צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 10 שנים. 6 באוקטובר 2014 בשעה 11:40

בשבילי זה משולש ברמודה

איזור מקולל,

זה לא שאני מפחד

לאבד

כי אין לי בכלל.

 

אז רציתי סיפור אחר

שיכתבתי מספר פסקאות,

זה לא שאני מפחד

להיות,

אולי רק לרצות.

 

ההוא עם המסך הקטן,

התאהב בתמונה הגדולה,

הוא לא ידע...

הוא לא ידע...

שכולם רוצים לברוח,

וכולם רוצים לשכוח,

להשאיר מאחור...

 

 

 

לפני 10 שנים. 5 באוקטובר 2014 בשעה 7:53

והתסכול מתגבר

לפני 10 שנים. 20 בספטמבר 2014 בשעה 10:36

יום עצל,

צללים על התקרה,

הקור שבמיטה,

לא ייעלם , עדיף כבר לחלום.

 

 

לפני 10 שנים. 29 באוגוסט 2014 בשעה 20:23

אני יושב כותב מוחק מילים

ריק מבפנים , ריק מבפנים

אני יושב על קצה המרפסת

למזלי זו הקומה הראשונה.

 

יש לי רומן ארוך מדי עם הטלוויזיה

אני מכור לסדרות איכות

חי בדממת אלחוט

לא חי לא רוצה למות.

 

אני יושב כותב מוחק מילים

תנו לי אלכוהול , תנו לי סמים

אני יושב על קצה המרפסת

קהה מכדי לחדור.

 

לפני 10 שנים. 27 באוגוסט 2014 בשעה 14:11

mornings

your cat and dog

sharing 

bath and floor

late nights

weed and alcohol 

cartoon network

your back against the wall

you chewing gum

you playing with your tongue

sunday naked in your livingroom

that 200$ overpriced perfume

the red and white devil's face

the sound of me inside your mouth

i miss your ...

לפני 10 שנים. 27 באוגוסט 2014 בשעה 10:39

Nolove

לפני 10 שנים. 24 באוגוסט 2014 בשעה 15:04

נכנסתי לסחרור

שהתחיל מדחייה

התגלגל לתהייה

תפס צורה כבחירה

ונמצא כעת במצב של חוסר הכרה.

 

זה רחוק ממני

לא זוכר איך זה מרגיש לשחות.

לפני 10 שנים. 17 באוגוסט 2014 בשעה 9:55

זה מקרין לזרועות

זה מקרין לגולגולת

מתפשט כמו נגיף מקומי

 

היד מושטת לאיזור המפתח

מנטרלים אחד את השנייה 

בעיוורון,

בחושך המוחלט

זה מקרין אל הגב התחתון.

 

זה מקרין לזרועות

זה מקרין לגולגולת

מאפשרים, גניחות קלות

 

 

לפני 10 שנים. 13 באוגוסט 2014 בשעה 13:16

חוצה את הגבול,

כל מה שלא רלוונטי

מאחוריי, אפשרויות שלא ניצלתי

והאופק, תמיד מתרחק

המתמטיקה הבנאלית של הלב הדופק.

בצעירותי , חלמתי , רציתי לעוף,

מי האמין שבגיל 33 לא אדע אפילו לצוף,

כי זה קצת צפוף

בין המהלכים על שתיים,

החרב נשלפת , על כסף אדמה ושדיים.

תראו את החבל,

לאיטו מתהדק,

זה שצוחק מול זה שצודק

והאופק , תמיד מתרחק,

זה שמתכופף וזה שדופק.

אז אלוהים יקר שלי

רציתי שתדע,

שאתה עדיין מוביל בקרב מול המדע

זה קרב מגע,

איבדת כמה שיניים,

ואנחנו נמשיך להרוג בינתיים,

אש בעיניים!

דם על סוליות הנעליים,

עם אחד, אלוהים בשמיים

נתווכח על מי ניצח בארוחת הצהריים.

לפני 10 שנים. 6 באוגוסט 2014 בשעה 20:59

יש לי חלום 

יש לי מה לומר

יש לי חלום יומי כזה

להיות זמר