היה קר בבוקר וניסיתי להתחמם עם הקפה ועם בגדים חמים וניסיתי להירגע כי ידעתי שכל היום יש לי דברים שאני מתרגשת מהם כמו השיעור נהיגה בבוקר ואחר כך להיות עם גבירתי ואולי לפנק אותה באמבטיה או עם מסג' ואחר כך אני גם ישנה אצלה שזה תמיד מרגש אותי מחדש. סידרתי את החדר ואחר כך סידרתי את התיק שלי והתלבשתי וידעתי שיהיה קר אבל גם ידעתי שבשיעור נהיגה אני אתרגש ויהיה לי חם ומסורבל עם בגדים עבים ולא ידעתי איך להתלבש ובסוף לקחתי את המעיל ביד ולא לבשתי אותו. המורה אסף אותי והתחלנו את השיעור ושמחתי שלפחות אין גשם וכבר הרגשתי קצת יותר בטוחה כשאני נוהגת ושמחתי שזה ככה ואמרתי לעצמי שאני חייבת להשתפר בזה עוד אם אני רוצה להסיע את גבירתי כי בעיקר בשביל זה אני לומדת נהיגה ולפעמים אין לי סבלנות למרות שאני יודעת שזה עוד יקח זמן וגם גבירתי בטח לא תסמוך עלי מהתחלה כשיהיה לי רשיון אז זה יקח עוד יותר זמן עד שבאמת אני אוכל להסיע אותה למקומות. חשבתי שהמורה שוב ישאל אותי אם אני רוצה לנסוע לעבודה אבל הוא לא שאל ואני גם לא ידעתי אם לבקש למרות שזה היה חוסך לי זמן ובסוף רק ביקשתי לסיים את השיעור בתחנת אוטובוס שיהיה לי נוח להגיע וכמעט שכחתי את המעיל במכונית שלו ומזל שהוא הזכיר לי כי מרוב התרגשות אני לפעמים שוכחת ככה דברים ומתבלבלת.
הגעתי לבית של גבירתי וכל הזמן היתה לי הרגשה שכבר מאוחר מדי ושאני מאחרת למרות שגבירתי יודעת שיש לי שיעור אבל היה נדמה לי שעבר המון זמן ועוד עם האוטובוס והכל. התחלתי ישר לסדר את הבית של גבירתי ולשטוף כלים וגם טיטאתי ואז התחלתי לחשוב מה אני אבשל וסידרתי גם את המקרר בינתיים והכנתי קציצות ברוטב ואורז עם עשבי תיבול ומרק ואחר כך שטפתי כלים וניקיתי את המטבח וקצת פתחתי חלונות בשביל לאוורר את הבית למרות שהיה לי קר וככה ישבתי לאכול וראיתי שכבר באמת מאוחר יחסית ואני יודעת שגבירתי לא אוהבת שאני לא אוכלת בזמן והחלטתי להיות אמיצה ולהגיד לה שאכלתי מאוחר אפילו אם היא לא תשאל וכמה שחשבתי על זה יותר הבנתי שזה הדבר הנכון לעשות ושגם אם היא תיכעס אני באמת רוצה להגיד לה את זה ולא רק מרגישה שאני צריכה. אחר כך נחתי קצת אבל לא הייתי רגועה וקמתי כל הזמן לבדוק שהבית מסודר ושלא שכחתי לנקות שם דבר אפילו שרק אתמול ניקיתי וסגרתי את החלונות כי כבר באמת נהיה קר ואחר כך אפילו התחיל קצת גשם.
כששמעתי את גבירתי מגיעה נזכרתי ישר במה שאני רוצה לספר לה ופתאום הלב שלי דפק חזק למרות שכבר ניסיתי להרגיע את עצמי קודם ולהגיד לעצמי שאני רוצה לעשות את זה ושזה הדבר הנכון ושלא איכפת לי אם היא תיכעס עלי אבל כשזה היה ככה קרוב ועמד לקרות כבר לא יכולתי לא להתרגש. גבירתי נכנסה ואני ירדתי על הברכיים והיא אמרה שיש ריח של בישולים ואמרתי לה שבישלתי ואז כבר באותה נשימה אמרתי לה "גבירתי היום אכלתי מאוחר אני מבקשת סליחה" והיא בהתחלה שאלה מה אמרתי ושאני אחזור על זה ואני אמרתי לה והקול שלי רעד והיא שאלה מתי אכלתי ואמרתי לה בדיוק את השעה והיא שאלה אם רשמתי בפתק ואמרתי לה שכן והיא שאלה למה אכלתי מאוחר ואמרתי לה שרציתי קודם לסיים לבשל והיא שאלה "את רוצה שאני אעניש אותך על זה?" ואני לא ידעתי מה להגיד כי אני לא יכולה להחליט בשבילה אבל הייתי מוכנה גם שהיא תעניש אותי ואמרתי לה "אני מבקשת סליחה" והיא הלכה למטבח והסתכלה על מה שבישלתי ואז היא עמדה שם והסתכלה עלי ולא אמרה כלום והלב שלי דפק ואמרתי שוב "סליחה גבירתי" והיא שאלה אם היה לי שיעור נהיגה ואמרתי לה שכן והיא התחילה להכין לעצמה קפה ושאלה אותי איך היה בשיעור נהיגה ואני קמתי ללכת להכין לה את הקפה והיא פתאום אמרה נורא חזק "לא אמרתי לך לקום תישארי לשבת שם" ואני ממש נפלתי על הרצפה וחזרתי להיות על הברכיים וראיתי איך היא מכינה לעצמה קפה ואז היא שאלה שוב איך היה בשיעור נהיגה ואמרתי לה שהיה טוב והיא התישבה ליד השולחן במטבח עם הקפה ועם סיגריה והסתכלה עלי ואני קצת התביישתי להסתכל עליה והורדתי את הראש והיא שאלה הפעם בשקט "אז איזה עונש את רוצה?" ואני לא ידעתי מה להגיד והדבר היחיד שחשבתי שהיא תגיד לי זה שאני אלך לחדר שלי ושאני לא אשרת אותה היום כמו שהיא התחילה להכין לעצמה קפה ולא לבקש את זה ממני והיא ראתה שאני שותקת ואז היא אמרה "טוב תישארי שם עד שתחליטי". אחרי כמה שניות היא שאלה שוב איך היה בשיעור ואיפה נהגתי ואם היה משהו מיוחד ואם נהגתי לבית שלה ואני עניתי לה על הכל ולא זזתי מהמקום ואז היא קמה ושאלה אם החלונות סגורים כי ירד גשם ואמרתי לה שכן והיא הלכה בכל הבית לבדוק ואמרה לי שוב לא לזוז ואז היא ישבה בסלון והדליקה טלויזיה וראתה קצת והורידה נעליים ושמה אותם בצד ואחר כך היא קמה ולקחה מהמטבח את המאפרה והסיגריות וחזרה לסלון ובכל הדברים האלה הרגשתי שזה לא בסדר כי אני צריכה לעשות את זה גם עם החלונות וגם להוריד את הנעליים של גבירתי ולפנק אותה וגם להביא לה את הסיגריות והיא לא צריכה לעשות את זה אחרי יום עבודה.
כל דקה שעברה הרגשתי יותר רע כי זה סתם זמן שאני מבזבזת וניסיתי לחשוב על עונש ולא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מזה שאני אהיה בחדר ולא אשרת את גבירתי וזה היה לי נורא עצוב אחרי כל מה שתיכננתי וחשבתי על זה שבימי חמישי אני מפנקת אותה וככה הרגשתי שעובר הערב ואמרתי לעצמי שידעתי מראש שגבירתי אולי תיכעס אבל פחדתי להגיד לה שאני אלך לחדר ואז היא קמה ועברה לידי ושאלה "חשבת על משהו?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "טוב" והיא נכנסה לאמבטיה. שמעתי אותה מתקלחת וזה ממש כאב לי כאב פיזי בלב ובבטן ולא זזתי מהמקום והרגשתי איך אני עוד מעט מתחילה לבכות ואז גבירתי יצאה מהאמבטיה והלכה להתלבש ושוב הלב שלי דפק כשהיא עברה לידי ואז היא אמרה לי "קומי" ואני קמתי והיא אמרה לי "לכי תביאי את הדף של הדיאטה שלך" ואני רצתי להביא אותו מהתיק וכבר כאבו לי הרגליים אבל רצתי מהר ונזכרתי שזה היום של השקילה וחשבתי שאולי גבירתי סלחה לי כבר והכל יחזור להיות רגיל ושהעונש שלי היה שעד עכשיו לא שירתתי אותה והיא הסתכלה על הדף ואז עלי ואמרה לי "תתפשטי" ואני התפשטתי מהר וחיכיתי שהיא תגיד לי להביא את המשקל והיא המשיכה להסתכל על הדף ולקרוא אותו ממש ואז היא ראתה שאני עומדת והסתכלה עלי רגע ואמרה "הכל הכל. תורידי הכל" והיא המשיכה להסתכל על הדף ואני הורדתי גם את החזיה והתחתונים ועמדתי ערומה לגמרי ואז היא הסתכלה עלי שוב ממש לאט ככה על כל הגוף ואז היא קיפלה את הדף ואמרה לי "זה נשאר אצלי" והיא המשיכה להסתכל עלי ואז היא אמרה "את לא רושמת את מה שאת אוכלת עד שאני אומרת לך. גם בבית את לא לוקחת דף חדש ורושמת" ואני שתקתי והיא שאלה "את מבינה אותי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וניסיתי לא לחשוב על זה למרות שהתחלתי ממש לדאוג איך אני אסתדר והיא אמרה "את לא רושמת כלום ולא נשקלת עד שאני אומרת לך" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא הסתכלה עלי שוב לאט ככה מלמעלה למטה על כל הגוף והסמקתי לא בגלל שאני ערומה אלא בגלל שהרגשתי נורא שמנה איך שהיא הסתכלה עלי ואז היא אמרה לי "תתלבשי חזרה" ואני התחלתי להתלבש וחשבתי איך אני אסתדר בלי לרשום מה אני אוכלת וגבירתי אפילו לא אמרה לי עד מתי זה והרגשתי כאילו היא מפסיקה לי את הדיאטה וזה ממש הפחיד אותי אחרי שהצלחתי להרזות כל כך. בזמן שהתלבשתי גבירתי קראה שוב בדף של הדיאטה ואז היא שוב קיפלה אותו והלכה לחדר שלה ושמה אותו שם וחזרה ואני כבר הייתי לבושה והיא באה אלי ואמרה לי לרדת על הברכיים ואני ירדתי וחשבתי שעכשיו שוב היא תשאיר אותי ככה ולא תיתן לי לזוז למרות שהיא כבר כאילו נתנה לי עונש והיא התקרבה וליטפה את הראש שלי ואת השיער שלי ואת הפנים שלי ושמה את היד על הפה שלי ואני נישקתי לה את היד והיא השאירה אותה שם שאני אמשיך לנשק כמה שניות ואז היא הלכה ואמרה לי "בואי".
ישבנו בסלון וראינו טלויזיה וגבירתי שמה את הרגליים על הברכיים שלי ועל הבטן ואני עשיתי לה מסג' ברגליים והיא מדי פעם לחצה ככה עם הרגליים על הבטן שלי ואחרי כמה דקות התכופפתי ונישקתי את הרגליים שלה והיא שאלה אותי "את רעבה?" ואני הרמתי את הראש ואמרתי "לא גבירתי" והיא ביקשה שאני אביא לה יין וכדורי שוקולד והבאתי לה כוסית יין וכדורי שוקולד בצלחת והיא שתתה ואכלה ואני המשכתי לעשות לה מסג' ואז היא הרימה את הסנטר שלי אם הרגל שלה ואני הסתכלתי עליה והיא התכופפה אלי ואמרה לי "תפתחי את הפה" ושמה לי כדור שוקולד בפה ואני אכלתי וישר חשבתי על הדף שאני צריכה לרשום את זה אבל אסור לי וגבירתי חייכה ואמרה "ממש טעימים הכדורים שלך" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא נשענה חזרה והמשכתי לעשות לה מסג' וככה היא נתנה לי עוד שלושה כדורים כל כמה דקות והרגשתי איך כל הדיאטה שלי מתפרקת ואני מאבדת את הסדר ואחר כך גבירתי גם ביקשה שאני אביא לה עוד יין וכשהייתי במטבח היא אמרה לי למזוג גם לי ושתינו יין ביחד והיא אפילו חייכה וזה ממש הרגיע לי את הלב בשניה לראות אותה מחייכת אלי ואחר כך היא גם התכופפה וליטפה לי את הראש והרגשתי בכל הגוף איך אני יותר רגועה רק בגלל שגבירתי כאילו סלחה לי כבר למרות שידעתי שאני עדיין בעונש ואחר כך גבירתי עישנה וכשהיא סיימה היא אמרה לי שהיא הולכת לישון ושאני אסדר הכל ואז אני משוחררת.
סידרתי הכל ושטפתי את הכלים ואמרתי לעצמי שאני צריכה להכין עוד כדורי שוקולד כי הם נגמרו וניקיתי את השולחן בסלון וטיטאתי ואז בדקתי גם שהאמבטיה מסודרת והלכתי לחדר שלי ולפני שנרדמתי חשבתי שוב על הכל ועל זה שהגיע לי עונש ושאני אצטרך להסתדר עכשיו בלי לרשום את מה שאני אוכלת ובלי להישקל ואולי זה גם מבחן טוב כזה אם אני יכולה באמת לשמור על אורח חיים של לאכול בזהירות ולא להשתגע ולשמור על המשקל גם ככה אבל הרגשתי שזה מוקדם מדי בשבילי לעשות את זה וגם בגלל שזה בעצם עונש מגבירתי ולא שהיא אמרה שהדיאטה שלי נגמרה הרגשתי ממש רע ונזכרתי איך היא גם לא נתנה לי לשרת אותה כשהיא הגיעה והרגשתי ממש רע עם זה ושכמעט כל הערב התבזבז למרות שבסוף גבירתי סלחה לי והיה יותר רגוע והבטחתי לעצמי להשתפר ולא לעשות יותר טעויות כאלה.
לפני 18 שנים. 23 בפברואר 2006 בשעה 6:04