|
|
|
כל הזכרונות שלי ממך
האיש המאונן בפארק
הסלון שלך
הלשון שלך
המקלחת
ציור מושלם
בובה מקומרת
נהגתי להסניף אותך כשישנת
לנגוס לך קלות בשיער
שאפתי אותך
חלמתי אותך
היית לי 150 קמ"ש היישר לגדר ההפרדה
היית כתר מוזהב בממלכה חלודה
היית מפתח
שחרור מעבדות
התחלתו של עונש גדול מנשוא
כל הזכרונות שלי ממך
אני בוהה בבניין שלך פעמיים בשנה
מדמיין אותך
מדלגת לכיווני
עם שיער שחור שמתפזר ברוח
אני רוצה אותך
רוצה אותך
צריך אותך
כמו דג ומים
אנחנו לא יודעים
אבל
אנחנו לא שפויים
אנחנו בעצם
ההגדרה המוחלטת של
אי שפיות
אנחנו מערבולת אינסופית
של יצרים ופחדים
מנקזים חלומות
אל ביב השופכין
אנחנו לא יודעים
מדוע אנחנו בעצם חיים
אנחנו אבק אנחנו גלקסיות
אנחנו אינספור תאים
אנחנו אורגניזם מפותח
מנופחים משקרים
מכתירים את עצמנו
אנחנו כלום והכל
אלים אבודים
גוף חסר תנועה
גוף עומד
נתון לחסדי הגרביטציה
יש שיקראו לזה
חוסר מוטיבציה
או
חוסר שייכות
כך או כך
זה לא הגיוני
שכך הוא משתקף.
מתחת לכתר
המלך פצוע
עור ועצמות
שוכב עם עלוקות
עוד היא אומרת
עוד היא גומרת
מילים שנשפכות על
יותר מדי ישויות
הקשר הקטן הזה שלנו
מדגיש את יופיו של הכאוס
את בולעת אותי עם עיניים כחולות
מצווה עליי לטבוע בשקט.
המרחק מוגדר בינינו
בכדי שלא נשרף
בכדי שלא נהיה הכאוס עצמו
לו הייתי שיר
או סיפור מיתולוגי
כנפיי היו חוצות את השמיים ואת הים
הייתי אור
הייתי אש
אחד עם אמא
ירח ושמש
אך גם בקטונתי
עליי להזכיר לעצמי
שעודני קיים
היא אנחה מבורכת
היא בהירות, היא שקט , היא אור
היא לאיטה מתפתלת,
היא אלה, היא נחש, המקור
היא מציאות מזוקקת,
היא זורמת בתוך הוורידים
היא לאיטה מתפשטת
היא אלה, היא נרטבת בפנים
היא כה שקטה, היא הרטט
היא מושכת בכל החוטים,
היא אלה , היא מאהבת,
היא מיליון ואחד פרצופים
היא ההגה , היא מנווטת
את סירתנו בתנועת הריסים
היא אלה , היא מהפנטת
היא תנועה, היא סך כל החטאים
ואם ייאבד האור
אם תעלם הדרך,
יש בי צליל מלווה
יש בי קצב.
מקור אחד,
הוא אינסופי,
מתנגן בהרמוניות שמיימיות.
מחכה לרכבת
אני היחיד עם חולצה קצרה
לא כי לא קר לי
פשוט
האשה החביבה שעמדה לידי כמעט קפאה למוות.
היא טובעת במעיל שלי.
כן
זה מרגיש טוב.
הג'נטלמן היחיד ברכבת לוד
לו תתן לשקר נפח
אתה תחלחל אנרגיה החוצה
תנציח מוות איטי
עצמי
שבוי של אי נחת.
אילו תאבד צורה
תצייר זכרונות ברגע
לא תתן לעצמך לנצח
שבוי של אי נחת.
בקיצור
אני בודד
אני בוהה
על גבול הקריפ
אני חרמן
