RIDE THE SPIRAL

בן המלך
נותר לבד
בוהה בשמש
עומד לבד
אם יש גן עדן
קח אותי לשם

הייתי למטה
יותר מדי זמן
ללא אור יום
ללא חמצן
ובמוחי מזימות
להיות או לא לחיות

הייתי למטה
מחול עם השטן
מחול אינסופי
ישאיר אותך כאן
ובמוחי מצאתי הזיות
מלאך בין כל הבריות

יש כאן טעם מיוחד
נדבק לי אל השפתיים
וריח הדם נשאר לי על היד
מזכרת מלפני יומיים
וכשנשארת על הרצפה
חיה פצועה
שטופת קנאה
חזרו גלים של אהבה
ואת כה רחוקה בינתיים

דברים היו צריכים להיות אחרת , אני יודע
ולמרות הכל אני עדיין פה
ויש לי כל כך הרבה דברים לתקן
בעוד הדרך מתעקלת
לא עוד אדם עייף , זקן
המפחד הוא מעצמו

בחלומי הייתי עד
לכל מה שאת היית לי
אור גדול מן ההרים
המבטל את בדידותי
בחלומי את לידי
רואה אותך זוהרת
כדור אש שמלבה
את הלהבה הקטנה שלי

כבר שנים שלא פתחתי דלת
וזה נדמה כאילו אין אצלי אור יום
חלמתי כל הזמן על מציאות אחרת
וכך אני מוצא את עצמי פתאום

נהר יבש ללא מים
עולם שלם על הכתפיים
וזכרונות כמו חול טובעני
נשארה לי רק כף יד בחוץ
לפני שייעלם אני

כבר שנים שלא פתחתי לדלת
ודרך העיינית הכל נראה לא נחוץ
יד ביד הם מתחלקים אל תוך הסדק
ואין לי שום דבר בחוץ
חיפשו אותי 4 שנים אני במחתרת
עיניים מוטרפות , רוצות הן להביט
בשקיעה האחרונה
בריקוד לפני שינה
בגוף עירום שמתמוסס אל הרצפה

ואני כבר לא ריק ממים

כשאני מתגלגל בין סטייה לקנאה
הזכרון משתלט על כל פינה חבויה
אני לא בדיוק זוכר מתי זה קרה
דם על הפנים גופה זרוקה ברצפה
ושוב הקול
מטלטל אותי כמו שעון מעורר
והיא הייתה כה יפה
את זה אני כן זוכר
היא נאבקה
והנה אני שוב מתעורר
שוחה בדם
ובדמעות לא שלי
מי הוא חבוי כה עמוק בתוכי

זו לא חוכמה
להסתתר בתוך כדור כאב
זו לא חוכמה
להעלם
להעצר
להירקב
הייתי פעם
נער ער
אחד שלא חושב מדי
אמרתי אמא
את אשמה בכל החרא בחיי

זו התרופה
היחידה אשר מצאתי בבדידות
נוזל חריף
שמחלחל
לאט נוזל
אל הכהות
של חושיי המתאדים
המתאבדים
חסרי תנועה
בין כל החושך
אין שום צורך במראה

וכל יום
אותו חלום
לראות פתאום
משהו שלא היה כבר
איזה דה ג'ה וו
תנו לי משהו
לקחת איתי
אל המחר

בואו ונרצח את אלוהים לפני שהוא מתעורר
בואו ונרצח את אלוהים מיד אחרי שהוא נרדם
בואו ונרצח את כל בני האדם אשר יתעוררו עם שחר , וישאו תפילה ריקה אל תוך תקוות חלל אי שם.

אהבתי את הבנאדם הזה .
גדלתי איתו ועליו.
הוא היה לי כמקור השראה , נקודת הזדהות טהורה בתוך תמונה מפלצתית של עולם ציני וחתרני.
כשכולם היו במירוץ הקפיטליסטי היומיומי , הוא היה רכבת השדים בלונה פארק המקומי.
50 שנה של ילדות לא ממומשת.
50 שנה של רדיפה תקשורתית בלתי מתפשרת.
50 שנה בהם נקרע עורו בכל הזדמנות אפשרית.
מייקל ג'קסון חי כתעלומה ומת כתעלומה.
כל סימני השאלה שחגו מעליו בעודו בחיים לעולם לא ייעלמו , והוא אהב אותם , הוא אהב כשאהבו אותו.
מיליוני מעריצים חיזקו אותו.
מאות אלפי עסקנים רכבו עליו.
מאות ציניקינים הכפישו את שמו.
אלפי גנבים , נוכלים ורודפי תהילה חיכו לו בפינות הכי אפלות.
מייקל ג'קסון הוא לא עוד אמן , לא עוד אדם , לא עוד תאריך שנזכור בזמן הקרוב.
עזב אותי אדם
אדם גדול מכולם
אדם מתוסכל , מבולבל ומנוצל
נפש עדינה
אין סוף נתינה
שאנו
בתור כבשי העדר
כה מרוכזים בעצמנו
ובכספנו
לעולם לא נוכל להבין את גדולתו ואת עוצמת תרומתו.

מי ייתן ותשכב על משכבך בשלום.
אוהב אותך.

smoking gun
got my head
spilling down on the stairs
theres no one here to blame

sinking sun
i can see my heart undressed
as you close a window
like a widow
shut up and smile you say

demons in the mirror
voices clear my head
murderer at the corner
murder me in the twilght of
this day will never end
as i remain sychotic at your command

smoking gun
i can see my blood turns gray
all those memories have fade away
i have not turn crazy yet
i have lost my will and faith
and if theres life on mars
glowing sun and stars
how can i reclaim my colours back?

הפרח מזמן מת
בחצר האחורית שלנו
כולה חיוכים היא הייתה
זוהרת אחרת

השמש גוססת עכשיו
דוהה בשמיים
לך לך אל המערב
שם נשקע ביחד

והזמן
מסתבר לא עוצר גם הפעם
יורים לכל הכיוונים
ואין מה לראות