אתה מתעורר משנ״ץ, מתיישב לגלגל פייסל ופורס בפני את הגב הכאוב שלך. כמה אתה תפוס, בגוף ובנפש, גיבור שבור וחזק.
אני יודעת שכואב לך שאתה לא נלחם עכשיו אבל שמחה מאוד שאתה פה איתי.
אני מתייבשת מאחוריך כשהרגליים שלי בצידי האגן שלך ומתחילה לעסות לך את הגב.
זה כל כך נעים לי לשמוע אותך נהנה, אני עוברת על כל החוליות והכתפיים והצוואר, מחדירה מרפקים בסיבוב באזור השכמות והצדדים. שוב ושוב ואז מגיעה חזרה לצוואר ומבריחה פתאום את הציפורניים לתוך הקרקפת שלך.
מעסה לך את הראש והעורף, שריטות עדינות בסיבובים ומערבולות עד המצח, הרכות ומאחורי האוזניים. מתענגת על כמה שאתה נעים לי למגע, נושמת אותך, מסניפה ומתמסטלת ממך.
אתה מצטמרר קלות ומוציא גניחה שקטה מפעם לפעם ואני מתמוגגת להרגיש אותך נמס מהמגע שלי. חושבת לעצמי, איזה בר מזל אתה שיש לך אותי…
סוף סוף נתת לי זמן איתך, כמעט סופ״ש שלם לנוח מכל הקרבות.
כמה חיכיתי לזה ואני רוצה עוד! רוצה שתיקח את כולי! הרי למה לך להתחלק בי?! למה לתת לאחרים את מה ששייך לך?!