באופן מיוחד, זה ממיס אותי כמו גלידה בשמש.
האמת לא ציפיתי שתמצא את הזמן בשבילי ותרצה לגרום לי להרגיש חשובה ביום הולדת שלי. חשבתי שתברח מזה כמו תמיד אבל היית חמוד במיוחד והזמנת לנו אוכל טעים וגרמת לי לצחוק ועטפת אותי בחיבוק כל כך חם ונעים…
אבל למה לא זיינת לי את הצורה?!
מה מונע ממך פתאום, מה הולך לך שם בתוך הראש היפה הזה שלך?! מתי תבין שאפשר גם וגם, שזה לא יותר מידי? שככה זה הכי אנחנו.
ולמה אני?! למה אני לא טרפתי לך את הצורה, למרות שכל כך רציתי?! למה אני לא מצליחה לפרוץ את זה איתך?! זה כאילו ששנינו מחכים שהשני יעשה צעד עד שנגמרת לך הבטרייה 😵💫
הייתי היצור הכי חרמן לצידך שקשר את עצמו עם חבלים בלתי נראים, כל כך רציתי שתשחרר אותם ממני ותיתן לי אור ירוק.
ולמרות זאת, אני יודעת שעשית מאמץ עבורי והתעלית על משהו בעצמך ואני מעריכה את זה עד מאוד. אני יודעת כמה זה קשה לך, ללכת נגד התבניות שלך, הרגשות השתקפו מהעיניים שלך. אתה לא יכול להסתיר את זה ממני, אתה גם לא צריך!
