כותבת רגשות במילים

שמעתי אותו, היית נבוך מידי להשמיע לי אז זרקת כמה רמזים. ידעת שאראה ואשמע ואתרגש ולא אבין עד הסוף אם התכוונת לזה או שהכל בראש שלי. 

כמו תמיד, אתה אוהב לבלבל אותי, למלמל משהו שלא אבין וארצה לדעת ולא לחזור על זה בכוונה כדי להתגרות בי.

כמה אתה אוהב להתגרות בי, ממש כמו ילד קטן שמושך לי בצמות. אתה מפחד שאדע מה אתה מרגיש, חושש להפוך לפגיע יותר מולי, כאילו אני בכלל מסוגלת לפגוע בך.

אני רואה איך אתה משתנה כלפי, מרגישה איך אתה מתקרב ומבינה שזה לא פשוט עבורך להיכנע לרגש.

אז אני מחכה בסבלנות כמו תמיד שירדו עוד שכבות בגבולות שהצבת לי. זה הרי קרוב יותר מתמיד להתפרץ ממך החוצה, לא תוכל לבלום את זה לנצח. 

תן לזה לצאת ממך, תשחרר את עצמך להיות אתה בתוך אנחנו ותקשור אותי חזק, אחרת לא אפסיק לדגדג אותך!