חלום מתגשם

קמתי בבוקר וישר עלו לי לראש שני הדברים שהייתי צריכה לזכור - לשאוב אבק ולהחליט על הדיאטה ולהגיד את זה לגבירתי. לא יכולתי לשאוב אבק כי גבירתי ישנה אז סידרתי את המיטה שלי ובדקתי שהסלון מסודר ואז חיכיתי במטבח שגבירתי תתעורר ובינתיים חשבתי על העניין של הדיאטה וממש די מהר החלטתי מה אני רוצה וזה אפילו הפתיע אותי איך לא התלבטתי הרבה והחלטתי מהר. החלטתי שאני רוצה להמשיך לא לרשום את האוכל ולנסות לשמור בעצמי ולהתרגל אבל אני כן רוצה להישקל כדי לבדוק את עצמי ולדעת אם אני מצליחה בזה וההחלטה הזאת נראתה לי הדבר הכי הגיוני לעשות והכי נכון ונורא שמחתי והייתי ממש בטוחה בעצמי ורציתי כבר להגיד את זה לגבירתי אבל חיכיתי בסבלנות שהיא תתעורר.

כשגבירתי התעוררה הכנתי לה קפה וכשהיא באה למטבח היא אמרה לי בוקר טוב ושאלה למה לא הכנתי גם לעצמי ואמרתי לה שאני מבקשת אם אפשר קודם לסדר ולשאוב אבק והיא חשבה קצת והסכימה ואמרתי לה תודה. הלכתי לסדר את המיטה שלה והרגשתי את החום שלה שם עוד בשמיכה ואז שאבתי אבק מהסלון וגם טיטאתי אותו שוב ובדקתי בכל הבית שהכל מסודר ואז הלכתי להתארגן ולהסתדר באמבטיה וחזרתי למטבח וגבירתי ישבה שם עם סיגריה ושאלה אם סיימתי ואמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה לי לשבת ואני ישבתי בזהירות מולה על הרצפה והיא חייכה ושאלה אותי אם יש לי תשובה בשבילה ונורא שמחתי שבאמת יש לי ולא כמו בפעמים קודמות שלא ידעתי מה לענות על שאלות שלה. אמרתי לה שכן והיא רצתה לשמוע וקיויתי שהיא תסכים ותרשה לי לעשות את מה שהחלטתי כי לא ידעתי איך היא תגיב וניסיתי להסביר את עצמי בצורה ברורה ואמרתי לה שאני רוצה לא לרשום את האוכל אבל שהיא כן תשקול אותי כל שבוע וגבירתי שתקה קצת וחשבה על זה והייתי נורא במתח והסתכלתי עליה ואז היא אמרה שהיא מסכימה ואני נורא שמחתי ואמרתי "תודה גבירתי" ולא רציתי שזה ישמע כמו סתם תודה אז התכופפתי ונישקתי את הרגליים שלה. היא נתנה לי להישאר שם קצת ואני הרגשתי את הלב שלי דופק חזק מהתרגשות ואז היא אמרה לי "תכיני לך קפה" ואני קמתי והכנתי לעצמי קפה וישבתי לשתות וגבירתי עישנה עוד סיגריה ודיברנו קצת על מה שאני אעשה בסוף שבוע ואז היא קמה ואמרה שהיא הולכת להתלבש וחזרה לבושה ואני סיימתי את הקפה מהר אבל היא אמרה לי "אל תמהרי" והיא אמרה שהיא צריכה ללכת למשרד קצת ושאני לא אחכה לה ושאני יכולה לאכול מהעוגה אם אני רוצה ושאני אלך כשאני רוצה ואני הרגשתי שהגוף שלי רוצה לקום ושלא נעים לי ככה לשבת ולשתות קפה ולאכול עוגה כשגבירתי הולכת ואני לא יכולה לשרת אותה אבל היא עברה ושמה לי יד על הראש ואמרה "שבי פה עוד קצת תירגעי" ואז היא הלכה ואני נשארתי לבד ופתאום היה שקט כזה שאני בדרך כלל אוהבת אבל הרגשתי שכאילו נהיה לי חור בבטן וכאילו גבירתי עזבה אותי לבד. אכלתי עוגה רק כי גבירתי אמרה לי ולא רציתי שהיא תחזור ותראה שלא נגעתי בעוגה וזה יהיה כאילו היא אמרה לי לעשות משהו ולא עשיתי ואז שתיתי עוד כוס מים וסידרתי וניקיתי את הכל והלכתי ואני לא יודעת למה אבל היו לי דמעות בגרון.

הגעתי הביתה ואמא שלי ישר אמרה שטוב שחזרתי מוקדם ושהיום כולם באים לאכול אצלנו והיא צריכה עזרה ואני עוד הייתי עם המחשבות על הבוקר המוזר הזה וישר הייתי צריכה להתחיל לעזור לאמא שלי ולא היה לי זמן אפילו לנוח רגע לפני זה. עזרתי לה לבשל ואחר כך להכין את השולחן ולסדר קצת ואחר כך סבתא שלי כבר הגיעה וישבה ודיברה איתי קצת ואחר כך גם הדודים שלי הגיעו וישבנו לאכול והיה המון רעש ומדי פעם עוד עלתה לי לראש המחשבה על מה שהיה בבוקר אבל לא יכולתי להתרכז ולחשוב על זה יותר מדי והיה נדמה לי שאמא שלי כל הזמן מסתכלת על מה שאני אוכלת ובודקת אם אני לא אוכלת יותר מדי כי היא יודעת שאני לא רושמת והיא בטח לא מאמינה שאני אצליח ככה בדיאטה אבל היא לא יודעת שאני לא עושה את זה לבד אלא גבירתי עוזרת לי. אחר כך ישבנו בסלון ודיברנו ושיחקתי עם התינוק של הדודים שלי ואחרי הצהריים כשהם הלכו עוד עזרתי לאמא שלי לסדר ורק אז יכולתי סוף סוף להיכנס לחדר שלי ולנוח קצת ולשבת עם המחשב ולא הספקתי כמעט לנוח וטלי התקשרה ואמרה "אז אנחנו יוצאות היום?" ובכלל שכחתי מזה ופתאום הייתי עייפה כזאת ולא היה לי כוח אבל הבטחתי לה ולמיכל שאני אצא איתן וקבענו והלכתי להתקלח ושתיתי עוד קפה כי באמת הרגשתי עייפה פתאום ואחר כך עוד היה לי קצת זמן לנוח אבל ממש לא הרבה.

הן באו לאסוף אותי עם המכונית של מיכל ויצאנו וישבנו בפאב שמיכל בחרה ולא היכרתי ובהתחלה חשבתי שאנחנו נוסעות לפאב של לסביות וכשנכנסנו ישר ניסיתי לבדוק אם זה באמת ככה אבל ראיתי שיש שם גברים ובכל זאת כל הזמן עוד בדקתי את זה. היה דווקא נחמד ואווירה טובה למרות שקצת היה מביך בשבילי לראות שהן מחזיקות ידיים מתחת לשולחן ויושבות ככה קרוב עם הראשים ואחר כך גם ברחוב הן הלכו יד ביד וחשבתי שבטח גם לטלי זה נורא מביך והיא מנסה להתגבר על זה ולהגיד לעצמה שזה מה שהיא רוצה וזה מה שהיא ושלא איכפת לה מה חושבים אבל ראיתי על הפנים שלה שזה לא קל בשבילה ונורא רציתי להגיד לה שאני יודעת איך היא מרגישה ושאני מעריכה את מה שהיא עושה אבל לא יכולתי להגיד את זה שם וכשחזרתי הביתה עוד חשבתי על זה הרבה לפני השינה וניסיתי למצוא כמה דברים משותפים יש באיך שטלי בטח מרגישה עם זה ואיך שאני מרגישה עם זה שאני משרתת ושזה לא דבר מקובל ואני כל הזמן מתמודדת בתוך עצמי עם איך שחושבים על זה ומה יגידו למרות שכבר למדתי להתעלם ולדעת שגבירתי הכי חשובה ושאם לה זה לא מפריע שאני קוראת לה "גבירתי" ברחוב או במסעדה אז גם לי זה לא מפריע.