הפה שלי ואני נישקתי לה את היד והיא השאירה אותה שם שאני אמשיך לנשק כמה שניות ואז היא הלכה ואמרה לי "בואי".

ישבנו בסלון וראינו טלויזיה וגבירתי שמה את הרגליים על הברכיים שלי ועל הבטן ואני עשיתי לה מסג' ברגליים והיא מדי פעם לחצה ככה עם הרגליים על הבטן שלי ואחרי כמה דקות התכופפתי ונישקתי את הרגליים שלה והיא שאלה אותי "את רעבה?" ואני הרמתי את הראש ואמרתי "לא גבירתי" והיא ביקשה שאני אביא לה יין וכדורי שוקולד והבאתי לה כוסית יין וכדורי שוקולד בצלחת והיא שתתה ואכלה ואני המשכתי לעשות לה מסג' ואז היא הרימה את הסנטר שלי אם הרגל שלה ואני הסתכלתי עליה והיא התכופפה אלי ואמרה לי "תפתחי את הפה" ושמה לי כדור שוקולד בפה ואני אכלתי וישר חשבתי על הדף שאני צריכה לרשום את זה אבל אסור לי וגבירתי חייכה ואמרה "ממש טעימים הכדורים שלך" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא נשענה חזרה והמשכתי לעשות לה מסג' וככה היא נתנה לי עוד שלושה כדורים כל כמה דקות והרגשתי איך כל הדיאטה שלי מתפרקת ואני מאבדת את הסדר ואחר כך גבירתי גם ביקשה שאני אביא לה עוד יין וכשהייתי במטבח היא אמרה לי למזוג גם לי ושתינו יין ביחד והיא אפילו חייכה וזה ממש הרגיע לי את הלב בשניה לראות אותה מחייכת אלי ואחר כך היא גם התכופפה וליטפה לי את הראש והרגשתי בכל הגוף איך אני יותר רגועה רק בגלל שגבירתי כאילו סלחה לי כבר למרות שידעתי שאני עדיין בעונש ואחר כך גבירתי עישנה וכשהיא סיימה היא אמרה לי שהיא הולכת לישון ושאני אסדר הכל ואז אני משוחררת.

סידרתי הכל ושטפתי את הכלים ואמרתי לעצמי שאני צריכה להכין עוד כדורי שוקולד כי הם נגמרו וניקיתי את השולחן בסלון וטיטאתי ואז בדקתי גם שהאמבטיה מסודרת והלכתי לחדר שלי ולפני שנרדמתי חשבתי שוב על הכל ועל זה שהגיע לי עונש ושאני אצטרך להסתדר עכשיו בלי לרשום את מה שאני אוכלת ובלי להישקל ואולי זה גם מבחן טוב כזה אם אני יכולה באמת לשמור על אורח חיים של לאכול בזהירות ולא להשתגע ולשמור על המשקל גם ככה אבל הרגשתי שזה מוקדם מדי בשבילי לעשות את זה וגם בגלל שזה בעצם עונש מגבירתי ולא שהיא אמרה שהדיאטה שלי נגמרה הרגשתי ממש רע ונזכרתי איך היא גם לא נתנה לי לשרת אותה כשהיא הגיעה והרגשתי ממש רע עם זה ושכמעט כל הערב התבזבז למרות שבסוף גבירתי סלחה לי והיה יותר רגוע והבטחתי לעצמי להשתפר ולא לעשות יותר טעויות כאלה.