בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 8 שנים. 30 ביולי 2016 בשעה 12:39

כשהורדתי לה סטירה

הרגשתי איך הגולגולת שלי מתכווצת

איך באותו הרגע

כל פנסי הרחוב מאירים עליי

ואני קפוא לי שם

כמו ניאנדרתל קדום

רוכן מעליה

איך באותו הרגע

שנינו חווינו

פחד.

 

היא ליטפה אותי מאחורי הראש

מסבירה שזה בסדר

שאני יכול לאט לאט לחזור לנשום.

 

אותו צורך בכאוס

משאיר אותי בשליטה

משאיר אותי בנקודה

בה הכל יכול לקרות

בה מותר לטעות

 

אך בהצצה שניה

אותו כאוס 

מותיר לי פתח לברוח

מנקז אותי כל פעם מחדש

 

ל

תהום מתחדשת

אדמה מתפוררת

 

שממחישה לי יותר מתמיד

כמה ריק הוא ה...

 

לפני 8 שנים. 30 ביולי 2016 בשעה 10:33

זו הפעם הראשונה

שאנו רחוקים כל כך

זרים כל כך 

אבודים כל כך

חש זאת בעמוד השדרה

מטפס בפנים לאט נורא

וכשמגיע מעט אור

הוא נאחז בפחד

מכסה את כל גופי זיעה קרה

זה לא ייתן אחרת

זה לא ירשה אחרת

וכשאני מכריז על קרב

הוא משנה צורה

 

לפני 8 שנים. 28 ביולי 2016 בשעה 10:40

פעמיים ביום

הרופא אמר שזה בסדר

יש בך חור שצריך לסתום

 

 

לא יעזרו פנטזיות

על האישה באדום

או שימוש

מסיבי

בכף היד

לפני 8 שנים. 28 ביולי 2016 בשעה 7:31

הוא סוחב עצם זר

על הגב

מתפלל שלא יבגדו

הברכיים

אור מלטף

השמש סוחטת

וזה נדמה

שזהו קרב אבוד

 

הוא דוחס את עצמו

בין גלגלי השיניים

מוכיח לאלוהי הזמן

שהוא עדיין פה

מתפלל שלא יבגדו

העיניים

חזיון של כשלון

בפתח

 

בין המילים שהוא מתאמץ לשכוח

היה בעבר הלא רחוק

סיבות לפמפם עוד קצת

דם בורידים

וכעת הוא נאלץ

להשאר ער

לפני 8 שנים. 26 ביולי 2016 בשעה 11:38

יוצאים ונכנסים מאותה הדלת

מסתובבים,תוהים

נתקלים באותם קירות

 

אמרת שאולי מגע יעזור

אולי עם הזמן נמצא שפה אחרת

 

לפני 8 שנים. 25 ביולי 2016 בשעה 21:36

בא לי לשים את הראש מתחת למים

V2

לפני 8 שנים. 24 ביולי 2016 בשעה 10:42

נקודות ציון לא ישנו דבר

עדיין תביט אל אותו האופק

עם דמעות בעיניים

ותחושת דה ג'ה וו מנקרת

לפני 8 שנים. 24 ביולי 2016 בשעה 9:24

ככל שאני 

צובר יבלות

צצות יותר שאלות

ללא תשובות

כל שנותר

הוא רק לנשום

ולהביט קדימה

לפני 8 שנים. 20 ביולי 2016 בשעה 8:58

חטאיי במגלומניה

חטאיי בחשיבות עצמית

התרפקות   על רגעים,

שלא ישובו אף פעם

חטאיי בדלוזיה

קרבות דימיוניים אשר ניצחתי

חטאיי בהתנתקות המוחלטת

מנפשי, ממשפחתי

 

וכשהגוף יבשר - " איני יכול עוד "

לא יהיה לי דבר להשאיר מאחור,

אולי מעט מילים

אוסף קטנטן של סיפורים

אשר התרחשו מאחורי הדלת

שבטיפשותי

לא השכלתי

לפתוח.

35

לפני 8 שנים. 17 ביולי 2016 בשעה 9:20

נדחף אל תוך זכרון מודחק

עשרות שנים מתרוצצות לך בעיניים

כל הקרבות הדמיוניים שניצחתי

בשבילך

 

בילדותי היו לך זוג כנפיים

ולא הבנתי מדוע הן כה מיותרות

עשרות שנים מתרוצצות לך בעיניים

יותר מדי קירות

 

נדחף אל תוך זכרון מודחק

אולי אחד שאף לא הכרתי

סיפורים על משחקי מחבואים

משחקים שלא הבנתי

 

בצעירותי היו לך זוג כנפיים

ואת סוחבת משקולות

עשרות שנים מתרוצצות לך בעיניים

מתאמצת לא לבכות

 

נדחס אל תוך זכרון מודחק

עשרות שנים מתרוצצות לך בעיניים

אני אפסיק לנשום לקצת

אין פה מספיק אוויר לשניים