חלום מתגשם

בבוקר קמתי והיה לי קצת כאב ראש וגם הרגשתי עייפה אבל הכרחתי את עצמי לקום מהמיטה אפילו שזה יום שבת כי שנאתי את עצמי על זה שאני קמה ככה עייפה ומעוכה כי זה הזכיר לי את התקופה שהייתי עצלנית כזאת ומפונקת ואני מרגישה שהשתניתי ושהיום אני כבר לא כזאת ואם אני קמה מאוחר או מתבטלת אני מרגישה מתה. הכנתי לעצמי קפה ועמדתי קצת בחלון לשתות אותו וראיתי איך בחוץ יש מזג אוויר מוזר כזה עם אובך ואור כתום מגעיל והיה גם קצת קר ופתאום קיויתי שאני לא מתחילה שוב להיות חולה ושזה שאני חלשה ועייפה וקר לי לא אומר שעכשיו שוב יהיה לי חום ואני לא אוכל לשרת את גבירתי. לבשתי משהו חם וישבתי עם המחשב קצת והשתדלתי להנות מהשקט וגם קצת שמחתי שיש מזג אוויר כזה ושאמא שלי לא תגיד לי פתאום שנצא לטייל כי קצת נמאס לי כל שבת לצאת ואני רוצה להיות עם עצמי בשקט בבית ולכתוב ולחשוב על דברים. אחר כך יצאתי לסלון וישבתי שם וקראתי עיתון ואמא שלי ראתה טלויזיה ואחר כך קראה ספר ולא דיברנו אבל זה לא בגלל שרבנו ופתאום חשבתי שאולי כבר נגמר לנו על מה לדבר ואנחנו סתם יושבות יחד בבית ומעבירות את הזמן וחשבתי שלי יש למה לצפות ואני יודעת שמחר יתחיל עוד שבוע ואני אחזור להיות משרתת של גבירתי וזה ירגש אותי ויעשה אותי שמחה וחשבתי פתאום אם אמא שלי גם שמחה או שהיא עובדת רק כי היא צריכה ואין ברירה ובשבילה השבת זה משהו אחר כי היא יכולה לנוח ולמצוא זמן לעצמה ואצלי השבת זה זמן מת כזה שאני משתעממת ומחפשת מה לעשות רק בגלל שגבירתי רוצה לנוח ולא רוצה שאני אשרת אותה גם בשבת.

אמא שלי הציעה לי פתאום לאכול חביתה וזה היה מוזר כי עדיין לא היה הזמן של ארוחת צהריים אבל היא אמרה שהיא רעבה ושהיא מכינה לעצמה ופתאום גם אני הרגשתי שאני רעבה אבל פחדתי לאכול לא מסודר ככה ובמיוחד כשאני לא סופרת את מה שאני אוכלת ולא רושמת את זה ואין לי דרך לעקוב ולבדוק ואני צריכה להיות זהירה אבל באמת הרגשתי רעבה ואמרתי לעצמי שאני יאכל חביתה וסלט עכשיו ובצהריים אני לא יאכל או שזה יהיה משהו ממש קטן ולא ארוחה שלמה. ישבנו בסלון ואכלנו ואחר כך באמת הרגשתי מלאה למרות שזאת לא היתה ארוחה גדולה ורציתי ללכת לנוח אבל לא היה לי נעים להשאיר את אמא שלי לבד אבל אחרי כמה דקות היא בעצמה הלכה לחדר שלה להמשיך לקרוא שם ולשכב ואז נשארתי לבד בסלון ולא היה לזה טעם אז גם אני הלכתי לחדר שלי וכתבתי עוד ביומן ונחתי קצת אבל הרגשתי לא טוב בשכיבה עם כל האוכל כי הוא כאילו עלה לי חזרה.

פתאום דנה התקשרה ובאמת לא דיברנו הרבה זמן והיא אמרה שהיא התגעגעה אלי ולא היה לי נעים כי לא ממש התגעגעתי אליה ושאלתי אותה מה שלומה ואיך הולך לה בעבודה ועם החבר והיא אמרה שהכל טוב ושאלה גם איך הולך אצלי ולא ידעתי מה לספר לה כי היא לא יודעת הכל בדיוק והייתי צריכה להיות זהירה ואמרתי לה רק שאני עושה דיאטה והולך לי ממש טוב ושהתחלתי ללמוד נהיגה והיא שאלה אם אני עדיין עובדת באותו מקום והרגשתי שהיא לא כל כך יודעת איך להגדיר את זה ואיך לדבר על זה כי היא יודעת שאני לא מספרת על זה הרבה ואמרתי לה שכן ואז היתה שתיקה כזאת כי לא רציתי לדבר איתה על העבודה שלי והיא יודעת את זה והיא לא רצתה לשאול ובסוף היא שאלה אם בא לי להיפגש היום ושאלתי מתי והיא אמרה שעכשיו והסכמתי כי לא רציתי לצאת בערב כשמחר אני צריכה ללכת לגבירתי במיוחד אחרי איך שקמתי בבוקר אחרי שיצאתי אתמול אבל להיפגש ככה בצהריים זה בסדר ובאמת מזמן לא נפגשתי עם דנה במיוחד רק שתינו בלי החבר שלה והזמנתי אותה אלי. סידרתי את החדר וסגרתי את המחשב שהיא לא תחטט ואמרתי לאמא שלי שדנה תבוא ואמא שלי דווקא שמחה ואמרה לי שזה טוב שאני נפגשת עם חברות. דנה הגיעה וישבנו ודיברנו קצת והיא גם אמרה לי לבוא פעם לקפה שהיא עובדת בו והיא אמרה "תקבלי שירות של מלכה" וזה עשה לי קצת צמרמורת כי זה ממש הדבר האחרון שהייתי צריכה לשמוע ורק צחקתי ככה בנימוס ואחר כך דנה אמרה שהיא רעבה ואמרה "בואי נאכל צהריים" והיא תמיד היתה כזאת חופשיה בבית שלי ואף פעם לא הכי אהבתי את זה אבל היא ישר הלכה למטבח ואמא שלי היתה שם ושאלה אותה אם היא רוצה לאכול ודנה אמרה כן ושאלה מה יש לאכול ממש כאילו היא גרה פה ואמא שלי התחילה לחמם את כל האוכל ודנה אפילו עזרה לה ואני עמדתי בצד והרגשתי פתאום גם לא שייכת וגם שכאילו מכריחים אותי עכשיו לאכול ארוחה גדולה אחרי שהבטחתי לעצמי שאני לא יאכל הרבה אחרי שכבר אכלתי בבוקר וככה ישבנו לאכול ובאמת השתדלתי לא לאכול הרבה ואמא שלי אמרה לי שאני לא אוכלת כלום ואמרתי לה שאני מנסה לשמור והיא יודעת את זה אז היא הפסיקה להציק ודנה אמרה שרואים שרזיתי ושאני לא צריכה להרזות עוד אבל היא אמרה את זה רק בשביל הנימוס ובגלל שדיברנו על הדיאטה כי אחרת היא היתה אומרת את זה ישר כשהיא נכנסה כי היא לא ראתה אותי הרבה זמן והיא ישר היתה שמה לב לשינוי. אחרי האוכל הרגשתי עייפה ופתאום לא היה לי כוח לכל הדיבורים של דנה ורציתי להיות לבד למרות שמה שבאמת הכי רציתי זה להיות אצל גבירתי אבל השתדלתי לא לחשוב על זה כי זה סתם מתסכל כי אני יודעת שאני לא יכולה ללכת אליה בשבת. ישבנו קצת בסלון עם אמא שלי ושוב היה הקטע הזה שדנה מספרת על זה שהיא עובדת ועל החבר שלה ואמא שלי אומרת "איזה יופי" וכאילו חושבת שהלואי שגם אצלי זה היה ככה ושלא הייתי כל הזמן בבית או אצל גבירתי עובדת אבל היא לא אמרה את זה ורק ראיתי מאיך שהיא מתלהבת מהחיים של דנה שכאילו היא היתה רוצה שגם לי יהיו חיים כאלה אבל חשבתי בלב שאני ממש לא הייתי רוצה להיות כמו דנה ושהיא שיטחית כזאת ועובדת במקום שהיא בכלל לא מרוצה ממנו ואני אוהבת את החיים שלי עכשיו ולא רוצה לשנות כלום חוץ מלהיות משרתת יותר טובה וממש לגור אצל גבירתי ושוב ניסיתי לשכוח מזה ולא לחשוב על זה כדי לא להיות מתוסכלת שבמקום להיות אצל גבירתי אני תקועה בשבת בבית עם אמא שלי ועם דנה.

בערב החבר של דנה התקשר אליה והיא דיברה איתו במין פוצי מוצי כזה ואז הם קבעו להיפגש ואני אמרתי תודה לאל שהיא הולכת סוף סוף ושאני אוכל לנוח. הלכתי להתקלח וניסיתי להירגע שם וכשיצאתי טלי התקשרה וחשבתי שבאמת זה לא בסדר שלא התקשרתי אליה ולא אמרתי לה שהיה לי נחמד אתמול ושהיא עוד יכולה לחשוב שהיה לי לא נעים ושלא נהניתי ודיברנו על הכל והיא נשמעה ממש מאוהבת ונורא שמחתי בשבילה ואמרתי לה שוב עוד כמה פעמים שמיכל ממש נחמדה ושאני שמחה שהן יחד והיא אמרה לי תודה ואז היא אמרה לי תודה על איך שכל הזמן תמכתי בה ועודדתי אותה ופתאום היתה הרגשה כזאת של סוף גם כי כבר נהיה חשוך וגם היה קצת גשם ואיך שטלי דיברה כאילו היא מסכמת את כל הדברים ואמרתי לה "אני לא הולכת לשום מקום" והיא לא הבינה על מה אני מדברת ואמרתי לה שהיא מדברת כאילו אנחנו נפרדות והיא אמרה "מה פתאום" ואז היא שתקה ואחר כך היא אמרה שהיא מפחדת שבכל זאת ניפגש פחות ונתרחק ואמרתי לה שאני כל הזמן חושבת עליה ואני תמיד חברה שלה למרות שזה לא ממש נכון שאני כל הזמן חושבת עליה כי רוב הזמן כשאני אצל גבירתי אני שוכחת מכל העולם ומתרכזת בלהיות משרתת טובה ואני אוהבת את זה אבל אני יודעת לעשות את המעבר הזה שבימים החופשיים שלי אני עושה דברים אחרים וגם נפגשת או מדברת עם טלי ועכשיו זה גם יהיה אולי עם מיכל ואני לומדת נהיגה ואני כותבת ואני באמת מנסה גם להראות לגבירתי שכל זמן שאני לא משרתת שלה לגמרי אז אני לפחות עושה דברים עם עצמי ולא מתבטלת או מזניחה את עצמי.