ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 8 שנים. 16 בדצמבר 2015 בשעה 15:52

חג באוויר

רואה את גופי עולה באש

יש בי חור

פער

סוג של אי שקט

נדמה שהוא תמיד ינצח

 

והעיניים נמצאות בקבעון

מין עיוורון שמנטרל את הדעת 

אתה רוצה לגעת

זה כל כך רחוק

 

אני נכנע לבשר

תשוקה 

אני נכנע 

בוהה בשדייך

וכמו תינוק אני נחנק

סביב חבל טבורך

אין יותר קדוש

מירכייך

 

 

לפני 8 שנים. 15 בדצמבר 2015 בשעה 9:39

I can not erase your devastation 

I can not disconnect my self from you

You were an idea

A hole i gladly put myself into

Surrender and recreate again.

 

I will dwell

In your essence

I will fade away as you

Smile

You are my little demonic angel

You weRe my cell

My desperate connection

To 

My concuering side

לפני 8 שנים. 15 בדצמבר 2015 בשעה 6:37

הם נפגשים

אחד מאיתנו ינצח

הם נפגשים 

אחד ישפיל מבט

אני עדיין נזרק אחורה

ימים בהם חיבקתי שטן בתחפושת

אני כהרגלי נזרק אחורה

ימים בהם השתעבדתי לירכייך

וכמה שנאתי להתקל במראה

לא יכולתי את עצמי לזהות

מכרתי את נשמתי בשביל עוד רגע

אלוהים יודע שאעשה זאת שוב

לפני 8 שנים. 13 בדצמבר 2015 בשעה 20:37

אני לא מבין 

את סדר הנקישות,

אני אבוד

חסר חוש קצב.

האם לנצח נשען על

זכרונות וטעויות ?

האם אפול בקבלה שלמה

על החרב?

 

יש לי מקום בשבילך, לישון

יש לי רצון לכסות אותך,

יש בי מקום לו אקרא בית

עם חלון שמשקיף לכוכב הצפון.

לא הייתי שם בשבילך,

לא נתתי לך מספיק אור,

לא אהבתי אותך כמו שרציתי

האשמתי אותך כי לא ידעתי לבחור.

 

יש לי מקום בשבילך, 

אני זוכר שנגעת לי בקצה הראש

הליטוף שלך מאחה

את כל השברים

החתיכות המפוזרות על רצפתי.

 

זכיתי לראות קיום אלוהי.

לפני 8 שנים. 13 בדצמבר 2015 בשעה 11:54

ובכן 

לא דיברנו על זה

ואני מגלה את חולשתי

בציפיות

היו שיחות קצרות

תבונה, תשוקה והכלה

התגאית בכך שלעולם את לא

מתרפסת.

 

קול חדש מצווה

היה הרגע

תתענג ותתעלס עם השקט

 

לפני 8 שנים. 12 בדצמבר 2015 בשעה 14:35

הם לא ימתינו

לא ייעלמו כשתעצום עיניים

הם יוכיחו לך, בכל פעם

בכל נשימה יש משמעות

 

אתה לא ניצחי

וזה לא עניין של להפסיד או לנצח

בין כל החלקיקים האלוהיים

אתה הוא כלי

 

הם לא ימתינו

יחליקו לך בין האצבעות

נותר לך להסיר את החלודה מהכתר

ולצבוע בזהב את כל אשר עינייך רואות

לפני 8 שנים. 12 בדצמבר 2015 בשעה 11:24

 

אני ראוי לקדושה שלך

זרוק הצידה את האלוהות

אני ראוי לדרוך במקדש שלך

תוכיח שאתה ראוי למות

בשביל עוד

נגיעה

ליטוף קטן עם קצה הלשון,

אמכור את נשמתי

אזרוק כל שקל

בשביל עוד ביקור קטן

במגדלך.

 

הו,

איזה נוף מושלם

מגיע מלמעלה.

לפני 8 שנים. 12 בדצמבר 2015 בשעה 7:45

אל תפחד להשאיר עקבות

אל תפחד שיראו קצת עור.

 

דיברנו חלומות

 

אל תגיד שאתה צריך

לפעמים אתה מוצץ יותר ממה שאתה יכול לשתות

 

דיברנו חלומות

חזיונות.

 

אל תפחד להשיל, לנשום

אל תסתכל במראות של אחרים

 

דיברנו עלבונות

כשלונות

 

אל תקדש את החיה מול המסך

צא לנשוך

צא לנשוך

צא לנשוך

לפני 8 שנים. 11 בדצמבר 2015 בשעה 21:54

לא כיף

זה לא כיף להתפשט לבד.

לא כיף

לדעת ש

ויתרתי בקלות יתרה.

 

לא כיף

זה לא כיף להתפשט לבד,

את אמרת,

שיש לך

את התרופה

אצלך ביד...

 

אני נשבעתי

להשיל את כל העור מולך,

אני נכשלתי

ואת ראית שורשים של שקר

מבצבצים ברצפת 

חדר המיטות שלנו,

ושם זה מת

שם זה נקבר

שם שנינו בעצם ויתרנו...

מקווה

שאת

לא

זוחלת כמוני.

 

לפני 8 שנים. 9 בדצמבר 2015 בשעה 7:22

כוס אימך

מדינה שלי

כוססססס אימממךךךך

מדינת עולם שלילי רקובה שלי