אוהבת ממש ויותר מתמיד ואם אגיד לך את זה, זה ילחיץ… אז רק אכתוב את זה פה, כי זה צועק מתוכי, כמה אני אוהבת אותך סמים שלי 🥰
כותבת רגשות במילים
ובמקום להבין איך זה מרגיש מהצד שלך, רק הפגזתי את הרעיונות המשוגעים שלי מבלי לראות איך זה מקטין אותך מבלי שום כוונה לכך.
אתה הכי גברי וחזק בעיניי, זאת הסיבה שרק אתה מצליח להפוך אותי לחמאה נמסה בידיים שלך. זאת הסיבה שאני מסתכלת עליך בהערצה, זאת הסיבה שאני אוהבת להרגיש את האנרגיה הגברית שלך.
מעולם אבל מעולם לא ראיתי אותך פחות ממני, חלש ממני או קטן ומסכן בשום צורה. החמלה שלי מעולם לא הייתה מרחמים, רק מתוך הזדהות ורצון לחבק את כל מה שפגשתי בך, מתוך האהבה שצמחה בי בזכות מי שאתה.
אני מצטערת אם נתתי לך להרגיש פגוע ממתקפת הורמונים של ילדה קטנה ורעבה לחיים. רציתי לשמח אותך ולראות אותך מחייך ויצא לי מניפולטיבי ואגואיסטי להפליא.
אני אחכה, כמה שצריך, אחכה שתרגיש מוכן לעשות את זה בתנאים שלך.
אני רוצה להיעטף בך ולהרגיש את הדופק שלך עם הלחי שלי כשהיד שלך תסתבך לי בשיער ואני אנשום אותך כחמצן ממכונת הנשמה.
לומר את האמת, אני אשמח אפילו יותר אם תתפוס אותי חזק ותגרום לי לרטוט לך בידיים.
אני כבר ממש מתגעגעת להרגיש אותך בתוכי, מחכה שהרגע הזה יגיע כמו ילדה בהמתנה לדיסנילנד 🫦
הכל עולה כסף וזה מתסכל שאני לא מצליחה להרוויח מספיק כדי לחיות באמת את החיים שמגיע לנו לחיות.
מגלגלת רעיונות, בתכלס יותר פייסלים מרעיונות… אני חייבת לעלות על איזה הברקה. אני יודעת שיש לי את זה וזה חייב להתפוצץ לי במוח ואני אעלה על המהלך שיביא אותי למטרה ✨
אני רוצה להגשים עוד חלומות, בזבזתי יותר מידי שנים על למות בתוכי ועכשיו זה רק עניין של ניירות, כולה כסף. אני אשיג אותו, זה עניין של זמן ואנחנו נהנה כמו שלא נהנינו בחיים 🥰
אני מתרגשת רק מהרעיון שזה אפשרי, כמה פרפרים מתרוצצים לי בבטן ובלב, זה יקרה! אני עדיין לא יודעת איך אבל זה יקרה!
אותך לאהוב את עצמך… מסתכלת עליך ולא מבינה איך אתה לא רואה את כל מה שאתה, כשאני לעיתים בעצמי לא רואה את עצמי.
אולי זה השיעור שלנו, לראות את זה אחד בשנייה בשביל להראות לשני את מה שנחסם מאיתנו על ידי הטראומות המרובות שהתנגשו בנו מילדות ועד היום.
ככל שהזמן עובר, זה מורגש יותר כמה משמעות יש לקשר הזה עבור שנינו.
אני חושבת רק עליך כשאני נוגעת בעצמי, מדמיינת אותך ומרגישה את המשיכה שנוצרת כשאני רואה את התווי פנים שלך ואת הגוף שמרטיט אותי רק מלהסתכל. המגע המדויק שלך, כל כולך כשאני ספוגה בך ואתה בי. יש מושלם מזה, עמוק מזה?! יפה מזה?!
איך אתה לא רואה כמה יפה וחזק אתה, כמה חכם ומיוחד אתה, איזה עוצמות נפש יש בך?!
אנחנו חייבים ללמוד לאהוב את עצמנו יותר ויותר אחד בעזרת השנייה.
כל הזמן, זה לא נרגע, רק משתגע… ואתה בכלל לא קולט מי אתה בעיניי שמביטות לך לתוך הנפש וחושפות חלקים שניסית להחביא.
אם רק היית מאפשר לנו לחוות את אותם הדברים שבחרת לוותר מפחד. אם היית מסכים לשחרר אותנו מהבועה שיצרת לחופשה מתוקה של ביחד. היינו מתחילים לחיות באמת את הרגעים הכי נפלאים שלנו, לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים ולצחוק מאושר.
אני לא צריכה הרבה, רק להיות איתך במקום שיעשה טוב לשנינו.
זה חלום נוסף שאני רוצה שיהפוך למציאות.
קצת אושר, זה כל מה שביקשתי, קצת חופש לנפש, להתחבר במים רטובים.
היום הצצתי על התמונות הישנות המשפחתיות, מהתקופה שהייתי זומבי, חסרת רצון לחיות עם עיניים כבויות.
לא תמיד הייתי ככה, למרות הטראומות המרובות מהילדות ועד שהכרתי את הגרוש, עדיין היה לי ניצוץ בעיניים וחלומות על עתיד ורוד יותר.
הוא לא האשם העיקרי, אפשרתי לו להפוך אותי לכזאת, היה לי הרבה יותר קל להאמין שאני מקולקלת ומטורפת והוא הנורמאלי והיציב.
הייתי עדיין ילדה שרצתה לרצות את ההורים, להתחתן עם מישהו שירסן אותי.
הוא בהחלט ריסן, החשק המיני מת כמעט מיד, החברים התחילו להתמוסס ולתפוס מרחק, הביטחון העצמי ירד מתחת לבלטות והכל נצבע באפור.
מביטה בתמונות ונזכרת, איך הוא אנס אותי בטיול האחרון שלנו כמשפחה, איך הוא מחבק אותי בתמונה עם חיוך צבוע בבוקר שאחרי כשאני לא יכולה לראות את הפרצוף שלו יותר ולא רוצה לחיות.
כמה לילות וימים הוא סחט ממני סקס בכוח או בהפחדות או במקרה היותר נעים דרש שאסתובב והבטיח שיגמור מהר.
כמה התעללות נפשית, פיזית וכלכלית עברתי עם האדם הנורא הזה, כמה חסרת ערך הוא גרם לי להרגיש.
צרחות, הצקות, הטרדות, השפלות, נעילות, שקרים ובגידות, התעללות בילדים ואין סוף מניפולציות מרושעות שכמעט גרמו לי להתאבד.
אני רואה אותי שם בתמונות, כל כך מוזנחת פיזית ונפשית, כל כך שבורה ועייפה מהכל ופתאום אני מבינה שניצלתי, ניצלתי מלהיות עוד כותרת בעיתון. עוד אישה שנרצחה על ידי בעלה הפסיכופת הסמוי שנראה כל כך נורמטיבי ותמים ממשפחה במעמד גבוה.
כמה אומץ היה לי, לקום וללכת עם חשבון בנק חדש ובו 0 שח, בלי הורים שיתמכו ויעזרו, הרמתי את עצמי מהבוץ הזה לגמרי לבד.
מסתכלת על עצמי, כמה צמחתי, כמה למדתי, כמה התמודדתי לבד מול כל העולם וכמה כואב לזבל הזה שלא התרסקתי.
כמה אני חזקה, כמה חלומות יש לי וכבר הגשמתי, כמה אני אוהבת את המיניות שלנו ואת המגע שלך. כמה החיים טלטלו אותי ובכל זאת תמיד נחתתי על הרגליים.
לפעמים תמונות משפחתיות משקרות, הרי את הדברים המזעזעים שומרים בבטן ומחייכים כשצריך.
זה בחיים לא יקרה לי שוב, לא אהיה במקום שרע לי, לא אסבול יותר רעל של אף אחד, אני יודעת מי אני עכשיו.
מניתוח, מזמינה כל פעם חברים שיבואו לבקר. זה לא מטריד אותי שאני נראית כמו דרקון, הם גם לא מתרגשים מזה.
רק איתך זה שונה, רק ממך אני מסתתרת ומחכה שאראה שוב יפה ומושכת, רק ממך אכפת לי איך אני נראית ואתה היחיד שמפריע לי שתראה אותי ככה.
אני לא רוצה שתראה את שטפי הדם בכל צבעי הקשת ולא את התפרים, אז אני מחכה שזה יעבור, מחכה ויוצאת מדעתי.
כמה אתה חסר לי, לידיים שלי יש כל כך הרבה לספר לגוף שלך. הן מחכות לפרוק את הרגש על הגב שלך, להרגיש את העור שלך ולהסתבך לך בזקן.
אני כל כך צמאה לריח שלך, אפילו חשבתי להציע לך שתחכה לי עם עיניים קשורות, שאוכל לבוא וללכת בלי שתראה אותי. אם לא הייתי חוששת שיפתחו לי התפרים, כנראה שהייתי הולכת על זה. חייבת לחכות בסבלנות, אולי כשיגיע הרגע לבוא, עוד אשמיש את הרעיון הזה עליך.
אני לא מפסיקה לחשוב אם גם אני חסרה לך, היום שבוע בדיוק מאז הלילה לפני הניתוח שביקשתי לישון איתך והכנסת בי כל כך הרבה רוגע.
הרוגע הזה נגמר, אני צריכה את הסמים שלי, הקריז מתחיל להשתולל, זה החלק הכי קשה בהחלמה הזאת… לא לראות אותך, זה הכאב האמיתי.
אתה סם מסוכן.
עוד v ברשימה שלי, עוד סיפוק מהיכולת שלי לעשות את כל מה שאני חולמת עליו ולא רק לחלום.
הפחדים הורגים את החלומות, הניצחון על הפחד, זאת צמיחה מכל הבחינות ולא היה לי טיפה של אומץ עד שהופעת בחיי.
גרמת לי להאמין שאני יכולה, שוב ושוב ושוב, רק אתה ולא אף אחד אחר. נתת לי את הכוח להוכיח לעצמי את מה שהאמנת בו לפני.
האמנת בי, כמו שאף אחד לא האמין, פשוט ובקלות, לימדת אותי שאני יכולה הכל.
אתה בעצמך עדיין החלום שלי ואני לא מפחדת להגשים אותו אבל אתה לא רק עוד v ברשימה שלי, אני שלך בגופי ובנפשי.
תנצח גם אתה את הפחד, אני מאמינה בך, בוא להגשים איתי חלומות ✨🌙
אני כל הזמן מבקשת פתיחות וכנות ובמקום לדבר בניתי תסריטים, הרגשתי רע ואכלתי את עצמי סתם.
למה לא שאלתי קודם, למה לא שיקפתי את הרגשות שלי כמו שהם ופשוט דיברתי איתך?!
אני שכל כך רוצה לבנות אמון חזק בינינו ולהתחיל מדף חלק, פקפקתי במילים שלך, דווקא עכשיו כשהרגשתי אותך קרוב.
אני אנסה לתקן, גם אני טועה לפעמים… הלוואי שאתה מבין, שאני פשוט ממש אוהבת אותך.