כותבת רגשות במילים

אמרתי לך שאני לא כועסת עליך אבל עכשיו הכעס מתחיל לחלחל אצלי.

הכעס על כל הפעמים שנתת לי לחכות סתם, על כל הפעמים שנתת לי לישון במיטה מטונפת, על כל הפעמים שזלזלת באינטליגנציה שלי ועל כל הפעמים שהתקרבנו יותר ויותר ופתאום ברחת בגלל שהרגשת ונחרדת מלהרגיש.

אני כועסת שמעולם לא ראית אותי, ראית רק את עצמך ומעולם לא עמדת באף הבטחה שלך.

אני כועסת שהטעית אותי בהתחלה וגרמת לי להתאהב בך, נהנית לראות את זה קורה, נהנית לסמן עוד וי ברשימת השבורות שלך.

ראית שאני שונה, בחנת אותי בכל צורה אפשרית ושיחקת איתי איך שהיה לך נוח מבלי להתחשב לשנייה ברגשות שלי ובחברה שהפכתי להיות עבורך.

כן יש בי כעס, שאלות שמעולם לא קיבלתי עליהן תשובות ולמרות זאת כולי תקווה שכשתתעורר על עצמך, זה יהיה עדיין בר תיקון.

אני יודעת מה עברת, עברתי לא פחות ואולי גם יותר וזה לא תירוץ ואתה לא מסכן, פשוט הכי קל זה לא להתמודד ובחרת בקל בזמן שאתה יכול הרבה יותר.

מעולם לא נתתי לך סיבה לכעוס, כל כך נזהרתי לא לפגוע בך בשום צורה אבל עכשיו כל כך בא לי שתכעס מזה שאני לא שם והמחליפות שלי לא עומדות בציפיות שלך. הרי הצבתי רף גבוה מידי, הייתי all in one עבורך, מה הסיכוי?! ולמה עדיין אכפת לי🤦‍♀️