התעוררתי בבוקר מצילצול בדלת וקפצתי ישר מהמיטה והסתכלתי על השעון והיה כבר מאוחר יחסית וקפצתי החוצה מהחדר ורצתי וראיתי את גבירתי כבר עומדת בדלת ומדברת עם מישהו ואז סוגרת את הדלת ונכנסת והיא החזיקה מכתב שנתנו לה ואז היא ראתה אותי ואמרה "התעוררת?" ואני הייתי מבולבלת כזאת וניסיתי לחשוב אם שכחתי לשים שעון או שהוא צילצל ואני המשכתי לישון והלכתי אל גבירתי ואמרתי לה "אני מצטערת גבירתי אני לא יודעת מה קרה" והיא אמרה "לכי תסדרי את עצמך קצת" ואני הלכתי לאמבטיה ושטפתי את עצמי וסידרתי קצת את השיער ואז רצתי למטבח ורציתי מהר להכין לגבירתי קפה ולעשות את כל מה שלא הספקתי לעשות כי לא התעוררתי אבל גבירתי כבר ישבה שם עם קפה וסיגריה וקצת התביישתי להתקרב כי הרגשתי כל כך לא נעים מזה שלא התעוררתי והיא אמרה "בואי הנה מה נתקעת שם" ואני באתי לאט והיא אמרה "תכיני לך קפה" ואני אמרתי שוב "אני כל כך מצטערת גבירתי" והיא הסתכלה עלי ולא אמרה כלום ואני הכנתי קפה והידיים שלי רעדו.
אחר כך התישבתי לידה ועדיין פחדתי מזה שהיא תצעק עלי ושהיא רק חיכתה שאני אסתדר קצת ולא רצתה ישר לצעוק כשאני רק קמתי והתביישתי להסתכל עליה. שתינו את הקפה בשקט וכשגבירתי סיימה את הסיגריה היא קמה והלכה לשירותים ואז היא הלכה לאמבטיה והסתכלתי וחיכיתי שהיא תצא וראיתי שהיא יוצאת עם תסרוקת מסודרת ויפה והולכת לחדר שלה ואז חשבתי שימים כאלה שמתחילים רע תמיד גם ממשיכים רע ואני כל הזמן עושה טעויות כי הייתי צריכה קודם כל לסדר את החדר שלה במקום לשבת ולשתות קפה למרות שהיא אמרה לי להכין לעצמי קפה. שפכתי את החצי כוס שנשארה לי לכיור ושטפתי מהר את הכוסות של הקפה ופחדתי ללכת לחדר של גבירתי וגם לא רציתי להפריע לה אז הלכתי וסידרתי את המיטה שלי ואז עברתי בסלון וראיתי שהוא מסודר והלכתי לאמבטיה ואספתי את השערות של גבירתי אחרי שהיא הסתרקה ונזכרתי שאתמול לקחתי לה שערות מהמיטה ולא היה לי נעים מזה והסמקתי כי הרגשתי שאני גונבת לה משהו ואז היא באה והיתה כבר לבושה ואמרה לי שהיא יוצאת לסידורים ואני הלכתי אחריה ואמרתי לה שוב "גבירתי אני מצטערת שלא קמתי בזמן" והיא אמרה "כבר אמרת שאת מצטערת" ואני אמרתי שאני באמת מצטערת ואני רוצה לעשות משהו שיפצה אותה והיא אמרה שאין צורך ואז אמרה "אני רוצה לצאת אפשר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וידעתי שזה מטופש שעיכבתי אותה ככה ושהיא היתה צריכה כאילו לשאול אותי אם היא יכולה לצאת. היא לקחה את התיק שלה ואמרה "הבית מסודר?" ואני אמרתי לה שאני צריכה לסדר את החדר שלה והיא אמרה "טוב תסדרי שם ולכי הביתה" ואני רציתי נורא לבקש להישאר או ללכת איתה ולעזור לה בסידורים או משהו כי הרגשתי ממש רע אבל כבר הרגשתי ממש לא נעים והיא הלכה ואני סידרתי את המיטה שלה והרגשתי את השקט ואיך שהדמעות עולות לי לגרון ולעיניים והתאפקתי לא לבכות למרות שהייתי לבד. סיימתי לסדר ובדקתי שוב שכל הבית מסודר וממש חיפשתי מה עוד לעשות אבל לא היה כלום והלכתי הביתה.
אמא שלי לא היתה בבית ואני ישבתי עם המחשב וכתבתי קצת ביומן וקצת גם סתם דברים שאני מרגישה ואחר כך גם קראתי קצת ואז הרגשתי רעבה וחשבתי על זה שאני רוצה לעשות דיאטה ובכל זאת הלכתי למטבח ופתחתי את הארונות והמקרר וחיפשתי משהו כאילו מישהו אחר שלט בגוף שלי והכריח אותי לעשות את זה למרות שאני באמת רוצה לעשות דיאטה. אמרתי לעצמי שאני אתחיל את הדיאטה מהצהריים ושבפעם האחרונה אני ארשה לעצמי עוגיות ולקחתי את הקופסה של העוגיות לחדר והמשכתי לשבת שם וחשבתי על כל מה שהיה ואיך אני יכולה לפצות את גבירתי וחשבתי אפילו ללכת לשלוח לה זר פרחים או ללכת לקנות לה משהו וידעתי שהיא כועסת עלי ובכל זאת רציתי נורא לדבר איתה. אכלתי עוגיות כמו חזירה מגעילה וסיימתי כמעט את כל הקופסה ואחר כך רציתי להקיא ולבכות ורציתי הרבה דברים בבת אחת וסתם נשכבתי במיטה וכל העוגיות עלו לי ועשו לי טעם רע ורציתי להכאיב לעצמי כמו שהכאבתי לגבירתי אבל לא העזתי כי ידעתי שגבירתי לא מרשה לי לעשות את זה.
אחר כך אמא שלי חזרה עם קניות וביקשה שאני אעזור לה לסחוב ועזרתי לה וגם סידרנו הכל בארון וניסיתי להיות בסדר כזאת ולא להראות לה איך אני מרגישה כדי שלא תחשוב שרע לי אצל גבירתי כי תמיד אני מספרת לה שאני אוהבת לעבוד שם וככה אני רוצה שהיא תחשוב. אמא שלי שאלה מה אני רוצה שהיא תבשל וממש לא היה לי כוח לחשוב על זה ולהחליט והיא ניסתה להציע ובסוף יצא כרגיל שהיא בישלה עוף ואורז והיא רצתה שאני אעזור לה אבל הגעיל אותי אפילו הריח של זה ואמרתי לאמא שלי שאני רוצה לנוח קצת והלכתי לחדר ושוב ניסיתי לבכות ולא הצלחתי ואז הטלפון שלי צילצל וחשבתי שזאת גבירתי והתנפלתי על התיק והוצאתי את הטלפון אבל זאת היתה דנה ולא עניתי לה. אחר כך אמא שלי אמרה שאני אתכונן כי הולכים לצהריים לסבתא שלי ולא היה לי כוח לכל האנשים שם וכל מה שרציתי זה לדבר עם גבירתי ושהיא תסלח לי אבל לא רציתי להגיד לאמא שלי שאני ככה בדיכאון מזה והלכתי איתה וניסיתי שם להתחמק מכולם ורק להיות בשקט ובסוף נרדמתי שם בחדר של סבתא שלי ואמא שלי העירה אותי כשהיא רצתה ללכת ושאלה אם אני לא מרגישה טוב ואמרתי לה שסתם הייתי עייפה.
חזרנו הביתה ורציתי להתקלח כי זה לפעמים מרגיע אותי אבל התישבתי על המיטב ולא הצלחתי לקום וכל הזמן חשבתי על מה שהיה. החלטתי להתקשר לגבירתי ולהגיד לה שאני מצטערת ולספר לה איך אני מרגישה כי ממש סבלתי והחזקתי את הטלפון ככה וחיכיתי שיהיה לי אומץ וחשבתי אם אולי להתקלח קודם או להתקשר קודם עד שפתאום הטלפון צילצל ביד שלי וזאת היתה טלי ועניתי לה והיא שאלה אם דיברתי עם דנה ואמרתי לה שהיא התקשרה ולא עניתי וטלי שאלה למה ואמרתי לה שאין לי מצב רוח וסיפרתי לה מה קרה והיא שאלה אם אני רוצה להיפגש ואמרתי לה שאולי אחר כך ושאני רוצה לדבר עם גבירתי אבל אין לי אומץ להתקשר וטלי שאלה "את רוצה שאני אתקשר אליה?" והיא ניסתה ככה להצחיק אותי אבל זה לא הצחיק אותי וסתם התעצבנתי מזה וטלי ביקשה סליחה ואמרה שהיא רק מנסה שאני ארגיש טוב ואמרה לי אחר כך שדנה מחפשת אותי כי היא רוצה לצאת היום ואמרתי לטלי שלא נראה לי שיהיה לי כוח לזה והיא אמרה שאולי כדאי שכן כי זה קצת ישכיח ממני את מה שהיה וסתם לשבת ככה ולחשוב על הכל לא יהיה לי טוב.
הלכתי להתקלח וזה לא ממש עזר לי ואחר כך ישבתי עם המחשב קצת ורציתי כל כך הרבה דברים ביחד והרגשתי מבולבלת כזאת. רציתי לבכות ורציתי לדבר עם גבירתי ורציתי לדבר עם טלי ורציתי להיות לבד ולישון וזה שיגע אותי שאני מרגישה ככה. שוב החזקתי את הטלפון ככה והסתכלתי עליו ודיפדפתי בזכרון עד השם של גבירתי וכמעט התקשרתי והיד שלי רעדה ובסוף קמתי ויצאתי מהחדר וראיתי שאמא שלי במקלחת ולקחתי נשימה ונכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת והרגשתי את הלב שלי דופק והתקשרתי לגבירתי אבל היא לא ענתה וזה עוד יותר גרם לי להרגיש רע ואז דפקו בדלת ופתאום חשבתי שאולי זאת גבירתי ורציתי את זה נורא אבל זאת היתה טלי והיא התנפלה עלי ממש עם חיבוק והביאה לי פרחים ושוקולד ואמרה לי "אני לא יכולה לחשוב שאת ככה" ולקחה אותי לחדר וישבה איתי ואכלנו את השוקולד ודיברנו ואני בכיתי סוף סוף וסיפרתי לה הכל והיא אמרה שכנראה איכזבתי אותה אבל שזה קורה ואני לא צריכה להרגיש כאילו זה סוף העולם ואמרתי לה שהיא לא מבינה ושאני צריכה להיות שם מושלמת ואחרי כל השבוע הזה שהייתי ממש טובה וגבירתי אמרה שהיא מרוצה ממני עשיתי כזאת שטות וטלי ממש היתה סבלנית למרות שדי צעקתי עליה והוצאתי עליה עצבים ואמרתי כל הזמן שהיא לא מבינה ואז דנה התקשרה אליה והיא אמרה לי שזאת היא ושאלה ככה בתנועות שפתיים אם נצא איתה ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה לדנה שהיא תדבר איתה עוד מעט ואז היא אמרה לי "לכי תשטפי פנים ונצא את צריכה את זה" וככה בסוף יצאנו לפאב עם דנה והחבר שלה וטלי כל הזמן ישבה לידי ומדי פעם שאלה אם אני בסדר ואני ניסיתי להראות שהכל טוב ובעצם חגגנו את זה ששתיהן עוד מעט משתחררות כי הן התגייסו ביחד אבל בעצם כל הזמן דנה היתה עם החבר שלה והם התנשקו והתחבקו וצחקו כל הזמן ואז ממש במקרה שמעתי שהטלפון שלי מצלצל כי היה שם רעש ותפסתי את זה ממש במזל. זאת היתה גבירתי ואני עניתי לה וישר רצתי החוצה לדבר איתה בשקט והיא שאלה איפה אני ואני אמרתי לה שיצאתי עם חברות וסיפרתי לה שכל היום הרגשתי רע בגלל מה שעשיתי ולא רציתי שהיא תחשוב שאני מתחילה לזלזל ועוד בסוף יוצאת לבלות כאילו כלום לא קרה והיא לא ידעה שבכלל לא רציתי לצאת וכמעט הכריחו אותי. גבירתי אמרה "תשמעי אין לנו זמן לזה" ואני אמרתי לה שאני יודעת ושזה לא יקרה יותר והיא אמרה "תשתקי ותקשיבי למה שאני אומרת" והלב שלי דפק והיא אמרה "אין לנו זמן לדברים האלה עכשיו. אבא שלך מגיע בשבוע הבא וממילא לא ניפגש הרבה ואני לא רוצה שנבזבז את הזמן שלנו על הרגשות רעות ועל עונשים" ואני אמרתי "כן גבירתי" וניסיתי להבין מה היא אומרת בעצם ואז הקול שלה קצת השתנה והיא אמרה "את לא הענשת את עצמך היום נכון?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "את לא הכאבת לעצמך נכון?" ואני אמרתי שלא הכאבתי לעצמי ורק בכיתי וישנתי ואכלתי כמו חזירה והיא אמרה "את חייבת לי פיצוי על מה שהיה היום" ואני אמרתי "כן גבירתי אני אעשה הכל" והיא אמרה "מחר תפצי אותי" ואני התרגשתי כי זה שבת וזה משהו מיוחד והתחלתי לחשוב מה אני אעשה בשבילה והיא אמרה "לילה טוב משרתת שלי" ואני אמרתי "לילה טוב גבירתי" ולא היה איכפת לי שכל הרחוב ישמע את זה.
חזרתי פנימה וטלי כבר ידעה שזאת היתה גבירתי ושאלה ככה בשקט מה היה ואני אמרתי לה שהכל בסדר ואני אספר לה אחר כך למרות שדנה והחבר שלה ממילא לא היו ממש איתנו ושמו לב רק לעצמם ופתאום חשבתי שנהיה מאוחר ומחר גבירתי רוצה אותי ואני לא רוצה שוב לא להתעורר בזמן ולהיות עייפה ואמרתי לטלי שאולי נחזור והיא אמרה לדנה וגם דנה והחבר שלה רצו כבר ללכת כי נראה לי שהם באו סתם להתחרמן שם ולהשתכר קצת והם כבר היו מספיק מחורמנים ושיכורים ובדרך הם המשיכו ואני אמרתי לטלי באוזן שגבירתי אמרה שמחר אני אבוא לפצות אותה והיא אמרה לי שהיא ידעה שזה יהיה בסדר ואמרתי לה שזה עוד לא בסדר וטלי ככה נתנה לי יד ואמרה לי לספר לה אחר כך מה היה והבטחתי לה שאני אספר לה ובבית שמתי שעון מעורר לשעה די מוקדמת אפילו שזה שבת ובלילה לפני השינה היה לי טוב שיש שקט כזה אחרי הרעש של הפאב וניסיתי לחשוב מה יהיה עם גבירתי מחר ונרדמתי באמצע המחשבות.
לפני 18 שנים. 10 בדצמבר 2005 בשעה 7:21
