לפני 11 שנים. יום ראשון, 20 בדצמבר 2015 בשעה 5:39
לו הייתי שיר
או סיפור מיתולוגי
כנפיי היו חוצות את השמיים ואת הים
הייתי אור
הייתי אש
אחד עם אמא
ירח ושמש
אך גם בקטונתי
עליי להזכיר לעצמי
שעודני קיים
RIDE THE SPIRAL
רגעים אבודים
לפני 11 שנים. יום שבת, 19 בדצמבר 2015 בשעה 11:46
היא אנחה מבורכת
היא בהירות, היא שקט , היא אור
היא לאיטה מתפתלת,
היא אלה, היא נחש, המקור
היא מציאות מזוקקת,
היא זורמת בתוך הוורידים
היא לאיטה מתפשטת
היא אלה, היא נרטבת בפנים
היא כה שקטה, היא הרטט
היא מושכת בכל החוטים,
היא אלה , היא מאהבת,
היא מיליון ואחד פרצופים
היא ההגה , היא מנווטת
את סירתנו בתנועת הריסים
היא אלה , היא מהפנטת
היא תנועה, היא סך כל החטאים
לפני 11 שנים. יום שישי, 18 בדצמבר 2015 בשעה 22:21
ואם ייאבד האור
אם תעלם הדרך,
יש בי צליל מלווה
יש בי קצב.
מקור אחד,
הוא אינסופי,
מתנגן בהרמוניות שמיימיות.
לפני 11 שנים. יום חמישי, 17 בדצמבר 2015 בשעה 16:09
מחכה לרכבת
אני היחיד עם חולצה קצרה
לא כי לא קר לי
פשוט
האשה החביבה שעמדה לידי כמעט קפאה למוות.
היא טובעת במעיל שלי.
כן
זה מרגיש טוב.
הג'נטלמן היחיד ברכבת לוד
לפני 11 שנים. יום חמישי, 17 בדצמבר 2015 בשעה 10:31
לו תתן לשקר נפח
אתה תחלחל אנרגיה החוצה
תנציח מוות איטי
עצמי
שבוי של אי נחת.
אילו תאבד צורה
תצייר זכרונות ברגע
לא תתן לעצמך לנצח
שבוי של אי נחת.
לפני 11 שנים. יום רביעי, 16 בדצמבר 2015 בשעה 12:54
בקיצור
אני בודד
אני בוהה
על גבול הקריפ
אני חרמן
לפני 11 שנים. יום רביעי, 16 בדצמבר 2015 בשעה 12:52
חג באוויר
רואה את גופי עולה באש
יש בי חור
פער
סוג של אי שקט
נדמה שהוא תמיד ינצח
והעיניים נמצאות בקבעון
מין עיוורון שמנטרל את הדעת
אתה רוצה לגעת
זה כל כך רחוק
אני נכנע לבשר
תשוקה
אני נכנע
בוהה בשדייך
וכמו תינוק אני נחנק
סביב חבל טבורך
אין יותר קדוש
מירכייך
לפני 11 שנים. יום שלישי, 15 בדצמבר 2015 בשעה 6:39
I can not erase your devastation
I can not disconnect my self from you
You were an idea
A hole i gladly put myself into
Surrender and recreate again.
I will dwell
In your essence
I will fade away as you
Smile
You are my little demonic angel
You weRe my cell
My desperate connection
To
My concuering side
לפני 11 שנים. יום שלישי, 15 בדצמבר 2015 בשעה 3:37
הם נפגשים
אחד מאיתנו ינצח
הם נפגשים
אחד ישפיל מבט
אני עדיין נזרק אחורה
ימים בהם חיבקתי שטן בתחפושת
אני כהרגלי נזרק אחורה
ימים בהם השתעבדתי לירכייך
וכמה שנאתי להתקל במראה
לא יכולתי את עצמי לזהות
מכרתי את נשמתי בשביל עוד רגע
אלוהים יודע שאעשה זאת שוב
לפני 11 שנים. יום ראשון, 13 בדצמבר 2015 בשעה 17:37
אני לא מבין
את סדר הנקישות,
אני אבוד
חסר חוש קצב.
האם לנצח נשען על
זכרונות וטעויות ?
האם אפול בקבלה שלמה
על החרב?
יש לי מקום בשבילך, לישון
יש לי רצון לכסות אותך,
יש בי מקום לו אקרא בית
עם חלון שמשקיף לכוכב הצפון.
לא הייתי שם בשבילך,
לא נתתי לך מספיק אור,
לא אהבתי אותך כמו שרציתי
האשמתי אותך כי לא ידעתי לבחור.
יש לי מקום בשבילך,
אני זוכר שנגעת לי בקצה הראש
הליטוף שלך מאחה
את כל השברים
החתיכות המפוזרות על רצפתי.
זכיתי לראות קיום אלוהי.