סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 18 שנים. 5 במרץ 2006 בשעה 7:09

קמתי בבוקר וישר יצאתי מהמיטה ורחצתי פנים והתמלאתי מרץ. שתיתי קפה עם המחשב אבל די מהר וישר התארגנתי ונסעתי לבית של גבירתי. בדרך קניתי פרחים חדשים ורדים בצבע כתום אש שממש מצאו חן בעיני וכשהגעתי ישר התחלתי לסדר ולנקות וראיתי לפי הסלון שכנראה היו אורחים בשבת והיה לי חבל שלא יכולתי לבוא לשרת את גבירתי ולארח כי לא נעים לי לחשוב איך היא קמה כל הזמן ומגישה דברים ומכינה לבד בזמן שאני סתם יושבת בשבת בבית ויכולה לעשות בשבילה את זה ואמרתי לעצמי שאם אני אמשיך להיות משרתת טובה וגבירתי תהיה מרוצה ממני אולי יום אחד גם זה יקרה ואני נורא רוצה את זה אבל אני לומדת לחכות בסבלנות ולקבל את המצב בינתיים ולהעריך כל רגע שאני עם גבירתי ושאני יכולה לשרת אותה. ראיתי שגבירתי התחילה להכין רשימה לקניות וישבתי והמשכתי אותה ובדקתי מה חסר ואחר כך יצאתי לעשות את הקניות וקיויתי שהפעם יבוא שליח אחר ולא זה שקצת הציק לי בשבוע שעבר. עשיתי את הקניות מהר ואז חזרתי לבית של גבירתי והמשכתי לסדר והיה עדיין מזג אוויר כזה אביך ומגעיל וסגרתי את כל החלונות כדי שלא יכנס אבק והיתה הרגשה כזאת של חורף שהכל חשוך גם באמצע היום.

אחר כך השליח הגיע וזה היה שליח אחר הפעם והוא לא אמר כלום אלא הוא דווקא נראה ממהר כזה ואפילו לא חיכה לטיפ למרות שהתעקשתי לתת לו והוא אמר תודה ואני סידרתי את כל הקניות וניקיתי אחריו את הרצפה ואיפה שהוא נגע בבית ואז חשבתי לשבת לאכול והתחלתי לחמם את האוכל ובדיוק גבירתי הגיעה ואני רצתי לדלת לפתוח לה והיא חיבקה אותי קצת ואמרה שכואב לה נורא הראש והיא באה הביתה לנוח ואני שאלתי ישר אם היא רוצה משהו ואם להכין לה קפה או אוכל או לתת לה כדור והיא אמרה שהיא רוצה כדור והלכה לחדר שלה ואני הבאתי לה כדור עם כוס מים ממש בשקט ואז היא ביקשה שאני אשב לידה וישבתי על הרצפה והיא קצת שאלה אותי על מה עשיתי בשישי ובשבת ומה עשיתי היום וסיפרתי לה אבל לא רציתי לדבר הרבה כי רציתי שהיא תנוח ואז היתה שתיקה כזאת ואני שאלתי מה עוד אני יכולה לעשות בשבילה כי נורא רציתי שהיא תרגיש טוב ואם היא באה הביתה סימן שממש כאב לה הראש חזק כי היא כמעט אף פעם לא הולכת באמצע העבודה והיא אמרה לי לבוא קרוב ולשים יד על המצח שלה ואני נורא התרגשתי מזה ושמתי את היד והיא לקחה אותה ושמה אותה על העיניים שלה והחזקתי את היד ככה וקצת רעדתי והיא אמרה שאני עושה לה טוב ככה למרות שלא עשיתי שום דבר. אחר כך היא לקחה את היד שלי ונישקה אותה וזה היה לי קצת מוזר כי תמיד אני מנשקת לה את הידיים בשביל להגיד לה תודה והיא אמרה שאני מקסימה ואני אמרתי שאני שמחה שהיא נותנת לי לשרת אותה ושאני רוצה לעזור לה והיא אמרה שהיא רק תשכב קצת לנוח ואז פתאום שאלתי אם היא רוצה מסג' ברגליים וישר התחרטתי כי הרגשתי שאני שואלת את זה קצת בשבילי ולא בשבילה אבל היא אמרה כן וישר ישבתי על הרצפה ליד הרגליים שלה ועשיתי לה מסג' כזה עדין בעקבים ובאצבעות ואפילו נישקתי קצת.

אחרי כמה דקות היא שאלה אותי אם אכלתי ואמרתי לה שלא אבל לא רציתי להפסיק וללכת לאכול כי רציתי להיות איתה ולעזור לה כשהיא לא מרגישה טוב ולהתרכז בזה כי זה הכי חשוב ואני יכולה לאכול אחר כך אבל היא אמרה לי ללכת לאכול ואני קמתי לאט והיא אמרה לי "לכי אני אנוח קצת" ואני אמרתי לה תודה על זה שהיא נתנה לי לעזור לה והלכתי לאכול. אכלתי ושטפתי כלים ממש בשקט כדי לא להפריע לה ואחר כך ישבתי סתם במטבח בשקט בלי לזוז כדי לא להפריע לגבירתי ונורא דאגתי לה ולא יכולתי להתאפק וקמתי והלכתי ממש בשקט לחדר שלה והסתכלתי ורציתי לשאול אם היא רוצה משהו אבל היא ישנה ושמעתי את הנשימות שלה והסתכלתי איך היא ישנה וקיויתי שכבר לא כואב לה הראש ושהכדור והשינה עוזרים לה ונורא רציתי שהיא תחזור להיות בסדר והלכתי משם בשקט והמשכתי לשבת במטבח בלי לזוז כמעט.

אחרי הצהריים גבירתי קמה ובאה אלי ושאלתי אותה איך היא מרגישה ולא היה לי נעים שאני יושבת על כיסא והיא עומדת אז קמתי והיא אמרה שהיא מרגישה יותר טוב ושמזמן לא היה לה כזה כאב ראש ואז היא אמרה לי להכין לה קפה ובינתיים היא הלכה לשטוף פנים והכנתי לה קפה וגם עוגה אפילו שהיא לא ביקשה והיא ישבה במטבח והסתכלה עלי ככה במבט חודר ובוחן כזה ולא ידעתי למה אבל לא שאלתי ואז היא אמרה לי "את מקסימה פיה שלי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" והרגשתי שקשה לי לנשום מרוב התרגשות ושהלב שלי דופק חזק ואז היה טלפון ונורא נבהלתי אבל קמתי והבאתי אותו לגבירתי והיא ענתה ודיברה והבנתי שזה משהו שקשור לעבודה וחשבתי איך לא נותנים לה שם אפילו חצי יום שקט וכל הזמן צריכים אותה וכשהיא סגרה היא אמרה לי "אני רוצה שתרדי לקנות כמה דברים עוד מעט יבואו לכאן" והיא אמרה לי מה לקנות ואני ירדתי ובדרך חשבתי איך באמת הם לא יכולים בלעדיה ועכשיו בגלל שהיא הלכה באמצע היום אז היא צריכה לעשות פגישת עבודה בבית והיא בטח לא רוצה אבל אני צריכה לעשות הכל בשביל שהיא תרגיש נוח ולא תעבוד קשה. קניתי דברים לכיבוד וכשחזרתי הבחור ההוא שהיה גם בפעם הקודמת כבר ישב שם וחשבתי אם כל כך התעכבתי או שהוא סתם בא ישר אחרי שהם דיברו וקיויתי שגבירתי לא תיכעס שלקח לי הרבה זמן לקנות את הדברים וישר באתי ושאלתי אותו אם הוא רוצה קפה והוא חשב קצת ואמר שכן וגבירתי אמרה שהיא לא רוצה עוד לפני ששאלתי וזה היה טוב כי קצת לא ידעתי אם לקרוא לה "גבירתי" לידו כי אני לא יכולה לדעת אם היא רוצה את זה אבל כשהכנתי קפה חשבתי שלי זה בכלל לא היה איכפת ואם הייתי יודעת שזה מה שהיא רוצה הייתי עושה את זה בלי בעיה ואפילו בשמחה ואומרת את זה בגאווה כזאת ודווקא רציתי לחזור לשם ולהגיד משהו כזה אבל עצרתי את עצמי כי באמת לא ידעתי אם גבירתי רוצה את זה.

היגשתי לו קפה ועוגה ואחר כך גם היגשתי את הדברים שקניתי והם ישבו ועבדו שם ולא רציתי להפריע אז ישבתי בחדר שלי כמו בפעם הקודמת וכל הזמן ניסיתי להקשיב אם גבירתי קוראת לי וחשבתי שאם היא תקרא לי אז אני אדע אם אני יכולה לקרוא לה "גבירתי" לידו כי אם היא תקרא לי "משרתת" אז אני אוכל לקרוא לה "גבירתי" ואם היא תקרא לי בשם שלי אז כנראה שלא אבל היא בכלל לא קראה לי ואז הבנתי שאני צריכה לצאת מיוזמתי ולבדוק אם צריך משהו ויצאתי ולקחתי את הכוס הריקה של הקפה שלו ושאלתי אם צריך עוד משהו וגבירתי אמרה "לא חמודה" והלכתי לשטוף את הכוס הזאת ואת הכוס של גבירתי מקודם וחשבתי על זה וניסיתי להבין אם זה שהיא אמרה "חמודה" זה אומר שאני צריכה לקרוא לה "גבירתי" או לא כי זאת לא אפשרות שחשבתי עליה קודם בחדר ולא ידעתי אבל זה כבר לא היה חשוב כי אחרי כמה דקות הוא קם והם נפרדו והוא הלך ואני עוד הייתי עם המגבת ביד וניקיתי מסביב לכיור ורק היצצתי לרגע וחזרתי לעבוד ואז גבירתי באה ואמרה לי "תסדרי את הסלון אני הולכת להתקלח" ואני אמרתי "כן גבירתי" והרגשתי את כל הגוף שלי במתח כזה של עבודה שאני אוהבת כי כאילו כל הגוף שלי מרוכז בלשרת את גבירתי ולא רק הראש. היא התקלחה ואני סידרתי את הסלון והחזרתי את הכל וניקיתי את השולחן שם ושמתי את כל הניירות של העבודה לה על השולחן בכניסה ליד התיק שלה וכשהיא יצאה אמרתי לה שזה שם והיא אמרה "יופי תודה" והלכה שוב לנוח בחדר ואני סידרתי את האמבטיה ואז באתי לשאול אותה אם היא צריכה משהו והיא אמרה שלא והיא סתם שכבה שם ושאלתי אותה אם שוב כואב לה הראש והיא אמרה שרק קצת והיצעתי לה לקחת עוד כדור אבל היא אמרה שלא צריך עדיין כי זה לא כאב חזק והיה לי חבל כי אני יודעת שכשמתעכבים עם זה אז הכאב מתגבר וכדאי לקחת כדור גם כשהכאב עדיין חלש אבל לא התווכחתי והלכתי ונתתי לה לנוח וישבתי בחדר שלי בשקט וניסיתי לקרוא אבל לא יכולתי להתרכז כי כל הזמן חשבתי על גבירתי ואיך היא לא מרגישה טוב ורציתי שוב לשים את היד שלי על העיניים שלה כמו שהיא אמרה שזה עושה לה טוב או לעשות לה מסג' ברגלים או להכין לה משהו כי הרגשתי שאני סתם מתבטלת ושאני צריכה לעזור לה ולעשות משהו בשבילה כל דבר שהיא תגיד לי.

אחרי כמה זמן הלכתי לשאול אם היא רוצה משהו והרגשתי שאני אולי קצת מציקה לה ולא נותנת לה לנוח אבל ממש דאגתי כבר והיא אמרה שעדיין כואב לה הראש ושאני אכין לה משהו לאכול ואביא לה כדור ואני קודם כל הבאתי לה את הכדור ולקחתי את הכוס הקודמת עם המים ושטפתי אותה ואז הכנתי לה חביתה ושמתי אותה בלחמניה עם גבינה וירקות והבאתי לה על צלחת לחדר שלה כי לא רציתי שהיא תקום והיא אמרה לי תודה ושאלה אם אני לא רוצה לאכול ואמרתי לה שלא כי באמת לא הרגשתי רעבה אפילו שהיא החזיקה את הלחמניה ככה ובמצב אחר זה היה יכול לגרות אותי אבל הרגשתי שכל הראש שלי עכשיו דואג לאיך גבירתי מרגישה ואין לי בכלל זמן או מקום פנוי בלב לחשוב על עצמי בכלל והלכתי לשבת בחדר שלי שוב עד שגבירתי קראה לי ונתנה לי את הצלחת ואני שטפתי אותה ואז היא שוב קראה לי ורצתי אליה והיא אמרה לי שאני משוחררת ושאני יכולה ללכת הביתה ואני אמרתי שאני רוצה להישאר איתה ולעזור לה אפילו שידעתי שאסור לי להתווכח אבל הפעם ממש רציתי וזה בער לי ולא יכולתי להתאפק ואמרתי "בבקשה גבירתי תני לי להישאר לישון פה היום ולעזור לך" והיא חייכה ואמרה "פיה שלי אני בסדר אני לא גוססת" וממש הרגשתי דמעות מרוב שרציתי להיות איתה והיא אמרה לי "לכי הביתה לנוח אני ממילא עוד מעט אירדם" ואני אמרתי "כן גבירתי" למרות שעדיין נורא רציתי להישאר וכל הדרך חזרה חשבתי עליה ואם היא קמה לבד לעשות דברים שאני יכולתי לעשות בשבילה ונורא רציתי להיות שם ואפילו להישאר כל הלילה והייתי מוכנה לא לישון כל הלילה אפילו אם היא תישן רק בשביל להיות מוכנה כל רגע אם היא תצטרך משהו ואחר כך כששכבתי במיטה ניסיתי להרגיע את עצמי ולהגיד לעצמי שזה באמת לא כזה נורא והיא לא ממש חולה ורק כאב לה הראש ואני הגזמתי בתגובה שלי אבל גם שנאתי את עצמי שאני כאילו מזלזלת בזה והעדפתי כבר להרגיש כמו קודם אפילו אם זה היה מוגזם כי זה בשבילי להיות הכי משרתת שאפשר ולשכוח מעצמי ולתת הכל לגבירתי בלי לחשוב בכלל ורק כשאני מתחילה לחשוב על דברים הכל מתבלבל לי ואני מתחילה להגיע למסקנות לא נכונות וניסיתי לחזור למחשבות של איך שהייתי אצלה אבל כבר הייתי עייפה וכל המחשבות התחילו להתפזר לי עד שנרדמתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י