התעוררתי בבוקר והדלת של גבירתי עוד היתה סגורה ולבשתי את הבגדים של אתמול כדי להיות מכובדת ולהיראות טוב גם כשאני רק משרתת את גבירתי וכשרק שתינו בבית. רחצתי שיניים ופנים וסידרתי את החדר שלי ואז גבירתי התעוררה והכנתי לשתינו קפה והיא אמרה לי שנשב במרפסת ובינתיים סידרתי מהר את המיטה שלה. היגשתי את הקפה עם עוגה למרפסת ואז היא שאלה אותי אם ישנתי עם הבגדים האלה ואמרתי לה שלא והיא שאלה למה לבשתי אותם שוב ואמרתי לה שרציתי להיות מכובדת גם כשאני רק איתה בבית והיא אמרה "ללבוש את הבגדים שעבדת בהם אתמול זה מכובד בעיניך?" ואז הבנתי שזאת באמת היתה טעות ופתאום הרגשתי קצת מלוכלכת למרות שהבגדים לא היו מלוכלכים ואמרתי "סליחה גבירתי" והיא אמרה שאני אלך לשים אותם בכביסה ושאני אלבש בגדים אחרים ורצתי מהר לעשות את זה וחזרתי לגבירתי וביקשתי שוב סליחה והיא אמרה לי להביא את הלק ולשים לה ואני רצתי שוב לאמבטיה והבאתי את הלק והאציטון והכל ושמתי לה בזמן שהיא שתתה קפה ועישנה והשתדלתי לא לרעוד למרות שעוד קצת רעדתי ממה שהיה קודם.
היה נראה לי שבגלל זה הלק לא יצא מוצלח וכבר רציתי לבקש סליחה ולבקש לעשות הכל מחדש אבל גבירתי דווקא חייכה ואמרה שהיא מרוצה וביקשה שאני אחזיר את הכל למקום ואז היא אמרה לי לאכול את העוגה ואכלתי והיא הסתכלה עלי וזה היה קצת מביך אבל אמרתי לעצמי שזאת גבירתי ואני לא צריכה להיות נבוכה וכבר הייתי במצבים הרבה יותר מביכים מולה והיה חשוב לי להראות לה שאני מרגישה נוח איתה אז אכלתי את העוגה ככה כשהיא מסתכלת עלי ולאט לאט הרגשתי יותר בסדר עם זה אפילו שהיא הסתכלה וחייכה ככה כמו שאם זה היה מישהו אחר הייתי נורא נבוכה ומרגישה לא נעים. אחר כך גבירתי ביקשה את הטלפון ונתתי לה והיא דיברה ואני בינתיים סידרתי ושטפתי את הכוסות והצלחת והחזרתי את העוגה למטבח ואז גבירתי אמרה לי שהיא יוצאת ושאני אסיים הכל ואז אני יכולה ללכת הביתה ואני כבר די סיימתי אבל רציתי להישאר עוד קצת והיא התלבשה ויצאה ואני שוב סידרתי את כל הבית ואפילו סידרתי מחדש את המיטה שלה כי פתאום הרגשתי שמיהרתי קודם כשעשיתי את זה ורק אחר כך הלכתי הביתה.
בצהריים סבתא שלי באה אלינו ואכלנו יחד צהריים ואחר כך עוד עזרתי לאמא שלי לסדר את הבית ולקפל את הכביסה ודיברנו קצת ואז היא הלכה לנוח וגם אני הלכתי לחדר וכתבתי קצת ואז שכבתי במיטה ונרדמתי וכשהתעוררתי כבר היה ערב אבל עוד הייתי קצת עייפה והלכתי להתקלח ואז ישבתי עם אמא שלי בסלון וראינו טלויזיה והיה ערב כזה שקט והיה לי זמן גם לחשוב על דברים.
לפני 18 שנים. 13 באפריל 2006 בשעה 7:54
