לפני שנתיים. 11 בינואר 2022 בשעה 20:11
אני לא יודעת מה אכלתי היום. ואתמול.
יומיים החלומות חזרו אליי בלילות.
כאילו חלומות של עיבוד מידע מטומטם שלא היה זמן להתייחס אליו.
כמויות מידע שמגיעים לשולחני לעיבוד אדירות.
באמת ניסיתי לנפות ולא להתייחס לחלק מהדברים. אך הם ניצבו לפניי כמו "עצור!" מבעד לפינה והבנתי שאין מנוס.
חזרתי להיות מפעל קבלת החלטות, בקרה, שימור-שיפור, למידה.
אבל החלומות... העדינים שלי, בהם מותר להיות עצובה ושמחה - חזרו אליי.
ממש דריםפארטי.
היום אחכה לעוד חלום. הזמנתי לי הפעם משהו מיוחד.
של מי החלומות?
לפחות החלומות?
אחלום עליך. תבוא אליי. קצת. תהיה איתי. כל כך התגעגעתי.
בהתחלה זה עצוב. פתאום זאת פרספקטיבה משמחת לדרוש אותך בחלום.