RIDE THE SPIRAL

זרעים צריכים דם,

נוזל חיים מבעבע

האדמה הסדוקה משוועת

לשינויים במזג האוויר.

אלוהים הוא בריאה,

 מהרגע שזה מתחיל ועד הרגע שזה נגמר,

רק אנחנו,

אלוהים הוא בריאה.

תפילות הן יעד,

כאב הוא בחירה, סך ההסתברויות

אלוהים הוא בריאה,

אלוהים הוא לא בחירה.

לוחות מתכת , מקיפות

חלומות על שלכת

לוחות מתכת, עקומות

מגוננות על הגוף הזקן 

שרוי חסר תנועה , חלוד מתמיד.

הזיות באמצע היום ,

על דם מקשר , על דם כובל 

אסור , אבל את מתפשטת

מול גוף חסר תנועה ,

בוער מבפנים.

חלמתי אותך שוב,

אין טעם להצטער

הרי מעולם לא נזלת בין 

אצבעותיי

חלמתי אותך שוב ,

חלום חוזר

נסתפק בקיים כשאתעורר.

בזמן שאתה חי,

עליך,

לחקור את הכוכב הזה,

לחקור את הגוף הזה.

האור האמיתי, לא יקיף אותי

רק יבעיר אותי,

מבפנים.

היה מקור לתקווה,

השראה אינסופית,

חלק מהמקום הזה.

שעמום הוא נטל,

לולאה שמתהדקת על קנה הנשימה

אנו כורכים בעצמנו 

את חבלי התלייה.

ופתאום באמצע היום,

יצרים משתלטים עלי,

לוחשים לי מה חסר ומה כדאי

מיד לעשות.

המרחק מהמסך 

מחזיר אותי הביתה,

לאי שפיות מרהיבה,

כל מה שמתעורר ,

דורש הוא עוד.

תקוע עם הרכב

מחכה לגרר , לפחות יש נוף לא רע בכלל.

טיפות של גשם , רוקדות מולי,

מפיגות את השעמום .

היית צריך להקשיב לעצמך

ולא לצאת מהמיטה,

הייתי צריך להתמודד בגאון עם

גלי האדמה והבושה העצמית,

כי מותר לעצור גם לרגע.

גמילה מפורנו.

לא כזה מורכב נכון לעכשיו.

לפעמים זה מטפס עליך , התחושה הזו לשחרור כמה שיותר מהיר, אז ... מכבים את הטלוויזיה ועוברים לקרוא ספר או משהו ( עכשיו זה " כניעה " של מישל וולבק )

בהצלחה לי

לאחרונה , אני צף בחלומות שלי למקומות חדשים ומוחשיים יותר.

נלחם עם עצמי לא להתעורר מכל הסיפורים שאני מקרין לעצמי.

חלמתי על שיוטים בחלל , על סקס ועל רצח.

חלמתי על דברים אסורים , סודות כמוסים , תשוקות מודחקות.

בחלום האחרון שלי הייתי מלאך נופל.

זוכר את עצמי צורח ומתרסק על האדמה.

בשאר הזמן הוכתמתי בעיקר בדם - גופות על יד גופות נערמות לצידי.

כשקמתי , כתבתי משהו וחזרתי לישון:

כל הכישורים שלך , היכולות שלך , כל העוצמות שלך אי פעם – יגיעו מאהבה.

כל הכשלונות שלך , המלחמות שלך , הנצחונות שלך – ינוצחו באהבה.

כל הזכרונות שלך , החלומות שלך , הציורים שלך – חלקיקים של אהבה.

כל ההוויה שלך , האדמה שלך , האחד שלך – דורשת אהבה.

יום של תחושת סעמק אחת גדולה.

יום של שמיכת פוך ומיטה.

ימים של חיפוש וימים של גמילה.

כל המשלחות חזרו, בידיים ריקות.

I miss touch 

Just a simple touch 

Miss the growth of heart

Pumping in my chest

I miss love

Just being loved

I miss the pronouncing of your name 

I miss the echoes

Your roaming childish laughter 

I miss the comfort of your hands

I miss completion

Not staring into devastation 

I miss the sun that 

Warmth my 1000 frozen lakes