|
|
|
כדור הארץ נוחת לך על הפנים
דוחף
דוחס אותך למטה,
עמוק אל החלל
אל תוך הנצח
מבלי להכיר בכח המשיכה.
אין לי איך להציל אותך,
מגשם המטאורים שמתקרב ובא
לא מספיק גדול,
בכדי לכסות אותך
זה כשלון ידוע מראש
את לבטח יודעת
אני רואה
מערכות שמש מתנפצות
סביב אישונייך.
שליטה עצמית,
אגרופים לקיר,
רעש לבן , רעש לבן
מתחייב לעצמי
לעצור את הזרם
לשמור על הכתר
להשאר על המטוטלת
להאחז,
עם הציפורניים באבן
ובני האדם על הלשון
לקרר את הדם,
מה שקרה קרה,
אם אבחר או לא
את בכל זאת מתאיידת
לכוון את הזרם,
לשמור על הכתר,
להשאר המטוטלת.
זה לשמוע אותה ככה.
ולמרות הכל ,
אני בלתי שביר.
רק חייב להזכיר לעצמי את זה
חייב להזכיר לעצמי את זה
כמו שאני נושם, כמו שאני רואה
ככל שאני נבחן, ככל שאני טועה
חייב להזכיר לעצמי את זה.
המורכבות , לפשט את האחד
את לא תזהי את הקול
שלי
בסך הכל רצית שם, חדש
לקבור הכל , להתחיל
מחדש
לעמוד על קצה העולם
למה את כאן?
האם את מקשיבה?
למי את מתפללת?
אני בכלל לא כאן.
בסך הכל רצית שם חדש
בסוף היום, לאנוס את הישן
האם זו הדרך היחידה?
לפרק , ולאסוף
לפרק, אל האינסוף
saw that Gap again today.
גשר , מתפקידו , לקרב.
לראות,
אחד ועוד אחד, הופך לשתיים.
לא נצטרך כנפיים,
אלא,
להכיר בבשר ודם,
ובמגבלותיו.
אלוהים הוא ידע,
מתרחב,
בין המוח לבין כפות הידיים.
לראות את המלאך הנופל הזה
שעברה את כל המכות האפשריות
במשך חיים שלמים ,
עם כנפיים קצוצות, מדממות
עם שלשלאות שקושרות לרצפה
ועכשיו
רוקדת
שרה
קורנת
צוחקת וחיה
רגע בו לא יכולתי לבקש יותר
זה ישן
יש לזה צורך
זה מתעורר
זה לא עוצר
או שהוא עיוור
או טיפש
או משקר
לאחרים
או לעצמו.
או שזה בעצם אני
מלא הספקות
שלא כזה חכם
ולא בעל ראייה מרחבית,
ספק אומר אולי
הגיון אומר שטויות.
אין לי מושג למה ומה אני בכלל כותב פה :)
אין להם
או לזה
משמעות.
