לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 13 שנים. 22 במאי 2011 בשעה 19:26

שוב נכנסים אל זירת הקרח
אל זירת הרצח
מחפשים אנו שוב
את המנצח
שרים את
אותו השיר שוב
ומנגנים שוב
אותו כאב
שמתחדד
ומתעלק עלינו

שקר
עולה במדרגות
גבוה ככל האפשר
שקר
כי אנו מכונות
נשלטים על ידי שלט

שוב שיער גולש
שוב הלב גועש
שוב הוא מתרגש
למראה עיניה
כן תכול עיניה
מושך אחריה
ריח חריף של נבלות
שוב הלב צורח
הראש בורח
ההגיון שוב מזדחל
אל החריצים
באיבר מינך

שקר
מוגן על ידי חומת היופי שלך
תסתמי או שאצרח
שקר כי נוח לך
ללבוש מדי מלאך כהים

שוב נכנסים אל
זירת הקרח
לא
לא אני לא שוכח
מה זה להיות ורק לראות
מה זה כל כך לרצות
להיות
האיש מאחורי ההגה
ואז להתרסק

לפני 13 שנים. 17 במאי 2011 בשעה 22:50

איני ירא מן האל הכתוב
איני ירא מן השטן השוכן אי שם במעמקים
איני ירא מהשקט
ישנו קפל במראה המקמט אותנו
עד אשר אנו נראים ולא רואים.

לפני 13 שנים. 14 במאי 2011 בשעה 19:54

אני רק מחפש מקום להניח בו את הראש

לפני 13 שנים. 9 במאי 2011 בשעה 12:10

לא הבטחתי
שיהיה לך מקום לשים את הראש
במערומייך
ידעת לבוא וידעת לדרוש
וכשאת בכית
נדמה כאילו השחיזו את הגרדום
ולא יכלת להשאר בחוץ
לא יכלת לעמוד במקום
כי
לא הבטחתי
שיהיה לך מקום אצלי בחלומות
בזחילותייך
ידעת לבוא ידעת לחזור
נדמה כי כישפת את כל הנחשים
בשריקותייך
הפכת חלומות לסיוטים

לו רק יכולתי למחוק אותך
לו רק יכולתי לקבור אותך
לו רק יכולתי לקשור אותך בתא המטען
ולדרדר
את הרכב מהמקום הכי גבוה
לא הייתי חושב על זה פעמיים
אבל אני לא הולך לאבד עצמי
בגללך
לא את החופש שלי
בשבילך
דחפתי אותך מחוץ לדלת
שם תירקבי
שם תטבעי
בארס הקרוי ...

...

לא אומר את שמך כי זה פלילי
חח
לא אתן לך את הסיפוק לראות אותי
מאחורי סורג ובריח
או על דוכן הנאשמים
לא מתכוון לירות בך כלל

לפני 13 שנים. 7 במאי 2011 בשעה 14:03

לעיתים אותה אני מעריץ
ולעיתים אותה אני מתעב
באותה קלות בה אני נשאב
זו אותה קלות בה אני שואב

לפני 13 שנים. 3 במאי 2011 בשעה 17:50

תן לי כאב ואספוג אותו
אל תפזר אותו כעפר בעיניי אהוביי

לפני 13 שנים. 21 באפריל 2011 בשעה 16:39

תנו לי להבין מה שקרה פה היום

נרשמו עד שעה זו- מסיבה לא כ"כ ברורה - 443 כניסות לבלוג שלי.

ואף לא לייק או תגובה אחת???

443 כניסות?
מי נכנס לפה בכלל?!

לפני 13 שנים. 16 באפריל 2011 בשעה 10:11

משתולל
כאילו לא נגוע

רוצה להיות
מה שתרצי
בין 4 קירות
מעל ומתחת לסדינים

לפני 13 שנים. 15 באפריל 2011 בשעה 21:28

האדם הוא הסופר אדם
האדם הוא הקריפטונייט של אותו סופר אדם
רק אנו יודעים מה יכול להפיל אותנו
רק אנו יודעים מה אנו מטמינים בצללים

ואני לא יודע מי מנצח
הקור או הבדידות
השעמום או האדישות
הרקבון או השגעון
הנשלט או האדון
וכמו בסרטים
זה מזדחל אל תוך הלילה
וכמו בסרטים
זה נשפך מכל הנקבוביות
את כל הדחפים
בין הקורות להסתיר היטבת
גם כשהכל יתרסק
לא תדע עוד מה לראות

לפני 13 שנים. 14 באפריל 2011 בשעה 23:00

מרגיש כאילו כוכב לכת יושב לי על הגולגולת


העיניים אדומות כשריונו של השטן

שלוש שעות של הנאה משאירות מאחוריהן רסיסים