|
|
|
מצטמק,משתתק,אבוד שוב
אני והספירלה - למטה
מתרחב,משתהה,המום שוב
כל הדרכים שעברת
וכמו עוד פרק בספר
עוד כיפוף של המכתב
אני הוא רסיס קטן
בזרם התודעתי הנרחב
נתלה על ענפי כאב וסבל
חולם על ערים מזהב
קולי מהדהד בנכבי נשמתי
דמי ישקה את פרחי גינתי
נושא עיניי אל ירח מנוקד
הותרתי מאחוריי חלומות
ובתוכי צומח לו שיח קוצני
מבפנים זה לא אני
מתמכר לריח
יוצאים וחוזרים
אל אותן ההריסות
נרקומנים כי זו הדרך היחידה
להתגלגל מיום אל יום
ולהתעלם מהאורות
הנזרקים ממגדלור התודעה
אחרי שהבנו שאנחנו שחקנים
במחזה שאף פעם לא הועלה
עלינו להתמודד עם השדים
לשלוף את השקרים מהמחילה
על מחוגי הזמן אף פעם לא רכבנו
נשארנו אוחזים בגלגל השיניים החלוד
ובשחייה לילית אף פעם לא חטאנו
תהינו מהצד , איך שם , היכן שלא רדוד
אחרי שהבנו שאנחנו שחקנים
בהצגה שאיש לא שש לראות
הבמה כאן מתמוטטת , נפערים כאן החורים
יש גבול לכמה פעמים מותר לך לטעות
איך תספר לעצמך על כשלון?
הגהנום הוא משכן אינסופי של שקט
אני אש
רותח מעצבים
מתוסכל
אבל נרגע לאט לאט
חייב להתפרק איכשהוא
הצעות ? :)
sex
bar
fency car
i cant wait to get there with you
and as we fight
beneath my bedroom light
theres nothing i wont do
to carve my name on you
אני לא יודע מה אבד בדרך
היכולת להקיא
או היכולת להכיל
אבל ככה או ככה
זה קצת מפחיד אותי...
אני צריך להצית משהו בשביל להחזיר את האש
אותם רגעים הנצורים בזמן
אותם לא תנצח
מי הוא האדם המתהלך לו ברחוב?
מאוהב בשקט
עם עצמו הוא מתנגח
נאנח, מיד שוכח
היו ימים שאיחלתי למותך
היו ימים שאיחלתי לסיבלך הבלתי מתפשר
היום אני מייחל
להמחק סופית מהתודעה שלך
רוצה לומר
לך
חתיכת סמרטוט פתאטי שאת
תמצאי חיים
ולא ברדיוס שלי
