חזרנו לדבר
גבר יפייפה, עיניים שאפשר לטבוע בהן, מילים מסחררות, מערפלות.
בחיים לא הייתי חושבת שהיה רוצה להיות איתי.
אני בחורה שנראית טוב.. אבל הוא ברבי כזה, ציפיתי שירצה מישהי שמתלבשת ונראית אחרת.
כבר דיברנו פעם וחסמתי אותו כי אמר דברים לא מתאימים. התחנן לחזור אחרי כמה חודשים.
היה לי קצת קשה להחליט שאני רוצה לצאת איתו- התחלתי להתבלבל כי מצד אחד רציתי אותו אבל מצד שני גם לא חשבתי שהוא בשבילי כי חיפשתי משהו אחר לזוגיות.
אחרי סחרחרה והתלבטות (בהן הוא דיבר ככ יפה, החמיא וחיזר) החלטתי לתת צאנס לרכבת האהבה אז דיברנו והחלטנו להפגש.
ההחלטה היתה ביום ראשון והחלטנו לצאת היום (רביעי)
פתאום אתמול הוא לא שלח שום הודעה.. אולי הוא עסוק?
שלחתי לו היום הודעה, ענה ביבשושיות- שאלתי אם ניפגש היום וענה שיראה מתי יסיים לעבוד.
שוב נפלתי, שוב איבדתי את הראש ונכנסתי לסחרחרת רגשות שבה התרגשתי מכל הודעה והיו יומיים שהרגשתי שאני הולכת על עננים וימים שאני פשוט מדוכאת.
עכשיו יושבת עצובה ומתוסכלת. לא מבינה איך.
מותשת מלחפש, מלרצות להימצא, מלחשוש, מלדמיין, מלהכיר, מלספר את אותם פרטים שוב ושוב.
לא הרבה קרה לי שהלב שלי החסיר פעימה ככ מהר, רכבת האהבה חלפה שוב בתחנה בלי לעצור לי.
