בבוקר קמתי ועשיתי סיבוב בבית לראות שהכל מסודר ונקי ושקט כזה כמו שאני אוהבת ואז שמעתי את גבירתי מתעוררת וישר רצתי למטבח להכין קפה. גבירתי באה למטבח וליטפה לי את השיער ואני שמתי את הכוס של הקפה שלה על השולחן ואז גם את שלי והיא אמרה לי "לכי תביאי את המשקל" ואני נורא שמחתי שהיא מבקשת את זה ורצתי להביא אותו מהחדר. שמתי אותו על הרצפה במטבח והתחלתי להתפשט וגבירתי שתתה את הקפה לאט והסתכלה עלי וקיויתי שאני נראית בסדר ואז עליתי על המשקל והייתי נורא במתח וגבירתי כרגיל לא הסתכלה ורק שאלה אותי כמה ואני ראיתי שירדתי חצי קילו ואמרתי לה את זה והייתי נורא שמחה והיא אמרה "כל הכבוד משרתת את בדרך הנכונה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" וחיכיתי שהיא תגיד לי שאני יכולה לרדת וזה לקח כמה שניות ואז היא אמרה לי גם להחזיר את המשקל למקום והבאתי את הפתק וביקשתי ממנה אם היא יכולה לרשום לי והיא רשמה וחייכה אלי ונתנה לי בחזרה את הפתק ואת העט ואני אמרתי "תודה גבירתי" ונישקתי לה את הרגליים שהיו חמות כאלה ואת הידיים והיא ליטפה לי את השיער ואמרה לי לקום ואני עמדתי היא אמרה לי להתלבש ולשתות את הקפה שלי.
שתינו את הקפה בשקט וגבירתי עישנה וישבה ככה עם רגל על רגל ובקושי התאפקתי לא לרדת לרצפה ולנשק לה את הרגל שהיתה באויר כי היא אמרה לי לשבת ולשתות את הקפה. היא שאלה אם אני יוצאת בערב ואמרתי שאני לא יודעת וחשבתי על זה שאין לי לאן לצאת ושאני לא רוצה להיות עם דנה והחבר שלה או אפילו עם טלי ומיכל ולהרגיש שאני כזאת נתקעת באמצע בין זוג ושאני מעדיפה להיות לבד אם אין לי ברירה ואם אני לא יכולה להיות עם גבירתי ואמרתי לה את זה וחשבתי שהיא תגיד לי שאני צריכה לשמור על קשר עם חברות והכל אבל היא לא אמרה את זה והיא רק הסתכלה עלי והיא לא חייכה וראיתי שמשהו אולי מפריע לה ואולי היא לא רוצה להגיד לי וגם אני שתקתי ולא יכולתי להגיד כלום. אחרי שגבירתי סיימה את הסיגריה והקפה היא קמה ואמרה שהיא צריכה ללכת למשרד קצת ושאני אתארגן והיא תקפיץ אותי הביתה ונורא רציתי שיהיה לנו בוקר כזה שאני אוכל לפנק אותה אבל נזכרתי איך אתמול היא נשארה בבית בשביל להיות איתי והקדישה לי את הערב ואני לא יכולה לדרוש ולרצות יותר מדי והלכתי להתארגן מהר ובינתיים גם גבירתי התארגנה ועוד הספקתי לשטוף את הכוסות ולבדוק שהכל מסודר ואז היא אמרה לי "בואי" ויצאנו.
בדרך כמעט לא דיברנו ועדיין הרגשתי שגבירתי אולי כועסת עלי או לא מרוצה ממשהו אבל לא רציתי להציק לה ורק חשבתי כמה אני רוצה שיהיה לה טוב ושהיא תהיה גאה באיך שאני משרתת אותה ורציתי גם להיות איתה כשהיא חוזרת מהעבודה כי זה יום שישי ואם היא צריכה לעבוד אז מגיע לה שאני אשרת אותה ואפנק אותה אחר כך אבל לא אמרתי לה את זה כי לא נעים לי לבקש דברים כאלה ולפני שהיא הורידה אותי בבית רק אמרתי לה "גבירתי תודה שאת נותנת לי להיות משרתת שלך" והיא ליטפה לי את הראש ואני כאילו שקעתי עם הראש ליד שלה והיא אמרה "שיהיה לך סוף שבוע נפלא" ואני אמרתי "גם לך גבירתי" ורציתי להגיד שתתקשר אלי אם היא רוצה שאני אבוא לשרת אותה אבל לא היה לי אומץ.
בבית נחתי קצת ולא היה לי חשק לכלום אפילו לא לכתוב ביומן או להיות עם המחשב וסתם שכבתי על המיטה וחשבתי על דברים עד שאמא שלי אמרה שאני אתארגן ושהולכים לסבתא שלי. אכלנו שם וסבתא שלי כל הזמן הזכירה איך שבאתי אליה באמצע השבוע בהפתעה וראיתי שהיא נורא אהבה את זה וחשבתי שאני צריכה לעשות את זה יותר וגם ראיתי שוב שאמא שלי מסתכלת על כל מה שאני אוכלת וכאילו בודקת אותי אבל היא לא אמרה כלום ובכל זאת זה הלחיץ אותי וחשבתי שאולי אני אוכלת הרבה בלי לשים לב וכל הזמן נזהרתי וניסיתי להרגיש אם אני מתמלאת יותר מדי או שזה בסדר. ישבנו שם עד אחרי הצהריים ואז חזרנו הביתה וישבתי לכתוב קצת במחשב אבל לא הצלחתי להתרכז וכל הזמן המחשבות כאילו ברחו לי לדברים אחרים ולא היה לי חשק לכלום וכל הזמן חשבתי על מה גבירתי כועסת או לא מרוצה כי אני רוצה להשתפר אבל קשה לי ככה כשאני לא יודעת מה לא בסדר ובסוף הלכתי להתקלח והייתי באמבטיה אולי שעה עם המים החמים ויצאתי ושוב שכבתי במיטה ואמא שלי באה ואמרה שהיא הולכת לחברה ודווקא שמחתי שיהיה לי שקט אבל אחר כך השקט הזה היה קצת קשה וכואב והתגעגעתי נורא לגבירתי ודמיינתי אותה איתי מדברת אלי ואפילו כועסת עלי ושאני מתנצלת למרות שלא ידעתי על מה וכל המחשבות האלה עייפו אותי ועשו אותי עצובה וכיביתי את האור ונרדמתי ממש מוקדם ככה.
לפני 18 שנים. 11 במרץ 2006 בשעה 16:26