|
|
|
כמה תזוזות בלילה,
כמה טיולים אל הלא נודע
גשרים מוזהבים מלפניי
מערבולות אינסופיות
נוגעות בכל חי
מכריחות אותי - קדימה.
כן,
בלעדייך הלילה הוא בסך הכל
שקט,
כר פורה לכל תרחישי האימה,
היד לאיטה מלטפת,
השתקפויות מהתודעה.
אני מגיע
באתי להזיע :)
יש פה אטרקציות ללילה הזה בב"ש?
לא תכירי טוב
גם אם הוא יכה בך
ישר בפנים,
התשוקה שלך,
תפיל אותך על הברכיים
תקצץ לך את הכנפיים
עד שלא יישאר
שום דבר
להאחז בו,
חוץ ממני.
לקחתי צעד אחד גדול מדי,
דילגתי מעל סדק קטן שממזמן שכחתי על קיומו.
ובסך הכל ביקרתי שוב את עצמי,
הקדמון, המשוחרר, התמהוני.
אם זה הכל משחק
ואנו בסך הכל מתמכרים למסיכות ספציפיות
אז עליי ללמוד כמה שיותר תפקידים
בכדי לקדש את האלסטיות
שקמת עקום
ועייף
ונשארת עקום ועייף
ואתה דוחה כל הצעה שכוללת הזזת רגליים
I'M HUUUNNNGGGRRRRYYYY
זה נדמה שההתקדמות של העצמי
תלויה במידה רבה בקיומו של האחר.
שאם נגזור על עצמינו חיים של לבד,
את כל הרפתקאותינו נבלה בשיטוט בחול טובעני.
בזמן שרקדתי אתמול , אחוז טירוף
שולח מבטים למטה ולמעלה
נתקעתי למשך 7 שניות בזוג עיניים כחולות.
נתתי להן לשטוף אותי , להקיף
להכנס פנימה.
לא זיהיתי חיוך,
למען האמת , לא זיהיתי את ההבעה הזו שהיא לבשה,
לא הצלחתי לפענח את הקוד שהיא שלחה.
לצערי, עם כל האלכוהול וחבריו שזרמו בדם,
המשכתי לנוע, בחרתי להתנתק מהאחיזה של פלא הטבע הזה,
לא לשחות עם התנועה.
בוקר,
עם כאבים בגוף והפצצות בראש,
ואתה יודע שממזמן מיצית,
את המשחק הזה לבד.
קדמוני
אש
שריפה
בעירה
ומנועים קדימה
המח לא מפסיק לבעוט
הגוף לא מפסיק לדרוש
הרבה זמן
לא חשפנו פנים
אני חולם חלומות מוזרים לאחרונה.
על אנשים שהולכים איתי לאורך כל הדרך,
ועל אהבות שלא מומשו כי פחדתי.
והיא,
היא תמיד שם.
כמו עלומת אור שבאה להזכיר לי,
על כל מה שיכל וצריך היה להיות.
