ניסיתי לחשוב איך אני יכולה לפצות את גבירתי על זה שלא התקשרתי אתמול אחרי השיעור נהיגה וכמה שחשבתי על זה רק יותר הרגשתי רע עם מה שהיה כי זה כאילו ממש שכחתי אותה והיזנחתי אותה ואני לא יודעת איך דבר כזה בכלל קרה לי כי אני כל הזמן חושבת עליה וכל הזמן מנסה רק לעשות דברים בשבילה וגם לא מצאתי דרך לפצות אותה במשהו מיוחד ופחדתי שזה ישאר ככה כאילו עשיתי משהו לא בסדר ולא עשיתי כלום בשביל לתקן את זה. נסעתי לבית של גבירתי והתחלתי לנקות וממש הוצאתי את כל העצבים שלי על הנקיון בשביל שיצא טוב ושאני אזיע ושאני ארגיש את כל הגוף שלי עובד ובצהריים אכלתי ממש מהר ואפילו בעמידה וגם לא אכלתי הרבה בכלל כי רציתי רק להמשיך לנקות ואחר כך כשאני אסיים לנקות שוב בלי סוף. עשיתי כביסה והמשכתי לנקות כל פינה בבית ואחר כך קיפלתי את הכביסה וגיהצתי ממש בזהירות כי פחדתי שמרוב העצבים שיש לי על עצמי אני יכולה עוד להרוס לגבירתי את הבגדים עם המגהץ. כשסיימתי התחלתי שוב לנקות הכל מהתחלה ושוב ניקיתי אבק ושטפתי ושאבתי אבק מהסלון וגיליתי שאפילו שניקיתי קודם ועשיתי את זה הכי טוב שיכולתי עדיין היה שוב אבק ואחר כך שטפתי שוב את החדר של גבירתי כי הוא הכי חשוב ואז שוב ניקיתי והברקתי הכל באמבטיה ואז הסתכלתי על השעון וראיתי שעוד מעט גבירתי תגיע ולא רציתי שהיא תחשוב שבאתי מאוחר או שלא הספקתי לנקות כי היא תראה אותי ככה ולא תדע שזאת פעם שניה שאני מנקה הכל והסתכלתי במראה וראיתי כמה אני מזיעה ופרועה ומתנשפת ודווקא שמחתי שאני ככה כי זה נתן לי הרגשה שבאמת עבדתי קשה אבל סידרתי את עצמי ושטפתי פנים ובדקתי שהמטבח מסודר ושכל הבית מוכן בשביל גבירתי.
כשהיא חזרה נפלתי על הברכיים מולה בכניסה וכמעט בכיתי אבל רק אמרתי שאני מצטערת וביקשתי שתסלח לי והיא שאלה מה קרה ואמרתי לה שאני מתכוונת לאתמול שלא התקשרתי והיא אמרה "חשבתי שדיברנו על זה" ואמרתי לה שאני מרגישה רע עם זה מאז והיא אמרה שהיא לא אוהבת שאני ככה שוקעת למחשבות שאחר כך מפריעות לי לתפקד ואני אמרתי שזה לא ככה ושזה לא מפריע לי לתפקד ושניקיתי את כל הבית כמעט פעמיים והיא שאלה למה עשיתי את זה פעמיים וניסיתי להסביר לה וכל הזמן הזה עוד הייתי על הברכיים והיא הלכה ככה מסביבי ובסוף היא אמרה לי "קומי ותשטפי פנים" למרות שלא ממש בכיתי והלכתי שוב לאמבטיה ושטפתי פנים וסידרתי את השיער והיא אמרה לי להכין לה קפה ובינתיים דיברה בטלפון ואני היגשתי לה את הקפה לסלון ואז היא אמרה לי לשבת מולה והסתכלה עלי בעיניים ואמרה לי "אני לא רוצה להיות כל הזמן תלויה בהרגשות הרעות שאת יוצרת לעצמך" ואני שתקתי וניסיתי רק להקשיב ולא לחשוב על עצמי והיא אמרה "אני רוצה לצאת היום ואני מרגישה לא נוח לעשות את זה כי את פתאום מרגישה רע" ואני ניסיתי להגיד שאני לא רוצה שהיא לא תצא בגללי והיא אמרה "את מבינה שאת פוצעת את עצמך ואז מחטטת בפצעים האלה ואת גורמת לי להרגיש לא נוח אם אני רוצה באמת להיות חופשיה ולצאת?" ואני אמרתי "אני לא פוצעת את עצמי גבירתי ואני לא רוצה שלא תרגישי חופשיה" והיא אמרה "את פוצעת את עצמך בלב עם כל המחשבות האלה ואת באמת גורמת לי להרגיש שאני לא יכולה לעזוב אותך עכשיו" ואני אמרתי "גבירתי בבקשה אל תרגישי ככה את לא צריכה להישאר איתי" והרגשתי כמו ילדה קטנה והתחילו לעלות לי דמעות וזה רק היה יותר גרוע כי אם הייתי בוכה אז באמת היא היתה מרגישה לא נוח לצאת ואני רציתי שהיא תוכל להרגיש חופשיה ולא להרגיש שהיא כל הזמן צריכה לטפל בי כי אני המשרתת שלה ואני צריכה לעשות דברים בשבילה והיא צריכה לעשות מה שהיא רוצה ומה שהיא מתכננת בלי להתחשב בי והתאפקתי לא לבכות ורק אמרתי שאני מצטערת על כל זה ושאני רוצה שהיא תצא ושתשאיר אותי לבד והיא אמרה "שאני אשאיר אותך לבד עם המחשבות שלך?" ואני אמרתי "לא גבירתי אין לי מחשבות אני רוצה להישאר המשרתת שלך ולהישאר פה ולחכות כמו משרתת טובה" והיא אמרה "נראה" ואז היא הדליקה סיגריה ושתתה מהקפה ואני עוד ישבתי שם והיא אמרה "לכי לחדר שלך" ואני קמתי והלכתי לחדר שלי כי לא רציתי להתווכח אבל גם לא רציתי שגבירתי תחשוב שאני בוכה שם או שקשה לי עם זה ואמרתי לעצמי כל הזמן שזה שהיא שלחה אותי לחדר שלי ולא הביתה זה טוב וזה פרס בשבילי שהיא סומכת עלי ושהיא נותנת לי להישאר אצלה בבית גם אם אני לא יכולה לשרת אותה כי היא כועסת עלי וניסיתי רק לחשוב על הצדדים החיוביים של כל זה.
אחרי כמה דקות היא נכנסה ואני קמתי מהמיטה וירדתי על הברכיים והסתכלתי עליה כדי שהיא תראה שאני לא בוכה ושלא קשה לי והיא אמרה "אני הולכת להתקלח" ואני שאלתי "את יוצאת אחר כך גבירתי" ובאמת רציתי שהיא תצא כי רציתי להרגיש שהיא לא מגבילה את עצמה ושהיא לא דואגת לי כמו שהיא אמרה ושהיא כן חושבת שהיא יכולה להרגיש נוח שם והיא אמרה "נראה. עדיין לא החלטתי" ואני רציתי שוב לבקש ממנה אבל היא כבר יצאה מהחדר ונכנסה לאמבטיה ואני המשכתי לשבת על הרצפה בחדר שלי ואחר כך חשבתי שאם אני אשב על הרצפה זה יראה כאילו אני לא מתפקדת וזה לא טוב וקמתי וסידרתי את החדר ואת המיטה ורציתי שגבירתי תיכנס ככה באמצע ותראה שאני עושה את זה אבל סיימתי לסדר הכל והיא עדיין היתה באמבטיה ואחר כך שמעתי שהיא יוצאת אבל זה נראה לי טיפשי לעשות כאילו אני מנקה ומסדרת שוב כי זה יהיה כמו לשקר לה ונורא קיויתי שהיא החליטה לצאת ואז היא קראה לי "משרתת" ואני רצתי אליה לחדר וראיתי שהיא מתלבשת והיא אמרה "אף פעם אל תגרמי לי להרגיש לא נוח עם החיים שלי" ואני אמרתי "לא גבירתי זה לא מה שהתכוונתי" והיא אמרה "אבל זה מה שיצא לך" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי זה לא יקרה יותר" והיא אמרה "אני מוחקת את הכל עכשיו ויוצאת וכדאי מאוד שגם את תמחקי את הכל ולא תחשבי על זה יותר" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" והיא שאלה על מה תודה ואמרתי לה "תודה שהחלטת לצאת ולא נשארת כי עשיתי לך הרגשה לא נוחה" והיא אמרה "אני יוצאת איתך כשאני רוצה ומציגה אותך בפני החברים שלי ואני לא רוצה אף פעם להרגיש שאני צריכה להגביל את החיים שלי בגללך" ואני אמרתי "את צודקת גבירתי אני טעיתי" והיא אמרה "כשאני אומרת שתמחקי את זה אני מתכוונת לזה. פשוט תמחקי את זה. זה לא קרה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי לבוא אליה ואז היא חיבקה אותי ממש חזק ואמרה "יותר לא נדבר על זה" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "תחכי לי עד שאני אחזור. את חופשיה לעשות מה שתרצי" ואני אמרתי "תודה גבירתי" והיא עזבה אותי ואמרה לי "רוצי תני לי להתארגן" ואני עוד אמרתי לה שהיא לבושה מאוד יפה והיא אמרה לי תודה ויצאתי מהחדר שלה והלכתי לחדר שלי.
היא יצאה ואני חיכיתי בחדר שלי וקצת ראיתי טלויזיה בסלון אחר כך אבל שוב חזרתי לחדר וקראתי ובאמת לא חשבתי על מה שהיה ואני גם לא אחשוב על זה יותר ולא אכתוב על זה כלום כמו שגבירתי ביקשה. אחר כך גבירתי חזרה ובאתי ונישקתי לה את הידיים והיא שאלה אם ראיתי את המשחק בטלויזיה ובכלל לא ידעתי שיש משחק ואמרתי לה שלא והיא אמרה "לא הפסדת כלום היה גרוע" וחייכתי וגם היא חייכה ואז היא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שאני לא רעבה והיא אמרה "באמת?" ואני אמרתי שאכלתי בצהריים והיא אמרה "מהצהריים את לא רעבה" ובאמת לא הייתי רעבה וזה היה באמת מפתיע כשחשבתי על זה ואמרתי לה "אני לא רעבה גבירתי" והיא אמרה "טוב" והיא הלכה להחליף בגדים ואז היא קראה לי והיא כבר שכבה במיטה עם ספר והיא אמרה "את משוחררת הביתה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ונישקתי לה עוד פעם את היד ובדרך הביתה רק הסתכלתי מהחלון של האוטובוס על כל האורות והאנשים וניסיתי לנקות את הראש ובלילה במיטה רק חשבתי כבר על מה שאני אבשל מחר ואז באמת הרגשתי כבר רעבה אבל לא קמתי לאכול כי זה הכי גרוע לאכול ככה לפני השינה והעדפתי להתאפק עד שנרדמתי.
לפני 18 שנים. 9 במרץ 2006 בשעה 6:29
