קמתי מוקדם וישבתי קצת עם המחשב ואז נזכרתי ששוב לא התקלחתי אתמול ולא רציתי ששוב אני ארגיש לא נוח עם גבירתי והיא תיכעס עלי אז נכנסתי מהר להתקלח ואחר כך כבר לא היה לי זמן והתארגנתי מהר ויצאתי לשיעור נהיגה. בדרך חשבתי מה אני אבשל לגבירתי ובגלל זה גם לא הייתי הכי מרוכזת בנהיגה והמורה גם העיר לי על זה כל הזמן כי עשיתי טעויות טיפשיות ורציתי שהשיעור כבר יגמר והמורה אפילו שאל אם משהו מטריד אותי ואמרתי לא שלא כי לא רציתי להתחיל לספר הכל והוא אמר לי לנסות להירגע ואני ניסיתי באמת לא לחשוב יותר על הבישול ולהתרכז בנהיגה ולהגיד לעצמי שגם עכשיו אני משרתת את גבירתי כי אני לומדת נהיגה בשבילה וזה חשוב שאני אדע לנהוג טוב. אחר כך באמת זה קצת השתפר והצלחתי לנהוג ואפילו היה לי אומץ להגיד למורה שאני רוצה לנסוע לעבודה והוא הסכים וגם זה הרגיע אותי כי ידעתי שאני אגיע לבית של גבירתי מוקדם ולא אבזבז עוד זמן על האוטובוס.
כשהגעתי לבית של גבירתי סידרתי אותו וניקיתי קצת ואז שוב ניסיתי לחשוב מה לבשל כי לא הצלחתי להחליט קודם ובסוף החלטתי וירדתי לקנות את מה שצריך וחזרתי מהר והתחלתי לבשל ורציתי לסיים מוקדם כדי להספיק גם לאכול ולנקות הכל ואז באמצע גבירתי התקשרה ושאלה מה אני עושה והרגשתי לא נעים שעדיין לא אכלתי ופחדתי שהיא תשאל ושוב היא תיכעס עלי למרות שעוד לא היה מאוחר. אמרתי לה שאני מבשלת ושאני יאכל אחר כך אפילו בלי שהיא שאלה על זה והיא אמרה "יופי חמודה" ואז היא אמרה "אני רוצה שתכיני גם כיבוד לערב כי באים אורחים" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכבר התחלתי להתרגש מזה כי מזמן לא אירחתי ככה אצל גבירתי והיא אמרה לי לקנות מה שצריך ולהכין מה שאני חושבת שיהיה טוב ושהיא סומכת עלי וזה היה קצת מפחיד שהיא לא נותנת לי הוראות מדויקות אבל זה גם הראה לי שהיא סומכת עלי כבר ולא מתיחסת אלי כמו לילדה שהכל צריך להגיד לה אלא באמת כמו למשרתת שיודעת את העבודה שלה ואפשר רק להגיד לה באופן כללי מה צריך. סיימתי מהר את הבישול וירדתי לקנות כיבוד וגם עוד דברים בשביל להכין ברוסקטה שמזמן לא הכנתי וחשבתי גם להכין עוד כדורי שוקולד אבל זה נראה לי כבר לא טוב שאני אכין שלוש פעמים רצוף אותו דבר והחלטתי שאני אכין במקום זה עוגת גבינה וזה יהיה גם יותר מרשים ומכובד בשביל האורחים. קניתי הכל וחזרתי מהר לבית של גבירתי וסידרתי את הבישולים של קודם ושטפתי כלים ואז התחלתי להכין את העוגה ואחר כך תיכננתי גם מה אני אגיש ואיך ואפילו באיזה כלים והכנתי כבר את הכלים במטבח בצד אבל בצורה מסודרת שזה לא יראה לגבירתי שהמטבח מבולגן כשהיא באה. אחר כך כבר ראיתי שבאמת מאוחר וישבתי לאכול מהר ואז עברתי שוב על כל הבית וסידרתי אותו וטיטאתי ואמרתי לעצמי שזה לא בסדר שאני מרגישה שבגלל שיש אורחים אני מנקה יותר טוב כי אני צריכה לנקות ולסדר הכי טוב שאני יכולה גם בשביל גבירתי אם אין לה אורחים כי אני המשרתת שלה ומגיע לה שאני אעשה דברים הכי טוב ואמרתי לעצמי שבעצם גם אם אני מאחרת ומגישה לאורחים של גבירתי אני בעצם משרתת שלה ומשרתת אותה ולא אותם וחשוב שהבית יהיה מרשים ומכובד כמו שגבירתי מצפה וכמו שאני יודעת שהיא דורשת כי זה האופי שלה והסגנון שלה שאני כל כך מעריצה.
כשגבירתי באה היא שאלה מה הכנתי ומה עשיתי היום וסיפרתי לה הכל גם על הבישול וגם על הכיבוד שהכנתי והעוגה ושאלתי אם זה בסדר והיא אמרה "אני סומכת עליך שהכל יהיה מושלם" והמילה הזאת קצת הפחידה אותי אבל אמרתי "כן גבירתי" והיא חייכה וליטפה לי את הראש ובדקה את מה שבישלתי ואת העוגה במקרר ואמרה שזה נראה נפלא ושאלתי אם היא רוצה שאני אכין לה אוכל או קפה ועוגה והיא אמרה שהיא תשתה קפה עם מה שנשאר מהכדורי שוקולד והכנתי לה וישבנו יחד ואז היא גם רצתה לשמוע על השיעור נהיגה שלי ולא היה לי נעים כי הרגשתי שהוא לא היה מוצלח ואמרתי לה את האמת והיא אמרה שאני רק בהתחלה וזה קורה ואני לא צריכה להתרגש ואמרתי לה תודה שהיא כזאת מבינה וסבלנית כי אני לא כל כך סבלנית בעניין הזה כלפי עצמי כי אני כבר רוצה לנהוג טוב וזה יקדם אותי בעיקר בתור משרתת. אחר כך גבירתי אמרה שהיא הולכת להתקלח וידעתי שאין זמן שאני אעשה לה אמבטיה מפנקת ובינתיים שטפתי את הכוס והצלחת שלה והכנתי בסלון קצת נרות וסידרתי קצת את הפרחים באגרטל ובדקתי שאין אבק בשום פינה ואז גבירתי יצאה ושאלה אותי "התקלחת?" ואני אמרתי לה שהתקלחתי בבוקר והיא הלכה לחדר שלה להתלבש ואז חשבתי שאולי היא רוצה שאני אתקלח ואהיה נקיה ומסודרת לאורחים וחיכיתי שהיא תצא מהחדר ואז שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אתקלח לאורחים והיא אמרה שזה תלוי איך אני מרגישה ושאלתי אותה אם היא רוצה לבדוק והיא אמרה שלא ושהיא סומכת עלי ולא ידעתי מה לעשות והסתכלתי על השעון וגם לא ידעתי מתי באים האורחים והלכתי לסדר את האמבטיה ולבדוק את עצמי במראה ובסוף החלטתי שאין זמן ושאני רק אסתדר קצת וקיויתי שגבירתי לא תתאכזב ממני אבל היא לא אמרה כלום והיא רק ביקשה שאני אשים לה לק וישבנו בחדר שלה ושמתי לה לק והשתדלתי לעשות את זה מהר כי הרגשתי שהאורחים יבואו ושאין זמן למרות שגבירתי לא אמרה לי מתי הם באים. כשסיימתי גם נתתי לגבירתי נשיקה על כל רגל והיא חייכה ואמרה לי לקום ואז היא שאלה אותי "את רוצה להישקל?" ופתאום נורא התרגשתי כי היא כאילו סלחה לי ומחזירה לי את הדיאטה ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה לי להביא את המשקל ואני הבאתי והתפשטתי ונשקלתי וגבירתי שאלה כמה ואני חישבתי וראיתי שהמשקל שלי לא השתנה ולא נשקלתי שבועיים אז נורא התאכזבתי ואמרתי לגבירתי את זה ורציתי שהיא כבר תרשה לי לרשום ולחזור לדיאטה המסודרת וגבירתי שאלה למה אני מאוכזבת ואמרתי לה שבגלל שלא הצלחתי לרדת במשקל כל השבועיים האלה וגבירתי אמרה "כן ירדת במשקל" ואני לא רציתי להתווכח אבל ככה הראה המשקל ואמרתי לה את זה והיא אמרה "תחשבי על זה. לא רשמת שבוע" ואז היא הסתכלה עלי ואמרה "לפני שהתחלת דיאטה אם היית אוכלת שבוע בלי לשמור היית עולה במשקל?" ואני נזכרתי בתקופה ההיא וכמה שנאתי את זה ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי "עכשיו לא רשמת ובכל זאת לא עלית" והיא הסתכלה עלי קרוב ואמרה לי "זה ממש כאילו ירדת במשקל" ואני שתקתי והרגשתי מבולבלת מכל זה והיא אמרה "את מבינה? עשית את זה לבד מתוך עצמך" ואז אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "תתבלשי" ואני התלבשתי ואז היא אמרה לי ללכת לרשום את זה וכשחזרתי מהחדר שלי היא אמרה "עכשיו הבחירה שלך אם להמשיך לרשום או לא" ואני שאלתי אם היא מרשה לי לרשום והיא אמרה "אני מרשה לך אבל הבחירה שלך. תחשבי על זה ותגידי לי מחר" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והרגשתי פתאום כמה היא תומכת בי וסובלת את כל ההרגשות הרעות שלי ואמרתי לה שוב תודה וירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה והיא ליטפה לי את הראש ואז היא אמרה "קומי תסתדרי עוד מעט הם באים" ואני כאילו בבת אחת עזבתי הכל וניסיתי לשכוח מכל העניין של הדיאטה ופשוט להיות משרתת כמו שתיכננתי וחשבתי על זה כל היום והלכתי למטבח להכין את הכיבוד ואחרי כמה דקות החברים של גבירתי הגיעו ואני פתחתי להם את הדלת והזמנתי אותם לסלון והתחלתי להגיש את הכיבוד ושאלתי אם הם רוצים קפה והיה נדמה לי שהם מסתכלים על גבירתי בשביל להחליט ובסוף הם אמרו "אחר כך" והלכתי למטבח להכניס את הברוסקטה לתנור והמשכתי להגיש שתיה קרה וחטיפים ופיצוחים בינתיים.
הם ראו משחק כדורסל ושמעתי לפי הצעקות שלהם שהיה ממש גרוע והחבר ההוא של גבירתי שתמיד מדבר איתי אפילו אמר לי באמצע "איפה המזל שאת תמיד מביאה?" והרגשתי קצת לא נעים אפילו שידעתי שהוא צחק איתי. לא הסתכלתי על המשחק בכלל למרות הצעקות והכל כי התרכזתי בלארח יפה ולהגיש ולפנות דברים כל הזמן ובמחצית הכנתי לכולם קפה והיגשתי גם את העוגה שהכנתי והייתי במתח לדעת אם היא יצאה טעימה אבל לא שאלתי ולא חיכיתי שיגידו לי ורק ניסיתי להקשיב מה הם אומרים עליה ושמעתי שהם אהבו אותה. אחר כך המשיך המשחק ואני המשכתי לפנות ולהגיש ולמזוג שתיה והשתדלתי נורא לא להסתיר את הטלויזיה כי הם היו ממש מרותקים ושמחתי שאני יכולה לארח ככה ולשרת את גבירתי ולפנות אותה לחברים שלה ולמשחק שתוכל להנות בלי לדאוג כל הזמן לאירוח והיא באמת לא נתנה לי הוראות ואיפלו כמעט לא התיחסה אלי וזאת היתה המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל כי זה אמר לי שגבירתי מרוצה ואין לה הערות והיא סומכת עלי לגמרי. אחרי המשחק האורחים נשארו עוד קצת ודיברו ואז כשהם הלכו התחלתי לפנות הכל וגבירתי הלכה להחליף בגדים ואני גם ניקיתי את השולחן בסלון וטיטאתי ורציתי לשאוב אבק מהספות אבל היה כבר מאוחר וגבירתי אמרה שהיא עייפה ושאלתי אותה אם לשאוב והיא אמרה לי שאני אשאב בבוקר ושאני רק אסיים לסדר ולשטוף את הכלים ואני משוחררת והיא אמרה לי גם שהייתי מאוד טובה והיא מאוד מרוצה ממני וממש דפק לי הלב מהתרגשות מזה ואמרתי לה תודה גם על זה שהיא סומכת עלי ככה והיא נתנה לי נשיקה בראש ואמרה שהיא הולכת למיטה ושאני אסיים מהר ואני באמת סיימתי מהר כדי לא להפריע לה וכששכבתי במיטה כל הזמן היה לי בראש עוד העניין של לשאוב אבק מהספות כי זה ממש הפריע לי שאני הולכת לישון ככה כשהבית לא מסודר ונקי לגמרי אבל הירגעתי את עצמי כי ככה גבירתי ביקשה בפירוש ובגלל זה ידעתי שעשיתי את הדבר הנכון והתחלתי לחשוב אם אני באמת רוצה להמשיך לרשום את האוכל ולעשות את הדיאטה כמו קודם או לא כי הבטחתי לגבירתי תשובה בבוקר ולא הצלחתי להחליט ונרדמתי ככה עם המחשבות האלה.
לפני 18 שנים. 2 במרץ 2006 בשעה 6:30