חלום מתגשם

בבוקר ישבתי עם הקפה וניסיתי לחשוב מה אני אעשה היום ועוד לא ידעתי וכל מיני רעיונות התערבבו לי בראש והכי רציתי לשרת את גבירתי כי הרגשתי נורא קרובה אליה ושאני רוצה לתת לה המון במיוחד אחרי אתמול שהיא דאגה לי ולקחה אותי לבית קפה ודיברנו על כל מיני דברים והרגשתי קרובה אליה אבל ידעתי שזה היום החופשי שלי ושאפילו אם אני רק אגיד לה שאני רוצה לבוא היא תיכעס עלי ואני אקלקל את כל האוירה שהיתה אתמול ולא רציתי להכעיס אותה. התארגנתי והתלבשתי ויצאתי לשיעור נהיגה וכשנכנסתי למכונית המורה חייך ושאל אותי "לאן נוסעים היום?" ושאלתי אותו למה הוא מתכוון והוא אמר שבכל שיעור אני מפתיעה אותו ולוקחת אותו למקום אחר והוא שאל אם נוסעים היום לעבודה שלי או למקום אחר וקצת הסמקתי מזה וניסיתי לחשוב אם זה באמת ככה כי אני מרגישה שתמיד הוא אומר לי לאן לנסוע ופתאום לא היה לי נעים שאני מבקשת ממנו לנצל את השיעור בשביל להגיע לכל מיני מקומות ושאולי הוא רומז לי שזה לא בסדר ואמרתי לו שאני לא יודעת לאן לנסוע והוא אמר "טוב בואי נתחיל ונראה לאן נגיע" והתחלתי לנסוע ובהתחלה הייתי קצת מבולבלת עוד מהשאלה שלו ומהמחשבות עליה אבל אחר כך כבר נהגתי יותר טוב ואז לקראת הסוף פתאום רציתי לבקר את סבתא שלי אבל כבר לא היה לי נעים להגיד למורה שאני רוצה לנסוע לשם כי הרגשתי שהוא רצה לרמוז לי שזה לא בסדר והוא לא שאל שוב אז לא אמרתי לו וסיימנו את השיעור בבית ואז ישר הלכתי לסבתא שלי ברגל והיה לי זמן לחשוב ולהסתכל קצת על האנשים והיה גם יום יפה אז לא היה איכפת לי ללכת הרבה וגם אמרתי לעצמי שאולי זה יעזור לדיאטה שלי כי זאת בכל זאת הליכה של אולי חצי שעה או יותר.

הגעתי לסבתא שלי וקיויתי שהיא בכלל בבית ודפקתי בדלת והיא היתה נורא מופתעת שבאתי ושאלה אם קרה משהו ואמרתי לה שסתם רציתי לבקר אותה והיא נורא שמחה וזה עשה לי טוב בלב וחום כזה ששימחתי אותה וישבנו ושתינו קפה יחד ואכלתי קצת עוגיות כי היא ממש התעקשה אבל אמרתי לה שאני שומרת ושאני לא אוכלת הרבה ושלא תיעלב מזה וסיפרתי לה על הלימודי נהיגה והכל וגם קצת קראתי עיתון שם ואחר כך חזרתי הביתה וחשבתי לקחת אוטובוס אבל החלטתי שוב ללכת ברגל ושזה יעשה לי טוב והלכתי ככה די לאט וחשבתי על דברים והייתי במצב רוח טוב. הגעתי הביתה והחלטתי עדיין לא לאכול צהריים כי אכלתי קודם עוגיות ולא רציתי סתם להעמיס והלכתי קודם להתקלח כי גם היזעתי קצת מההליכה ואחר כך סידרתי את החדר וישבתי קצת לנוח ולכתוב במחשב ושוב נחתי במיטה עד שנרדמתי וכשהתעוררתי אמא שלי כבר היתה בבית והלכתי לשטוף פנים וישבנו קצת לדבר והכנתי לי אוכל כי כבר באמת הייתי רעבה אבל החלטתי שזאת תהיה ארוחה שהיא גם ארוחת צהריים וגם ערב וככה יצא אולי טוב שהתמלאתי קצת מהעוגיות אצל סבתא שלי. באמצע האוכל פתאום נזכרתי שלא התקשרתי לגבירתי אחרי השיעור נהיגה ופתאום התחלתי להזיע ולהסמיק ככה כמו שקורה לי כשאני מבינה שעשיתי משהו לא טוב או לא נכון ורציתי להפסיק את האוכל באמצע ולרוץ להתקשר אבל אמא שלי ישבה שם ולא יכולתי להסביר לה את זה וקיויתי גם שהיא לא רואה שאני פתאום נהיית לחוצה כזאת וסיימתי לאכול מהר ואחר כך הלכתי כאילו אני רגועה לחדר ואז התישבתי על הרצפה וישר התקשרתי לגבירתי והידיים שלי רעדו והרגשתי ממש לא נעים וכשהיא ענתה ישר התנצלתי והרגשתי כל כך לא טוב עם זה ששכחתי אותה וכאילו היזנחתי אותה והיא שאלה מה עשיתי כל היום ואמרתי לה שאחרי השיעור הלכתי לסבתא שלי והיא דווקא שמחה מזה אבל ידעתי שזה לא תירוץ כי יכולתי קודם להתקשר אליה או אפילו אחר כך כשסתם נחתי והתבטלתי והלכתי אפילו לישון והרגשתי שאני חייבת לפצות אותה ואמרתי לה את זה והיא לא כעסה אבל היא גם לא אמרה לי שאני לא צודקת בהרגשה שלי וידעתי שאני צודקת ושהייתי לא בסדר.

ככה כל הערב עוד היתה לי הרגשה רעה למרות שדיברנו בסוף ולמרות שגבירתי לא כעסה עלי והייתי כל הערב בחדר וכתבתי במחשב וקראתי וניסיתי לחשוב איך אני אפצה את גבירתי מחר ונכנסתי למיטה לישון די מוקדם וכל המחשבות האלה עוד היו לי בראש וכמעט בכיתי בגלל זה ובקושי נרדמתי.