לפני 8 שנים. 13 בדצמבר 2015 בשעה 20:37
אני לא מבין
את סדר הנקישות,
אני אבוד
חסר חוש קצב.
האם לנצח נשען על
זכרונות וטעויות ?
האם אפול בקבלה שלמה
על החרב?
יש לי מקום בשבילך, לישון
יש לי רצון לכסות אותך,
יש בי מקום לו אקרא בית
עם חלון שמשקיף לכוכב הצפון.
לא הייתי שם בשבילך,
לא נתתי לך מספיק אור,
לא אהבתי אותך כמו שרציתי
האשמתי אותך כי לא ידעתי לבחור.
יש לי מקום בשבילך,
אני זוכר שנגעת לי בקצה הראש
הליטוף שלך מאחה
את כל השברים
החתיכות המפוזרות על רצפתי.
זכיתי לראות קיום אלוהי.