RIDE THE SPIRAL

מהצלילים האלה שלוקחים אותך

למטה למעלה ומעבר.

קרוב לדמעות

קרוב לאושר

קרוב לקבלה והבנה

ציורים אינסופיים

קעקוע על הנפש

פסקול

במבט מלמעלה

שוטים ושוטות

מנווטים ספינות רעועות

בים של מייק אפ

מפלצות ימיות פוערות את פיהן

בתקווה למזון

ואני

רב החובל של ספינתנו

בתחבולות 

אקח אותנו הביתה,

אתפלל אל כל האלים

עד שיבלעו אותי השמיים

בתפילות חרישות

אמצא לנו מקום.

לא את אהבת הרע ( חבר ) אני מייעצכם , אחי .

אני מייעצכם את אהבת הרחוק הרחוק.

שחם מדי,

ואתה עייף מדי,

והמוח נוזל לך על קצוות העצבים,

הכל קצר 

רותח

בוער

וכל מה שבא לך לעשות זה לפנטז

על איך אתה משתלט על העולם.

**

בתמונה, אני מנסה להשתלט על העולם הוירטואלי

באתי לבקר את החברים מהעבודה הקודמת.

נזכרתי למה עזבתי :)

ראשון לציון 

חם מוות

מי בא לים?

לא הולם אותי בכלל.

עם ההבנה הזו,

אני נושם קצת אחרת,

חוזר לו,

הניצוץ בעיניים.

זה לא אתה שנטשת אותי,

זה אני שנטשתי אותך,

אתה לא מבקר אותי 

בחלומות

וכשאני בלית ברירה מאבד את עצמי

ועדיין

הגוף נושם בכל בוקר,

לרגעים מצטמק בחרדה,

ולעיתים מתמלא בגאווה

של הישרדות,

למרות שאנו חיים

בזמן בו

אין דם על הידיים,

אך ישנן תוצאות

הרות גורל

גם כשאשר אנו לא סוחבים על גבינו חרב.

אני לא יכול לומר,

שאזהה אותך 

לא כרגע

יותר מדי שכבות של בוץ על העיניים

אבל אני אמשיך לנוע

אתמודד עם גאות ועם שפל

אנווט בין ספינות טרופות,

בין מיצרים , אל תוך האופק

גם כאשר מסביב אזהה רק חשיכה.

מחסומי כתיבה,  סתימה בעורקים,

אתה פשוט נושם אחרת.

מזנק קדימה ואחורה בין עולמות , מפשפש בזכרונות , מפזר אבק לכל עבר.

מתחיל המאבק.

עם אגרופים לקיר אתה מחפש קצת השראה, להצית מחדש את קצה הלפיד.

להתוות לעצמך דרך.

שאלה לגברים שפה...

שיער גוף,

לגלח?

לדלל?

לא נוגעים?