כותבת רגשות במילים

עד שהיום הזה יעבור, פשוט לנשום.

השרפה הזאת בחזה, העיניים כבדות מדמעות, גם זה יעבור.

מחר יקרה משהו טוב, המחר קרוב.

אתה תתעורר, רק אל תאחר, אל תפסיד את הרכבת האחרונה שלך לאושר.

תעיף את הפחדים שלך למסילות ותעלה, כי הדלתות עומדות להיסגר. 

אל תפספס אותה לתמיד, כי היא לא תחזור בגלגול הזה יותר.

מביטה במראה ומנסה להתרגל, הגוף שלי נראה שונה, הפכתי לשעון חול, זה יפה כל כך!

הו כמה הייתי רוצה שתראה ותחבק אחרי כל מה שעברתי... אבל אתה בשלך ואני בשלי ורק השקט צורם בינינו. 

אגו, פתאום גם האגו שלי מדבר, מחנך אותי להיות חזקה, סוגר לי את הפה וקושר לי את הידיים, חונק בגעגוע בלי לתת להיכנע וכבר אין חמצן.

עטפתי אותך בחום, עטפת אותי בשקרים.
נתתי לך אהבה אבל בחרת באחרים.
פתחתי לך דף נקי, לכלכת אותו בטינופת.
גרמתי לך לאושר, החבאת אותי בחושך.
חיפשתי את הדרך אליך, ברחת שלא אמצא.
לא האמנתי למה שאמרת, לא האמנת שאני מכשפה.
רציתי אותנו ביחד, אתה העדפת לבד.
אמרתי לך שהולכת, שחררת לי את היד.

מביטה בעצמי במראה,

רואה בה אישה שעדיין ילדה.

עצובה, עזובה ותמימה,

מלאה באין סוף אכזבה.

העיניים שלה ירוקות, 

סימני עייפות ודמעות.

נמשים ושיער אדמוני,

עור לבן מלוטף על ידי.

תובנות חדשות במוחי,

לנתק את הרגש באופן סופי.

לשפץ את הבית עבור נשמתי

ולמצוא את האור בפלאי גחמתי.

איך זה מרגיש כשלמישהו כל כך אכפת ממך שהוא רוצה לגרום לך אושר במקום לשאוב אותו ממך.

איך זה מרגיש להיות נאהבת בצורה הדדית, כשלא מרוקנים אותך ומשאירים אותך מרוקן ותלוש כמו נייר טואלט משומש.

איך זה מרגיש?

איך זה מרגיש כשהלב מקבל אהבה אמיתית ולא מזוייפת ועטופה באינטרסים ושקרים.

איך זה מרגיש כשלא בוגדים באמון שלך פעם אחר פעם? איך זה מרגיש?

מעניין אם פעם אזכה להרגיש ועדיין יהיו בי כוחות להחזיר אהבה.

אני לא נושמת, לא מונשמת

לא בא לי להרגיש, לא בא לי אור יום

הקריז מורגש היום עוד יותר מאתמול, לא בא לי כלום

לא מצליחה לצאת מהמיטה, רק אני והמאפרה פה

אם הרגש היה יכול להרוג, זה היה יכול להיות נחמד

אבל כלום לא נחמד כרגע, הכל רקוב

כאילו נעלם כל הטעם מהחיים 

שברת בי כל ניצוץ של תקווה

הרגשתי איך הנפש שלי נטחנת במטחנת בשר ומאבדת משמעות

רציתי שיהיה לנו טוב, רצית שלא אהיה

האור שלי כבוי, צער ואבל כבד שקשה לנשום. מתחילה גמילה קשה, הפעם אני באמת רוצה להיגמל מהאהבה החד צדדית הזאת שציירתי לעצמי בצבעים ורודים מידי בראש שלי.

בפועל הכל מלוכלך ואני הייתי בתוך חלום מדומה עם סורגים שהצבתי לעצמי ועבודה קשה בלהוכיח כמה שווה להיות איתי.

זה נגמר, האהבה לא, היסורי גמילה קשים עד שעולות מחשבות למות כדי לא להרגיש את הכאב.

היום כבר מישהי תישן בצד שלי של המיטה, הוא יתן לה את מלוא הדרו אחרי שלי לא נשאר לו כבר מה לתת.

אני עייפה בשביל לנשום, הכאב התיש אותי.

הוא לקח לי את כל הכוחות, לא נשאר לי מה לתת.

המרחק הזה ממך, התקופה הזאת והחוסר ודעות לגבי הכל בחיים שלי. אני חרדה ממה שזה יעשה לנו, הגעגוע מתחיל לחרפן ואני תוהה האם אני חסרה לך ומה אתה מרגיש עכשיו.

אתה כל כך יפה במדים, כמה הייתי רוצה להיצמד לך לצוואר ולהסניף אותך, כמה חבל שאי אפשר לשלוח ריח כמו שאפשר לשלוח תמונה בווצאפ.

מתי אראה אותך?! זה חוצפה מצידי להתלונן אבל אני צריכה טעינה, צריכה את החיבוק והשקט בראש שאני יכולה להשיג רק כשאני נוגעת בך. 

אני רוצה לשמוע את הקול שלך, להיות בטוחה שאתה בסדר, הלוואי שתתקשר… למה זה מוזר לנו?!

כל צעד קטן, כל רגע מתוק, כל חיזוק, כל חיבוק וכל לבנה שקורסת מהחומה והאמון שנבנה והיסודות שמתחזקים בינינו.

מרגש אותי להרגיש שלולית מכל מבט ונגיעה, החדירה העמוקה שלך ללב שלי והתפשטות האנדורפינים בעורכי שמקלים על כאבי ומרפאים את נפשי.

סמים שלי אתה

❤️🪬

הכל מבולבל ולא ברור, כאילו הגעתי לאיזה קצה וכבר לא ברור לי מה נכון ומה לא נכון. הכל שברירי, שום דבר לא מרגיש בטוח וכל החרדות צפות.

משהו מתהפך לי בבטן, תחושות של חוסר ביטחון מהדהדות בראש ומה אם?! אני מטורגרת כל כך בקלות, מתי כבר אלמד לשלוט בזה ולא להיבלע לתוך תסריטים איומים מהחיים שלי.

אני צריכה את החיבוק שלך, זקוקה למנת הסם שלי בשביל לעצור את כל המחשבות ולהסדיר נשימה. רוצה לדעת שאתה בטוח ושום דבר לא יפגע בך.

אני יודעת שאתה לא יכול לעשות לי בייביסיטר ויש עבודה והתחייבויות אבל התקופה הזאת מפחידה ואני מרגישה שאני כל פעם צריכה איזה אישור שאתה בסדר ושאנחנו בסדר.

אני רוצה שתבוא, שתתעלה על עוד תבנית, שלא תפחד ממני, מעולם לא פגעתי בך ואין בי שום כוונה כזאת. 

הבטחת לי הרבה פעמים ונכון שציפיות זה לכריות אבל אני ממשיכה לצפות כמו ילדה בת 5. 

אני אחכה כמה שצריך אבל הלוואי שכן 🤞🏻 שתבוא מחר ותבין שזה חמים ונעים ❤️