RIDE THE SPIRAL

יותר טוב אם

תרפי ידייך מההגה

אי אפשר לנווט לנצח

במוקדם או מאוחר

החומר יישחק.

כשמפשיטים את רסיסי השקר והעמדות הפנים מהעור המחוספס

אנו נשארים

נקיים

כמהים להכרה ואהבה

נדמה שבעצם

אנו בונים מנהרות וטירות

רק בכדי 

לספוג

כמה שפחות

אז הכל במה,

אמרו את זה לפניי

אחוזים בודדים מושכים בחוטים

ועלינו

להפגין יצירתיות

להפגין רגש

ליצור או לשרוד

ובזמן שהרוב הנשלט

מאמץ לעצמו מבטים אבודים

המסך יורד

המסך רועד

ובתור

השחקן הראשי

שכחתי מה הוא 

רגש

הכל נהיה מסוכן יותר

חי יותר

כשאתה עם הגב לקיר

את תסיימי את היום הזה

על ארבע

בתחושה כה מוכרת

של תבוסה מאולתרת מראש

איך?

באיזה קטע?!!

ומי אתם?!

למצוא צורת חיים

בדרך המעוותת ביותר

לגרום לסך כל החלקים

להסתחרר לאט מטה

הייתי מכוון את התנועה

נדמה כאילו מוותר

עלייך , לרגע ,

תימשכי בחזרה.

וזוהי מטרתו המקודשת

זוהי דרכו להיות ,

אף פעם לא לבד

זוהי השתקפותו המעוותת

תתקרבי מעט

תכנס לפרופיל שלה

בשביל להבעיר את הנפש

לצמק את הלב.

תכנס לפרופיל שלה

להרגיש קצת כמו פעם

לפחות זה כואב.

תכנס לפרופיל שלה

לראות אותה חיה אחרת,

מחייכת אחרת,

דומה אך כל כך שונה.

תכנס לפרופיל שלה

בכדי להתאבד קצת,

אולי לאבד קצת

אחיזה,

אשליה של חופש...

אמרו לי שהטריק הוא

לא להסתכל אחורה

ובכל זאת

אין שום חופש באופק.

זה לא לאבד אחיזה,

אף פעם , אף פעם

זו הדרך היחידה לשרוד

זו הידיעה המוחלטת

זה הטעם

זה עוד , זה עוד.

זה לא לאבד אחיזה,

זה לאחוז בהגה

זה לדהור ללא תחושה של שייכות

ללא גבולות ללא גדרות

כל הדברים הטובים

יצטרכו לחמוק מתחת לרדאר

אנו נמלא כיסים

ונעמיד פנים

המילים מתחמקות ממני,

מתנערות ממני,

ואני עם מחסום כתיבה חמור :/

זה לעולם לא ירפה

זה גדול עליי

דוחס את כל הזמן שנשאר

במורד הגרון

סיפורים שלעולם לא אספר

כופים עליי

לאלתר , להפנט קצת אחרת