בבוקר קמתי דווקא די רעננה ושתיתי קפה וישבתי קצת עם המחשב אבל כבר לא היתה לי סבלנות ורציתי ללכת לבית של גבירתי ולא להיות עם המחשבות שלי בבית. התארגנתי מהר ויצאתי וכשהגעתי לבית של גבירתי קודם כל סידרתי ושטפתי כלים ואז לקחתי את המטאטא וטיטאתי את כל הבית וגם שאבתי אבק מהסלון וניקיתי עם סמרטוט והרגשתי שאני נסחפת עם זה ושאני יכולה ככה לנקות את כל הבית לגמרי אבל עצרתי ורק סידרתי אותו ואז הסתכלתי על הרשימה של הקניות והוספתי לה עוד דברים שראיתי שחסרים והוספתי גם עוגות ושוקולד לגבירתי והלכתי לסופר. קניתי הכל ובדרך חזרה גם קניתי פרחים וסידרתי אותם בסלון ואז עברתי שוב על הבית לראות שהכל מסודר ופתחתי גם את הארון שלי והסתכלתי איך כל הבגדים שם מסודרים ומחכים לי והתרגשתי מזה וחיפשתי מה לעשות עד שהשליח של הסופר יבוא.
כשהוא בא סידרתי את כל הקניות במקום ואז גם ישבתי לאכול ואחר כך פתאום לא היה לי מה לעשות וככה חיכיתי עד שגבירתי תבוא ומדי פעם עוד חיפשתי מה לסדר או תיקנתי דברים שחשבתי שלא סידרתי מספיק טוב בבית וטיטאתי שוב וניקיתי את האמבטיה וממש הלכתי עם הראש למטה וחיפשתי אם יש ליכלוך או שערות על הרצפה בכל הבית כי רציתי שהבית יהיה מושלם ונקי והרגשתי שאני לא מתאמצת מספיק. כשגבירתי הגיעה התכופפתי לחבק ולנשק אותה והיא אמרה לי לקום והסתכלה עלי ואמרה לי "תתפשטי" וזה היה מפתיע אבל אני ישר התפשטתי ונשארתי עם תחתונים והיא סידרה לי אותם קצת ואז היא אמרה לי ללכת לשים את הבגדים בצורה מסודרת בחדר ולהכין לה קפה ואני עשיתי את זה מהר ושמתי לה את הקפה על השולחן עם עוגיות ועם מאפרה וסיגריות והיא החליפה בגדים ואז היא חזרה למטבח והתישבה ואמרה לי לעמוד מולה והסתכלה עלי ככה אולי דקה ואני השתדלתי לא להסמיק ואז היא אמרה לי "סיימת את הדיאטה?" ואני הסתכלתי על עצמי ועל הבטן שלי ואמרתי "לא גבירתי" וגבירתי שתתה מהקפה ואמרה "אז למה לא ביקשת להישקל בשבוע שעבר?" ואני ניסיתי להגיד לה שרציתי שהיא תבקש ממני את זה והיא אמרה "הכל צריך לבוא ממני?" ואני שתקתי והיא אמרה "את כבר יודעת את התפקידים שלך ואת תחומי האחריות שלך משרתת" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" ופתאום זה נשמע לי כל כך חלש ולא מספיק וירדתי על הברכיים אבל גבירתי אמרה לי ישר "קומי ותעמדי מולי" ואני עמדתי והיא אמרה "הכי קל לרדת על הברכיים נכון? הכי קל להזניח את עצמך ולהגיד שזה בשבילי נכון?" ואני לא ידעתי מה להגיד ורציתי שוב להגיד סליחה ואמרתי "אני מצטערת גבירתי אני חשבתי שאת תחליטי מתי אני נשקלת" והיא שתתה עוד קצת והקפה ואמרה "לכי לחדר שלך עכשיו תישקלי ואל תרדי מהמשקל עד שאני באה" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלכתי לחדר. עמדתי על המשקל וראיתי כמה אני שוקלת וכבר לא היה איכפת לי שירדתי חצי קילו כי גבירתי היתה מאוכזבת ממני וכעסתי על עצמי ועמדתי על המשקל וחיכיתי שגבירתי תבוא כמו שהיא אמרה וזה לקח המון זמן ובינתיים עמדתי ככה וממש לא זזתי עד שגבירתי באה ונתנה לי להחזיק את המאפרה והלכה בחדר ועישנה והסתכלה עלי ופתחה את הארון והסתכלה על הבגדים שלי שם ופתאום פחדתי שהיא תגיד לי לקחת אותם חזרה ושהיא תתחרט על זה שהיא ביקשה שאני אשים אותם שם אבל היא רק הסתכלה ולא אמרה כלום ואיפרה במאפרה שהחזקתי ועברה על הבגדים והסתכלה עליהם ואז היא הסתכלה עלי ואמרה לי לרדת מהמשקל ואני ירדתי והיא אמרה לי להחזיר אותו למקום ולרשום בדף את המשקל שלי ואני עשיתי את זה מהר והיא אמרה "תתקלחי ותתלבשי יפה באה אלי אורחת" ואני לא רציתי להתווכח והלכתי מהר למקלחת והתקלחתי מהר ואז סידרתי את האמבטיה ויצאתי וגבירתי ישבה בסלון והסתכלתי עליה ורציתי לשאול אם היא צריכה משהו והיא אמרה "תתלבשי" ואני הלכתי להתלבש ובזמן שהתלבשתי גבירתי באה ואמרה לי שהיא הולכת להתקלח.
אחרי שהתלבשתי ובדקתי במראה איך אני נראית ושטפתי את הכוס של הקפה של גבירתי ורוקנתי את המאפרה ואז התחלתי להכין צלחות עם כיבוד ושמתי בסלון ואז היה צילצול בדלת וגבירתי עוד היתה במקלחת ואני רצתי ופתחתי והיתה שם מישהי שאני לא מכירה והיא אמרה לי שלום ושאלה אם זה הבית של גבירתי ואמרתי לה שכן והזמנתי אותה להיכנס ולשבת בסלון ואמרתי לה שגבירתי במקלחת ושאלתי אם היא רוצה לשתות משהו בינתיים והיא אמרה שלא וישבה ואז היא שאלה אם אני גרה עם גבירתי ואמרתי לה שלא ואז היתה שתיקה כזאת ושמעתי את המים עוד זורמים באמבטיה ואז הלב שלי דפק פתאום ולקחתי נשימה ואמרתי "אני המשרתת שלה" והמון דברים פתאום רצו לי בראש וחשבתי שאולי לא הייתי צריכה להגיד את זה כי אולי גבירתי לא רצתה שהאורחת הזאת תדע כי זאת מישהי שאף פעם לא ראיתי והיא שאלה אם זה הבית אז היא כנראה גם לא היתה פה אף פעם וחשבתי שעשיתי טעות וניסיתי לחשוב אם גבירתי היתה רוצה שידעו והדבר היחיד שיכולתי לחשוב לטובתי זה שאם גבירתי הזמינה אותה כשאני פה ובטח ציפתה שאני אשרת את שתיהן ואארח יפה אז היא בטח לא מסתירה את זה שאני משרתת שלה אבל זה היה יותר ניחוש או משאלה שלי וזה נראה לי כמו המון זמן שכל המחשבות האלה היו בראש שלי והיה שקט כזה והלכתי למטבח וחיפשתי מה לעשות ומה לסדר או להכין והיצצתי מדי פעם על האורחת לראות מה היא עושה ואז שמעתי את גבירתי יוצאת והולכת לחדר להתלבש ואז היא יצאה והאורחת קמה והן התחבקו וגבירתי שאלה אם היא מצאה את הבית בקלות והיא אמרה שכן וגבירתי שאלה את האורחת אם היא רוצה לשתות משהו והיא הסתכלה עלי ורציתי להגיד שהיצעתי לה קודם והיא לא רצתה אבל לא אמרתי את זה והאורחת אמרה שהיא תשתה קפה ואני באתי לשם ושאלתי איך היא שותה את הקפה והיא אמרה לי והאורחת הסתכלה על גבירתי וגבירתי אמרה לה "היכרת את המשרתת שלי?" והיא אמרה "כן" ואז נרגעתי קצת מזה שאמרתי שאני משרתת עוד קודם ושאלתי את גבירתי אם היא גם רוצה והיא אמרה שלא ואני הלכתי להכין את הקפה ובינתיים הן דיברו ושמתי בסלון גם מאפרה ואחר כך חיכיתי במטבח והן ראו משחק בטלויזיה וניסיתי לא לחשוב על כלום ולא לשקוע בכל מה שהיה וכל ההרגשות שלי כדי שאני אוכל לשרת ולארח הכי טוב שאני יכולה ושגבירתי תהיה מרוצה ממני.
בהפסקה של המשחק גבירתי קראה לי והנמיכה את הטלויזיה ואמרה לי להכין להן סלט ירקות וחביתות עם בצל ולחמניות ואני אמרתי "כן גבירתי" וכבר לא הרגשתי לא נעים אלא דווקא הרגשתי גאווה כזאת שגבירתי מציגה אותי ככה מול האורחת החדשה שלה והלכתי להכין את הכל במטבח הכי מהר שאני יכולה. כשחתכתי את הבצל קצת ירדו לי דמעות למרות שהשתדלתי לא לנשום ושזה לא יקרה כי זה לא מכובד וכל הזמן היה נראה לי שהכל לוקח לי יותר מדי זמן ובסוף סידרתי הכל יפה בצלחות ושטפתי קצת את הפנים מהדמעות והיגשתי את הארוחה לסלון ובינתיים המשחק כבר התחיל שוב ואני חזרתי למטבח לסדר אותו בשקט ולשבת ולחכות שם ואחר כך לקחתי את הכלים מהסלון ושטפתי אותם וניקיתי את המטבח ואז גם נזכרתי שאני צריכה לנקות את האמבטיה וקצת כעסתי על עצמי שלא עשיתי את זה קודם והלכתי לעשות את זה ושוב חיכיתי ובסוף האורחת הלכה די מאוחר ואז גבירתי באה אלי והסתכלה על המטבח וראתה שהוא מסודר ואמרה לי לנקות קצת את הסלון ואז להחליף בגדים ואז אני משוחררת הביתה ואני עשיתי את זה מהר וכשסיימתי באתי לגבירתי לחדר ונכנסתי בזהירות והיא קראה לי להיכנס ושאלה איך אני חוזרת הביתה ואמרתי לה שאני איקח מונית והיא אמרה "טוב מאוד" ואז היא אמרה לי להתקרב עוד ואני ירדתי על הברכיים לידה כי הרגשתי באמת לא נעים לעמוד כשהיא שוכבת במיטה והיא ליטפה את הפנים שלי ואמרה "קצת איכזבת אותי היום אבל אני מרוצה מאיך שאירחת" ואני אמרתי לה שאני מצטערת על מה שהיה ושלא ידעתי ושזה לא יקרה יותר ונישקתי לה את היד והיא אמרה "כבר מאוחר לכי הביתה משרתת שלי" ואני אמרתי לה תודה ולילה טוב והלכתי בשקט ונתתי לקור ברחוב ללטף לי את הפנים ורק במונית התחלתי להרגיש עייפה וכשהגעתי הביתה כבר ממש נרדמתי מהר.
לפני 18 שנים. 22 במרץ 2006 בשעה 6:27
