חלום מתגשם

קמתי בבוקר וישבתי עם הקפה והרגשתי סוף סוף שיש לי את השקט שלי ושמחתי שמתחיל שבוע חדש וששוב אני אהיה עם גבירתי ואמרתי לעצמי גם שאני רוצה לספר לה את מה שהיה עם אמא שלי גם כי אני לא רוצה להסתיר ממנה דברים וגם כי אני מרגישה שעשיתי משהו נכון בגלל שהיא היתה איתי בראש ואני רוצה שהיא תדע את זה ולהגיד לה תודה על זה וגם כי אני רוצה לדעת אם באמת עשיתי את הדבר הנכון והרגשתי נכון את מה שהיא היתה אומרת לי לעשות. אחר כך התארגנתי ונסעתי לבית של גבירתי וסידרתי שם הכל ואז הכנתי רשימה לקניות והלכתי לסופר. באמצע שהייתי שם גבירתי התקשרה וחיפשתי פינה שקטה לעמוד לדבר איתה אבל היה קשה למצוא פינה כזאת בסופר וכל הזמן הרגשתי שאני מפריעה לאנשים לעבור או שצועקים לידי וזה לא היה נעים לי מגבירתי כי זה לא מכובד לדבר ככה. גבירתי אמרה שנדבר אחר כך ושהיא תתקשר אחרי ארוחת הצהריים ואמרתי לה שאני מצטערת שככה אני לא יכולה לדבר בנוח והיא אמרה שזה בסדר ושאני לא אדאג. חזרתי לבית שלה והסתכלתי על השעון ופתאום הבנתי שאם היא תתקשר אחרי הארוחת צהריים שלה היא תצפה שגם אני אהיה אחרי האוכל במיוחד אחרי מה שקרה בשבוע שעבר שלא אכלתי בזמן וניסיתי לחשוב מתי גבירתי הולכת לאכול בדרך כלל והסתכלתי על השעון וקצת נלחצתי ופתאום גם חשבתי שהשליח יגיע בדיוק בזמן הכי לא נכון ובגלל זה אני לא אספיק לאכול והחלטתי פשוט לשבת לאכול אפילו שעוד לא הייתי רעבה מאוד והיה עוד די מוקדם וחיממתי לי אוכל ואכלתי די מהר ואני לא רושמת אז ניסיתי כל הזמן להרגיש מתי אני מגיעה לגבול הזה שאומר שאכלתי מספיק ושלמרות שאני יכולה עוד לאכול כל מה שיהיה מעבר לגבול הזה יהיה מיותר וסתם ינפח אותי וימלא אותי ואני ארגיש אחר כך מלאה מדי ושאכלתי בלי לחשוב ובלי לשים לב וכאילו עברתי את הגבול.

אחרי שאכלתי קמתי וניסיתי להרגיש אם אני מלאה ומרגישה נפוחה או שאני רק שבעה ודווקא הייתי מרוצה מאיך שהרגשתי בבטן ושמחתי. שטפתי כלים ובאמצע השליח הגיע ואני פתחתי לו את הדלת ככה עם המגבת ביד והוא נכנס וחייך כי הוא כבר ראה אותי כמה פעמים כי זה לא תמיד אותו שליח אבל קורה הרבה שאותו אחד מגיע וכשנתתי לו את הטיפ הוא הסתכל מסביב על הבית ושאל אם אני גרה פה ולא רציתי להתחיל לדבר איתו אבל התשובה הראשונה שיצאה לי היתה "הלואי" כי זה ישר כאילו התחבר לי לזה שאני רוצה לגור אצל גבירתי ולהיות משרתת שלה כל הזמן וישר אחרי שאמרתי את זה הרגשתי שזה משהו שהייתי צריכה להגיד בלב ולא להוציא וזה פשוט נפלט לי ונורא הצטערתי והוא חייך ואמר "רק עובדת פה?" ואני אמרתי "כן" ובאמת כבר הייתי חסרת סבלנות ורציתי רק שהוא ילך כי הרגשתי שהוא כאילו נכנס לפרטיות של גבירתי כשהוא עומד שם ככה ושואל שאלות והתחלתי ללכת לדלת כדי שהוא יבין את הרמז והוא הלך איתי וראיתי שהוא מסתכל על המגבת שאני מחזיקה ואז הוא אמר "בית יפה" ואמרתי לו "תודה" והלב שלי כבר ממש דפק מלחץ והוא הלך ונעלתי את הדלת והתנשפתי וקצת היזעתי והתחלתי לחשוב שאולי בכלל הוא יודע הכל ואולי הוא אפילו קורא את היומן שלי ברשת ומחבר את הכל וניסיתי להירגע וחזרתי לשטוף כלים ולנקות את המטבח כי אולי זה ישכיח את מה שהיה אבל זה המשיך לרוץ לי בראש ואמרתי לעצמי שאני חייבת לשכוח מזה כי עוד מעט גבירתי תתקשר ואני צריכה להיות רגועה ולחזור לעצמי ואחר כך היא תגיע ואני צריכה לשרת אותה ולא להיות מוטרדת מדברים כי זה פוגע בסופו של דבר בה.

אחר כך גבירתי התקשרה ואני כל הזמן ניסיתי להגיד לעצמי שהלב שלי דופק בגלל שאני מדברת איתה ולא בגלל מה שהיה עם השליח וניסיתי להישמע רגילה וגבירתי שאלה איך היה בשבת ומה עשיתי והתחלתי לספר לה ולא ידעתי אם לספר לה באותו רגע על כל מה שהיה עם אמא שלי כי זה בטלפון ואולי היא עסוקה ואין לה זמן לזה ושאלתי אותה אם היא עסוקה והיא אמרה שלא ושאני ארגיש חופשי לדבר וככה בסוף סיפרתי לה בטלפון את הכל והייתי במתח איך היא תגיב ומה דעתה והיא בסוף אמרה שהיא מאוד שמחה שלא שמרתי את הכעס בפנים ושאמרתי לאמא שלי איך אני רואה את הדברים והיא אמרה גם שהיא שמחה שעמדתי בפיתויים ושמרתי על עצמי ואמרתי לה תודה וסיפרתי לה שממש הרגשתי אותה אצלי בראש כאילו אומרת לי מה לעשות והיא צחקה קצת ואמרה "עוד מעט לא תצטרכי אותי בכלל" ואני אמרתי "אני תמיד צריכה אותך גבירתי אל תגידי את זה" ופתאום תפסתי את עצמי ונשכתי את השפתיים כי כאילו אמרתי לגבירתי מה לעשות והרגשתי שזה מין יום כזה שכל מיני דברים בורחים לי מהמחשבות ישר החוצה לדיבור ואני צריכה לשמור על עצמי יותר בקטע הזה אבל גבירתי לא כעסה אלא צחקה ואמרה "אני צוחקת משרתת שלי" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא לא שאלה על מה אני אומרת תודה אבל בעצם אמרתי תודה על זה שהיא לא כעסה שכאילו אמרתי לה מה לעשות.

אחר כך סידרתי שוב קצת את הבית ואז ישבתי בחדר לנוח ולחכות שגבירתי תחזור ואפילו שתיתי קפה אבל השתדלתי לעשות את זה מהר ושטפתי את הכוס וניקיתי הכל. כשגבירתי הגיעה נורא רציתי להרגיש בטוחה בידיים שלה ולהרגיש את הנוכחות שלה כי נורא התגעגעתי ואפילו שדיברנו בטלפון הייתי צריכה שהיא תחבק אותי והיא באמת חיבקה אותי חזק והכנתי לה קפה וישבתי איתה והיא אכלה גם מהכדורי שוקולד עם הקפה ורציתי נורא לספר לה שוב הכל כי ככה חשבתי שזה יהיה שאני אספר לה בערב ולא בטלפון בצהריים אבל זה היה טיפשי לספר שוב והיא אמרה לי שמחר היא לא תהיה במשרד אלא באיזה כנס ואולי היא תחזור מוקדם ואמרתי לה שאני אהיה מוכנה ואכין הכל והיא שאלה "מה תכיני?" ואמרתי לה שאני אכין את הבית ואני אכין לה אמבטיה וכל מה שהיא תבקש והיא ליטפה את השיער שלי ואמרה "יופי חמודה שלי" ונורא התרגשתי שהיא אמרה "שלי" ואמרתי לה "אני שלך גבירתי". היא גם אמרה שגם ביום שלישי היא תהיה בכנס הזה ושאולי אני לא אצליח להשיג אותה בטלפון אחרי השיעור נהיגה ואמרתי שזה בסדר כי הרגשתי לא נעים שאני מתקשרת אליה אחרי כל שיעור למרות שזה מה שהיא ביקשה וככה היא רוצה ואני צריכה להודות לה על זה.

בערב אחרי שגבירתי התקלחה סתם ישבנו בסלון וראינו טלויזיה והיה לי טוב ככה לשבת שוב בצורה רגועה כזאת ליד הרגליים של גבירתי ולהרגיש שזה המקום שהכי נוח לי והכי טבעי לי בעולם ואחר כך הכנתי לנו ארוחת ערב ושוב השתדלתי לא לאכול הרבה ולשמור גם בלי לרשום את האוכל ואני חושבת שהצלחתי ולא רציתי לשאול את גבירתי מתי אני ארשום שוב כי לא רציתי שהיא תחשוב שאני מבקשת את זה וגם ראיתי שזה טוב לי ככה למרות שזה קשה כי זה באמת להעמיד את עצמי במבחן קשה ולראות שאני מצליחה בו ושגבירתי יכולה להיות גאה בי.