חלום מתגשם

קמתי בבוקר והלכתי להכין קפה ואמא שלי תפסה אותי במטבח והתחילה לדבר איתי ושאלה על השיעורי נהיגה וגם איך הולך לי בעבודה ואם אני מרוצה שם ואם קשה לי וכל השאלות הרגילות שהיא תמיד שואלת על זה. כבר חשבתי שהשיחה הזאת לא תיגמר אבל אז היה טלפון וזאת היתה חברה של אמא שלי והן דיברו ואני ברחתי לחדר ורציתי לשבת עם המחשב אבל כבר כל התוכניות התקלקלו כי סיימתי את הקפה במטבח ואני אוהבת ככה להירגע איתו בבוקר עם המחשב. סידרתי את החדר ואז אמא שלי נכנסה ואמרה שהחברה הזאת שלה באה עוד מעט והיא אמרה את זה כאילו היא מבקשת ממני אישור או משהו ואמרתי "אוקיי" כי לא ידעתי מה עוד אני יכולה להגיד על זה. אחר כך ישבתי קצת עם המחשב וקצת נסחפתי עם זה וקראתי דברים כי באמצע השבוע אין לי הרבה זמן ואז אמא שלי דפקה בדלת וסגרתי מהר את כל החלונות במחשב והיא נכנסה והחברה שלה עמדה מאחוריה ואמרה לי "היי" והתחילה לשאול מה שלומי ומה חדש ואז אמא שלי שאלה אם אני רוצה לבוא עם שתיהן לטייל ולא הייתי בטוחה כי דווקא מצא חן בעיני שאני אהיה לבד בבית אבל שתיהן התחילו לנסות לשכנע אותי ולהגיד שיש יום יפה ושאני צריכה לצאת ואמא שלי אמרה שאני עובדת קשה כל השבוע ולא יוצאת ולא היה לי כוח אפילו להתחיל להתווכח או שאמא שלי תמשיך לדבר על העבודה שלי והחברה שלה תתחיל לשאול על זה אז הסכמתי.

הסתובבנו קצת ליד הים ובאמת היה יום יפה ונעים ובעיקר נתתי לשתיהן לדבר אחת עם השניה ואני כל הזמן חשבתי על דברים שלי ורק עניתי בנימוס לשאלות של חברה של אמא שלי. אכלנו בחוץ שם והשתדלתי לא לאכול הרבה ואמא שלי בכלל לא שמה לב שאני לא רושמת את האוכל וככה זה היה גם אתמול ומצד אחד רציתי שהיא תשים לב כי זה יראה שהיא מתעניינת בי וזה מעליב ככה אבל מצד שני הרי אני לא יכולה להסביר לה למה אני לא רושמת ואולי עדיף ככה. בכל מקרה לא נהניתי מהמסעדה מרוב הרעש של האנשים וזבובים שהיו שם ונורא היה חסר לי השקט ולהיות לבד כמו שאני אוהבת והרגשתי שזה ממש ביזבוז זמן כי זה אפילו לא לבלות עם אמא שלי כמו שגבירתי פעם אמרה לי שאני צריכה לעשות כי ממילא לא היינו לבד ושתיהן דיברו שם בעיקר אחת עם השניה ואני סתם הרגשתי שגררו אותי לשם ושאני יכולה לעשות דברים יותר טובים בזמן הזה.

באמצע שחשבתי על זה פתאום אמא שלי כאילו העירה אותי כי בכלל לא שמתי לב שדיברו איתי והחברה שלה אמרה "שמעתי שהתחלת ללמוד נהיגה" והיא התחילה לשאול איך זה הולך לי וממש כאילו התלהבה מזה ואמרתי לה שהיו לי רק ארבעה שיעורים ואמא שלי סיפרה איך נהגתי "בגשם שוצף" והרגשתי כמו איזה ילדה קטנה והסתכלתי מסביב לראות אם אנשים רואים ושומעים את זה ורציתי להעלם משם ולהיות כבר בבית בשקט ואחר כך שתיהן המשיכו לדבר ואני התחלתי לחשוב איך גבירתי מתיחסת אלי אחרת לגמרי כמו אל אישה בוגרת שיש לה אחריות ושלא צריכה להתעסק בשטויות ולהתלהב משטויות ואני אוהבת את זה ומעדיפה את זה והתחלתי לחשוב כמה אני רוצה להיות עם גבירתי ולשרת אותה ונזכרתי איך ישבנו במרפסת ככה בשמש ושמתי לה לק והיא היתה מרוצה ממני ופתאום נורא התגעגעתי אליה וחשבתי מה יקרה אם היא תעבור שם ואם אני אהיה נבוכה מזה או לא ואיך אני לא אוכל לקרוא לה "גבירתי" כמו שאני רוצה וכמו שאני אוהבת ואחר כך אמא שלי שאלה אם אני רוצה קינוח ואמרתי שלא כי רציתי כבר באמת לחזור אבל אמא שלי לא הבינה את הרמז והיא ישבה ועוד שתתה קפה ואכלה עוגה וכל הזמן שאלה אותי אם אני בטוחה שאני לא רוצה ואמרה שזה נורא טעים וממש התאפקתי לא לצעוק עליה כי זה ממש לא מתחשב מצידה כשהיא יודעת שאני בדיאטה לאכול ככה מולי ועוד כל הזמן להציע לי ולספר לי כמה זה טעים ושאני מפסידה ולא רציתי להתחיל לריב איתה שם ליד כולם וליד החברה שלה ובשביל להרגיע את עצמי אמרתי לעצמי כל הזמן שאני מתאפקת בשביל גבירתי ושהיא היתה שמחה לראות שאני לא רבה עם אמא שלי ושאני בכלל גם עומדת בפיתוי הזה ושאני חזקה עם הדיאטה גם בלי לרשום וזה כאילו מבחן בשבילי למרות שאני בטוחה שאמא שלי לא עשתה את זה בשביל לבחון אותי אלא סתם כרגיל חשבה רק על עצמה ולא על אחרים ולא הרגישה שזה מפריע או פוגע כשהיא עושה את זה.

עד שהגענו הביתה כבר נירגעתי מזה ולא היה לי צורך פתאום להעלות את זה שוב ורק שמחתי שאני סוף סוף בבית ושאני יכולה להיות לבד ובשקט כמו שרציתי ושכבתי לנוח בחדר ואחר כך ישבתי לכתוב עוד במחשב ורציתי להתקשר לטלי ולהתעניין אבל פתאום לא היה לי כוח גם לזה והתפלאתי על עצמי אבל באמת היה חסר לי השקט וזה לא שאני לא רוצה שיהיה לה טוב ולא דואגת או סקרנית מה איתה אבל פשוט לא יכולתי לעשות את זה באותו רגע והמשכתי לא לעשות כלום וניסיתי גם להירגע ולא לחשוב על כלום. אחר כך התקלחתי מקלחת ארוכה וחמה וכל האמבטיה התמלאה באדים והרגשתי ממש כמו חדשה וכשיצאתי אמא שלי הציעה לי קפה והסכמתי כי חשבתי שאולי אני אשב ככה עם הקפה ועם המחשב כמו שרציתי בבוקר למרות שכבר הייתי עם המחשב די הרבה מאז וחשבתי גם שאולי אמא שלי בכל זאת הרגישה שהיא לא היתה בסדר והיא כאילו רוצה להגיד לי את זה בצורה הזאת כי לא נעים לה וקשה לה תמיד להודות בטעויות וזה משהו שאני מנסה לא לעשות כמוה ותמיד לא לפחד להגיד לגבירתי כשאני לא בסדר ולקחת אחריות ולדעת שאולי גבירתי תיכעס עלי. הלכתי לחדר להתלבש ואמא שלי הביאה לי את הקפה אבל היא שמה לי גם צלחת עוגיות ואז הבנתי שזה לא שלא נעים לה לבקש סליחה אלא היא בכלל לא מבינה שהיא היתה לא בסדר וזה כבר ממש עיצבן אותי ואמרתי לה שלא ביקשתי עוגיות והיא אמרה שלא אכלתי קינוח במסעדה אז היא חשבה שאני ארצה עם הקפה משהו מתוק ואמרתי לה שאני מנסה לשמור על עצמי ולא לאכול ושהיא כל הזמן דוחפת לי דברים והיא אמרה "תמיד הכל קשה איתך הכל את מפרשת הפוך" והיא יצאה מהחדר שלי והשאירה את העוגיות. בהתחלה כל הזמן עוד חשבתי איך אני רבה איתה ודמיינתי מה אני אומרת לה ומרוב עצבים באמת אכלתי כמה עוגיות אפילו בלי להרגיש את זה ועוד יותר שנאתי את עצמי על זה כי אני אפילו לא יכולה לעקוב אחרי זה והרגשתי שאני עכשיו מאבדת את כל מה שהישגתי בגלל מה שהיא עשתה ובגלל שהיא כזאת לא מתחשבת ואחר כך חשבתי איך אני מספרת על כל זה לגבירתי ופתאום הבנתי שהיא לא תאהב את זה ושהיא היתה רוצה שאני לא אתחיל שבוע ככה עם ריב עם אמא שלי והבנתי שאני חייבת לדבר עם אמא שלי ולהסביר לה הכל גם אם היא לא תבין שהיא טעתה כי ככה גבירתי היתה רוצה שאני אעשה ואני עושה בשביל גבירתי גם את הדברים הקשים ולמרות שגבירתי לא היתה שם ולא באמת אמרה לי את זה ידעתי שככה היא תגיד כי אני לפעמים כבר יכולה להרגיש את הנוכחות שלה בראש שלי גם בלי שהיא לידי ובסוף לקחתי נשימה והלכתי לאמא שלי ואמרתי לה הכל ואמרתי לה שאני מנסה לשמור על הדיאטה גם בלי לרשום ולהתרגל לאורח חיים כזה ושהיא צריכה להיות יותר רגישה ומתחשבת ולא לנפנף מולי בעוגה במסעדה ולא לדחוף לי עוגיות כל הזמן והיא כמו שחשבתי אמרה שהיא רק מנסה שיהיה לי טוב ושהיא לא עושה שום דבר בזדון ואני הסברתי לה והשתדלתי לא לריב אלא באמת להסביר ואמרתי לה שלעשות שיהיה לי טוב זה גם לעזור לי בזה ולא להקשות עלי וידעתי שיהיה קשה להראות לה שהיא טועה כי אני מכירה אותה כבר אבל אני מקווה שבכל זאת היא תחשוב על זה אחר כך ותבין ותשתנה קצת כי לפעמים היא ככה לא מודה בטעות אבל מבינה את זה בתוכה וזה מספיק לי ולפחות יכולתי להגיד לעצמי שעמדתי מולה ושאמרתי את מה שהיה לי ולא השארתי את זה ככה פתוח ועם ריב ואחר כך באמת הייתי יותר רגועה וזה עזר לי גם לישון מוקדם ולא להתעסק בזה כל הזמן בראש.