בבוקר שוב נורא התרגשתי וישבתי קצת עם המחשב ואז התארגנתי לצאת ולקחתי את התיק הגדול עם הבגדים וגם את התיק הרגיל שלי והייתי כזאת מסורבלת אבל דווקא שמחתי שאני ככה כי הרגשתי שזאת התחלה של משהו טוב שאני רוצה וכשפגשתי את המורה לנהיגה שלי הוא שאל אם אני יוצאת לטיול כי אני ככה עם התיקים ואמרתי לו שלא וקצת הסמקתי וניסיתי לחשוב על דרך להסביר לו בלי באמת לספר את כל הסיפור אבל לא מצאתי וגם הוא עזב את זה ואמר "בואי נתחיל" והשתדלתי לנהוג כמו שהוא הסביר לי כשאני שמה לב לכל מה שקורה מסביב ומנסה לקרוא את הכביש ולצפות דברים מראש אבל היו דברים שלא הצלחתי לראות והוא שוב הסביר לי והראה לי ובסוף ביקשתי ממנו אם אפשר לסיים את השיעור אצל גבירתי בגלל שיש לי תיק כבד וגדול והוא הסתכל בשעון ואמר שהוא מצטער אבל זה לא יסתדר לו עם הזמן כי הוא צריך לאסוף מישהו לשיעור ליד הבית שלי ואמרתי לו שזה לא משנה ואני כבר ארד שם ואז הוא אמר "את יודעת מה יש לי רעיון" והוא הציע שנאסוף אותה ואז היא תסיע אותי לשם כאילו בשיעור שלה ובהתחלה זה הביך אותי והסמקתי ולא רציתי כל כך כי פתאום עוד מישהי שאני לא מכירה בכלל תביא אותי לגבירתי ותדע איפה אני עובדת ותראה שזה בעצם בית ועוד כשאני עם התיק הגדול אבל המורה ממש התלהב מהרעיון שלו ואמר שככה נעשה את זה ושאני באמת לא צריכה להיסחב עם כל התיקים האלה באוטובוס וניסיתי להגיד לו שאני יכולה לקחת מונית והוא אמרה "יש לך כאן מונית חינם" ובסוף אני לא יודעת למה אבל הסכמתי. אספנו את התלמידה ההיא ומסתבר שהיא ממש צעירה כזאת והיא באה ישר אחרי הלימודים בבית ספר ואני ישבתי מאחורה והיא נהגה ממש לאט וניסיתי לחשוב אם אני נוהגת יותר טוב ממנה ואני חושבת שכן אבל אני לא יודעת איזה שיעור זה שלה והוא כיוון אותה ומדי פעם שאל אותי כדי לוודא איך נוסעים וזה היה די מביך כל פעם שהייתי צריכה לכוון אותה וכאילו אמרתי את זה למורה והוא אמר את זה לה והיא נראתה נורא לחוצה ובכלל לא היה איכפת לה לאן הוא מכוון אותה העיקר שהיא תצליח בכלל לנהוג וראיתי שהיא נוסעת לאט והסתכלתי על השעון במכונית וגם בטלפון שלי והרגשתי שזה מבזבז לי את הזמן ועם מונית או אפילו עם אוטובוס הייתי אולי יכולה להגיע יותר מהר. בסוף הגענו והיא חיכתה שאני ארד עם התיקים ואמרתי למורה תודה והוא אמר לי "אין בעד מה" והתלמידה שנהגה הסתכלה עלי אבל היא לא אמרה כלום ואני יצאתי והלכתי לבית של גבירתי אפילו בלי להסתכל אחורה וכבר לא היה איכפת לי מה המורה חושב או מה התלמידה ההיא חושבת ואמרתי לעצמי שאני שמחה וגאה להיות משרתת של גבירתי ושיחשבו מה שהם רוצים ושיקנאו כי הם בחיים לא יגיעו לדבר כזה.
הגעתי לבית של גבירתי ושמתי את התיק בחדר שלי וקודם כל סידרתי את הבית וניקיתי את המטבח ורק אחר כך הלכתי לחדר והלב שלי התחיל לדפוק ופתחתי את התיק וסידרתי את כל הבגדים שהבאתי ממש יפה בארון כי ידעתי שגבירתי תרצה לראות את זה ולבדוק מה הבאתי ולבדוק גם שהכל מסודר כמו שצריך וכל דבר ששמתי על המדף הקפיץ לי את הלב והידיים שלי קצת רעדו כי הרגשתי שכאילו אני מעבירה עוד חלק ממני מהבית לגבירתי וכאילו כשפתחתי את הדלת של הארון זה כמו שגבירתי פתחה לי עוד דלת אצלה בחיים וכשסגרתי את הארון ליטפתי ככה את הידיות שלו לרגע והרגשתי שעכשיו אני באמת הרבה יותר קרובה לגבירתי ויותר חלק ממנה ומהחיים שלה כמו שתמיד רציתי וכמו שהיא גם אמרה פעם שאני צריכה להרגיש חלק ממנה.
בצהריים הלכתי לאכול ואז עשיתי סדר במקרר ובישלתי דברים ורציתי לבשל משהו מיוחד אבל לא היה לי שום רעיון למשהו מיוחד ולא רציתי להכין דברים קשים שעוד לא ניסיתי כי פחדתי שזה לא יצליח ואמרתי לעצמי שבשבת אני שוב אנסה דברים חדשים בבית ואלמד לבשל משהו חדש בשביל גבירתי כי בטח נמאס לה מזה שאני יודעת רק כמה דברים וכל הזמן מכינה אותם. אחרי שבישלתי ניקיתי הכל וסידרתי וגם שטפתי ידיים ופנים וסידרתי את השיער ואפילו עשיתי לעצמי צמה ואז ניקיתי את כל השערות מהרצפה של האמבטיה וכשנגעתי ככה ברצפה עם הידיים חשבתי על זה שאולי אני אשב שם היום ואפנק את גבירתי באמבטיה וזה ריגש אותי אבל לא רציתי לפתח ציפיות כי ידעתי שאני לא קובעת מה יהיה ורק גבירתי קובעת ואני מקבלת את כל מה שהיא אומרת לי ושמחה על כל דבר.
כשגבירתי הגיעה חשבתי שהיא תשאל על הבגדים והארון ותרצה לראות מה בחרתי להביא אבל היא לא ביקשה את זה והיא רק ביקשה קפה ואמרה שיש לה עוד קצת עבודה והיא ישבה בסלון ואני היגשתי לה קפה ועוגיות ונתתי לה גם את הסיגריות והמאפרה ולא רציתי להפריע לה וישבתי במטבח לחכות שהיא תגיד לי מה לעשות וגם ניסיתי לחשוב לבד בזמן הזה אם יש משהו שאני יכולה לעשות מיוזמתי ובלי שהיא תצטרך להגיד לי אבל לא מצאתי משהו כזה ואחרי שראיתי שהיא סיימה לשתות את הקפה לקחתי בשקט את הכוס ושטפתי והשתדלתי לעשות את זה בשקט ולא ידעתי אם אני יכולה לשאול אותה אם היא צריכה משהו או שזה יפריע לה והייתי במתח כזה וכל הזמן ניסיתי להקשיב אם היא תקרא לי ושאני אוכל לרוץ אליה הכי מהר. אחרי כמה זמן היא פתחה טלויזיה וקראה לי ואמרה לי לסדר שם את הכל ואני לקחתי את הכלים למטבח והתחלתי לשטוף ואחר כך באתי ואספתי את הניירות שלה ולא ידעתי בדיוק איפה לשים אותם או איך לסדר אותם וכל הזמן הסתכלתי עליה בשביל לראות אם אני עושה את זה כמו שצריך אבל היא לא הסתכלה עלי ואני אספתי את הניירות כמו שחשבתי שצריך ובזהירות ושמתי אותם ליד התיק שלה ואז ניקיתי את השולחן והשתדלתי לא להסתיר את הטלויזיה לגבירתי. אחר כך שאלתי אותה אם היא רוצה משהו והיא אמרה שעוד מעט וסתם ישבתי לידה על הרצפה וחיכיתי ואז היא אמרה לי "קחי אותי לאמבטיה" ואני עזרתי לה לקום והיא אמרה שהיא כבר עייפה ושהיא תעשה מקלחת מהירה אבל היא רצתה שאני אשאר שם ואחכה ואני חיכיתי וחשבתי שהיא תבקש שאני אעשה לה את הגב אבל היא לא ביקשה והיא רק ביקשה את המגבת בסוף ועזרתי לה להתנגב והיא הלכה להתלבש ואז ישבה בסלון וביקשה את השמיכה שלה והבאתי לה וכיסיתי אותה והיא אמרה לי לבדוק שהכל מסודר ואז אני משוחררת ואני בדקתי בכל הבית וסידרתי את האמבטיה והמטבח ואז אמרתי לה שהכל מסודר והיא שאלה אם אני רוצה לשבת בסלון ואמרתי לה שכן והיא אמרה "אבל את משוחררת" ואני לא ידעתי למה היא התכוונה וחשבתי שהיא רוצה שאני בכל זאת אלך לחדר שלי אבל היא אמרה "שבי" וישבתי שם וראינו טלויזיה וכששאלתי אותה אם היא רוצה משהו היא הרימה את הראש שלי אליה ואמרה לי "אמרתי לך שאת משוחררת נכון?" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" והרגשתי פתאום שעשיתי טעות וביקשתי ממנה אם אני בכל זאת יכולה להישאר שם והיא הסכימה ואמרתי לה תודה וישבתי בשקט עד שראיתי שגבירתי נרדמה שם ולא רציתי להעיר אותה ורק כיביתי את הטלויזיה ואת האור והלכתי בשקט לחדר שלי.
לפני 18 שנים. 19 במרץ 2006 בשעה 6:17